ה"פ 17271-03-15 ויכמן נ' מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ ואח'

מבוא

1. בפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף, שהוגשה מכוח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 וזאת מחמת העדר סמכות עניינית, לחילופין, התבקש בית המשפט במסגרת הבקשה, להורות על העברת התובענה לבית הדין המוסמך, הוא בית הדין האזורי לעבודה.

    

   העובדות הצריכות לענין :

    

2. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת הנה אלמנתו של המנוח גדי ויכמן ז"ל (להלן – "המנוח"), אשר היה עמית בקרן פנסיה "מבטחים החדשה". בעקבות פטירתו, הגישה התובעת תביעה לתשלום פנסיית שאירים אשר נדחתה ע"י הנתבעת בנימוק, כי במועד הצטרפותו של המנוח הוא חתם על ויתור לכיסוי לשאירים וויתור לכיסוי בן / בת זוג.

    

   התובענה הוגשה כנגד, הנתבעת 1, המנהלת את קרן הפנסיה "מבטחים החדשה" בה היה המנוח עמית וכנגד הנתבע 2, שהנו מנהל תיק לקוחות פרטי מטעם הנתבעת 1 בחטיבה העסקית שלה באזור באר שבע והדרום ובעל רישיון שיווק פנסיוני.

    

3. לטענת התובעת בחודש ינואר 2011 הצטרף המנוח לראשונה לקרן הפנסיה "מבטחים החדשה" זאת בהתאם לתוכנית ש"נתפרה" במיוחד עבורו, על בסיס נתוניו וצרכיו האישיים, ואשר כללה כיסוי לכל השאירים, לרבות לבת הזוג, וללא ויתור על כיסוי לבת הזוג.

    

   זאת ועוד, לטענת התובעת, אף קודם לכן, בחודש מרץ 2010, עת הגיש המנוח בקשת הצטרפות לקרן פנסיה אחרת, המנוהלת על ידי "כלל פנסיה" – כלל הביטוח גם את התובעת, בת זוגו של המנוח וידועתו בציבור ולא נתבקש על ידי המנוח כל ויתור על כיסוי לבת הזוג.

    

   לטענת התובעת, בתאריך 22.12.11 יצר הנתבע קשר טלפוני עם המנוח ולאחר שהציג עצמו בפני המונח כמשווק פנסיוני מטעם הנתבעת – הציע למנוח תוכנית ביטוח פנסיונית, כשהוא מצהיר בפני המנוח, כי התאימה לצרכיו של המנוח ובחר עבורו את סוג המוצר הפנסיוני ואת המוצר הפנסיוני המתאים לו.