ה"פ 15251-11-16 מוסלח נ' עיסאוי - פסקדין

עיינתי בבקשה לתיקון הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט.

1. מבוקש לתקן הבקשה כך שתייחס גם להתחייבות של המשיב למסור למבקש מפתח לשער החוסם מעבר לחצר שבעורף הבית.

2. כעולה מפרוטוקול שצורף: התחייבות כזו אכן נרשמה בהסכמה מפי הצדדים , בישיבה לפני המפקחת על רישום המקרקעין שהתקיימה ביום 7.3.16. הצדדים אף הצהירו כי מדובר בחצר משותפת בה מותר שימוש סביר וחוקי לשני הצדדים או מי מטעמם.

3. המבקש מבאר כי לאור העובדה שנרשמה ההתחייבות בפרוטוקול, התייתר מתן החלטה בנושא, אלא שהתחייבות זו של המשיב לא קוימה עד עצם היום הזה. לטעמו, יהא זה אפוא יעיל לתקן הבקשה כך שתתייחס גם לעניין זה במקום לשלוח הצדדים לסבב התדיינות נוסף בעניין זה.

4. אני מסכים בהחלט כי ראוי שהתחייבות רשומה לפרוטוקול תכובד. אולם אני לא מסכים כי העובדה שדבר מה הוא יעיל או צודק, או אף נובע מהוראות הדין, מקנה גם סמכות חוקית לאכפו באמצעות פקודת בזיון בית המשפט. לא ניתן לדלג על השלב של מתן החלטה שיפוטית בעניין. פקודת בזיון בית המשפט נועדה לאכיפת החלטות שיפוטיות, ולא לאכיפת התחייבויות שבין הצדדים - גם בהנחה שתקפות ומחייבות הן, ואף אם נרשמו לפרוטוקול. לכן בטרם טוענים שביזו החלטה של המפקחת שמבוקש לאכוף באמצעות פקודת בזיון ביהמ"ש, יש להציג אותה החלטה. אין טענה בבקשה שבהמשך לאותה התחייבות של המשיב שנרשמה לפרוטוקול, או בפסה"ד, ניתנה גם החלטה אופרטיבית של המפקחת שחייבה המשיב למסור המפתח. אין טעם (ולו במישור היעילות) בתיקון בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, במה שלא יוכל להוות מושא לאכיפה לפי פקודה זו.

5. לפיכך, וחרף הסרבול, אין מנוס מסבב התדיינות נוסף כדי להביא לאכיפת ההתחייבות באמצעות מתן החלטה שיפוטית בעניין, בטרם ניתן יהא לאכוף החלטה כזו באמצעות פקודת בזיון בית המשפט, (היה ולא תכובד). אוכל רק להמליץ שלא להכביר בהוצאות ובזבוז משאבים במה שנראה מיותר על פניו, ולכבד התחייבות שניתנה לפרוטוקול, במקום לאלץ המבקש להיזקק להתדיינות נוספת, כדי לאכוף אותה התחייבות.

6. הבקשה לתיקון נדחית. משלא נדרשה תגובה – אין צו להוצאות. המועד לביצוע ההמצאה למשיב של הבקשה המקורית מוארך בזאת עד 29.11.16 (כולל). יש להמציא גם ההחלטה מיום 7.11.16.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ז, 27 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.