ה"פ 15638-04-14 בשר נ' בסול ואח'

מונחת לפני המרצת פתיחה שהמבקש הגיש כנגד המשיבים ובמסגרתה הוא עתר למתן פסק דין המצהיר על בעלותו הבלעדית במחוברים אשר פורטו על ידו בנספח א' להמרצה. עוד עתר המבקש במסגרת התובענה לכך שפסק הדין יצהיר כי סכום הפיצוי המגיע מן המשיבה הפורמלית - נתיבי ישראל החברה הלאומית (הוגדרה בתובענה בתור משיבה פורמלית)(להלן: "נתיבי ישראל"), בגין המחוברים והקרקע, בעקבות הליך הפקעה שבוצע, הם מנת חלקו של המבקש. בנוסף, נתבקש במסגרת התובענה מתן צו מניעה קבוע, המופנה לנתיבי ישראל ואוסר עליה להעביר כספי פיצויים בגין הפקעת המחוברים ופינויים, לכל גורם עד אשר תוכרע התובענה.

בעלי הדין וטיעוניהם:

1.המבקש – יוסף בשר (יקרא להלן: "בשר"), תושב הכפר ריינה, והוא הבעלים של עסק לאחסון וסחר במשטחי עץ.

2.המשיבים (יקרא ביחד להלן: "משפחת בסול" או "המשיבים"), הם הבעלים הרשום של מספר חלקות אדמה הממוקמות בסמוך לכניסה המערבית לעיר נצרת.

3.בין בשר לבין משפחה בסול נכרת לפני מספר שנים הסכם שבמסגרתו שכר בשר ממשפחת בסול את המקרקעין הידועים כחלקה 26 בגוש 17507 בשטח כולל של 2,800 מ"ר (להלן: "המקרקעין")

4.על פי הנטען, בשר, במהלך ניהול עסקיו, חיבר למקרקעין השכורים, על חשבונו ומכיסו הפרטי, מחוברים שונים הכוללים קירות בלוקים, מתחם איחסון, חדר קטן ןפתוח, משטח בטון, חדר משרד, מכולה ועוד. רשימה מלאה של המחוברים צורפה על ידי בשר להמרצת הפתיחה והיא סומנה על ידו באות א'.

לימים, במסגרת תוכנית מפורטת שמספרה ג'/11561, לסלילת מחלף כניסה מערבי לנצרת (מחלף ציפורי), המקרקעין הופקעו והודעה על הפקעתם פורסמה ביום 18.12.13 ברשומות. בעקבות הפקעת המקרקעין נתבקשה משפחת בסול לפנות את המקרקעין לטובת התוכנית האמורה ולצורך ביצועה. בעקבות הדרישה הנ"ל פנתה משפחת בסול לבשר ודרשה ממנו להתפנות מן המקרקעין. בשר הביע נכונות מלאה להתפנות מן המקרקעין אך התנה את הפינוי בשמירה על זכויותיו במחוברים ולמצער בשווים. בשר אף היה נכון להסכים להתפנות מן המקרקעין בכפוף לכך שכספי הפיצויים העתידים להיות משולמים למשפחת בסול על ידי נתיבי ישראל, בגין המחוברים, יופקדו בנאמנות בידי גורם ניטרלי עליו יסכימו הצדדים.

מכל מקום, ואחר שלא הושגה בין בעלי הדין הסכמה לעניין האמור, הגישה משפחת בסול תביעה לפינוי מושכר כנגד בשר ובגדרה של זו ניתן פסק דין המורה לבשר לפנות את המקרקעין.

5.בנסיבות אלו, טען בשר בהמרצת הפתיחה שהגיש, קמה לו הזכות להגן על קניינו והתעורר הצורך בהגשת התובענה.