ה"ט 54636-12-16 שהרבני נ' כדורי

1.לפני בקשת המבקש לצו מניעת הטרדה מאיימת.

2.המבקש טען בבקשתו כי הוא מכהן כרב בית הכנסת "אוהל ציון (ברהום)" למעלה משלושים שנה. לטענתו, בשנים האחרונות המשיב הטריד אותו באופן שיטתי, הוציא עליו דיבה ולשון הרע והוא אף צועק עליו בנוכחות גבאי בית הכנסת, מר דוד מאור.

3.לדברי המבקש, בכל יום שבת שעה 13:25 מתקיים בבית הכנסת שיעור אותו מעביר המבקש ומשתתפים בו למעלה מחמישים איש. בשבת, 24.12.16, המשיב זרז את התפילה, הוציא את המתפללים, נעל את בית הכנסת ולא אפשר את קיום השיעור. לדברי המבקש, כרב היה לו מפתח של בית הכנסת. המשיב החליף מפתחות ולא נתן למבקש מפתח. בכך השתלט על המקום למורת רוחם של כל המתפללים אשר תומכים במבקש ועומדים מאחוריו. המבקש ביקש כי אם המשיב לא יורחק הוא מבקש לכל הפחות לחייב את המשיב לעמוד ב"סיכום בית המשפט" ולא להפר אותו בנעילת בית הכנסת.

4.לבקשה צורף הסכם ללא תאריך שנעשה בין המבקש לבין מר דוד מאור, גבאי בית הכנסת. על ההסכם חתומים המבקש והרב ישראל שרעבי. בסעיף ג' להסכם נאמר כי המבקש יהיה רשאי לומר ולהעביר שיעורי תורה וכן לפתוח שיעורי תורה כפי הבנתו ורצונו.

5.בדיון מיום 26.12.16 אמר המבקש כי הוא הגיש את בקשתו משום שהמשיב מנע ממנו את מתן השיעור ביום שבת. לדבריו, מעבר לימי שבת הוא מגיע יום יום לבית הכנסת לצרכי תפילה וכניסתו לבית הכנסת לתפילות לא נמנעת ממנו.

6.בקשתו של המבקש אין עניינה לצו מניעת הטרדה מאיימת. המבקש טוען, למעשה, להפרת הסכם שנעשה אתו. ככל שהמבקש טוען לזכות המוקנית לו להעביר שיעורים בבית הכנסת לרבות מכוח ההסכם שצוין לעיל בסעיף 4, הוא רשאי להגיש תובענה אזרחית מתאימה ולעתור בה לסעד המבוקש על ידו, קרי: לחייב את המשיב ו/או אחרים לאפשר לו את מתן השיעורים בבית הכנסת.

7.באשר לטענות המבקש בדבר הכפשת שמו על ידי המשיב ודברי לשון הרע, גם בעניין זה עומדת למבקש האפשרות להגיש תובענה אזרחית מתאימה.

8.אשר על האמור הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.