תקומה - יחיעם בע"מ נ' קיבוץ קדרים

1.ביום 1.3.17 הגישה המבקשת לבית משפט זה "בקשה למינוי בורר" בגדרה עתרה למינוי בורר שיכריע במחלוקת שבין הצדדים על פי המוסכם ביניהם בסעיף 22 להסכם מיום 6.1.09. 

2.בתשובתו לבקשה מיום 7.3.17 הודיע המשיב כי הוא "מסכים שבמקרה שתתגלענה מחלוקות הנובעות מההסכם, ואשר ראוי לדון בהן במסגרת בוררות, יש מקום למינוי בורר וקיום הליך בוררות" (סעיף 3.2 לתשובה). המשיב הוסיף וטען, כי "לשם הכרעה בשאלה האם במקרה דנן ראוי או לא ראוי לקיים הליך בוררות, מתבקשת תקומה לפרט את עיקרי טענותיה ..." (סעיף 3.4 לתשובה).

3. בתגובתה מיום 24.4.17 הודיעה המבקשת, כי "בהתאם לתנאיית הבוררות על הצדדים להסכים על זהותו של הבורר ו/או לפנות לבית המשפט לצורך מינוי בורר, בטרם החלפת כתבי טענות..." (סעיף 5 לתגובה). עוד נטען בתגובה, כי "המבקשת סבורה כי מן הראוי שכתב טענות מפורט יוגש במסגרת הליך הבוררות לגופו, לפני הבורר שימונה או בכפוף להוראותיו" (סעיף 6 לתגובה).

4.עולה מהאמור, כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומה של הסכמה למינוי בורר מכוחו של הסכם תקף ומחייב שבין הצדדים. המחלוקת היחידה העולה מכתבי הטענות הנה האם יש לחייב את המבקשת לפרט את עיקרי טענותיה כבר בשלב זה, כפי טענת המשיב, או שמא יש לאפשר לה להגיש כתב טענות מפורט לאחר מינויו של הבורר, כפי טענת המבקשת.

5.סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, העוסק במינוי בורר על ידי בית המשפט, קובע כהאי לישנא:

"(א) נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי-הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי.

(ב) לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל-דינו הודעה בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה:

(1) נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, ינקוב המבקש בהודעה את שם הבורר שמינה וידרוש מבעל-הדין למנות בורר מצידו;

(2) בכל מקרה אחר יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש מבעל-הדין להסכים למינויו.

(ג) נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, רשאי בית המשפט, על פי

בקשת הצד שמינה בורר, למנות אותו בורר, או אדם אחר, כבורר יחיד".

6.הביטוי "רשאי בית המשפט" המופיע בסעיף 8(א) הנ"ל מקנה שיקול דעת לבית המשפט לא רק לגבי ההחלטה את מי למנות, אלא גם אם בכלל למנות בורר לצדדים (ראו: פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית מורחבת עמ' 197). לא זו אף זו, בבואו למנות בורר, יבדוק בית המשפט את נושא הסכסוך וישקול אם טיב העניין מאפשר מינוי בורר, ואם כן-מהו הידע הנדרש מבורר לשם הכרעה בעניין (ראו: אוטולנגי, שם, עמ' 199 – 200, 208).