ה"פ 17370-08-15 אבו ריא ואח' נ' פרושן ואח'

בפניי עתירת הנתבעים 1 עד 8 להורות על העברת הדיון בתיק זה אל ביהמ"ש השלום בת"א יפו, מחמת קיומה של תניית שיפוט ייחודית.

התובעים הגישו בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני המונע את חילוט הערבות הבנקאית שפרטיה צוינו בבקשה.

ביום 10/8/2015 ניתנה החלטה במעמד צד אחד על ידי כב' השופטת התורנית גב' זהבה בנר ונקבע דיון במהלך הפגרה אשר נדחה מס' פעמים, ולבסוף התקיים בפניי ביום 03/9/2015.

בפתח הדיון התייחסו הצדדים לעתירת הנתבעים 1 עד 8 לחוסר סמכות מקומית של בימ"ש כאן. ב"כ התובעים לא העלה טענות נגד הבקשה לגופה, אך עתר לאפשר לו לפנות אל נשיא ביהמ"ש העליון בהתאם לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי על מנת שיקבע את הפורום שידון בתיק. ב"כ התובעים ציין שני נימוקים לעניין זה: האחד הינו שעפ"י ההסכם בין התובעים לנתבע מס' 9, קיימת תניית שיפוט ייחודית לפיה, ההליך יידון בבית המשפט השלום בעכו ואילו בין התובעים לנתבעים 1 עד 8 קיימת התניית שיפוט בבית משפט השלום בת"א. הנימוק השני הינו שיש מקום לפצל את הדיון בהתאם לכך.

ב"כ הנתבעים 1 עד 8 חזר על טענותיו תוך שהוא מצין כי תניית השיפוט ברורה, מחייבת וכי פסיקה ענפה קובעת זאת ברורות. מעבר לכך, הוסיף ב"כ הנתבעים וציין כי העתירה של ב"כ התובעים לפיצול דיון איננה אמורה לפגוע בתוקפה המשפטי של תניית השיפוט הנ"ל.

ב"כ הנתבע מס' 9 התנגדה להעברת הדיון והפנתה לכך כי עפ"י ההסכם בין התובעים לנתבע מס' 9 הוסכם כי ביהמ"ש השלום בעכו הוא המוסמך לדון בתביעה.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, אני מחליט להיעתר לבקשת הנתבעים 1 עד 8 להעברת הדיון אל ביהמ"ש השלום בת"א יפו.

סעיף 19 לחוזה שנחתם בין התובעים לנתבעים 1 עד 8 (ואשר על פי חוזה זה הופקה הערבות הבנקאית) קובע: "סמכות השיפוט הייחודית בכל דיון משפטי בין הצדדים לחוזה זה תהיה לבימ"ש בת"א בלבד".

כפי שנקבע ב-ר"ע 440/86 טפחות בנק למשכנתאות ישראל בע"מ נ' לוי ואחרים, פ"ד מ (3) 554, כאשר מדובר בניסוח ברור וחד משמעי הקובע סמכות שיפוט בלעדית, כי אז הוראה זו מחייבת את הצדדים.