התקבל ערר נגד ההחלטה להורות על שחרור בערובה של מואשם בסחר בציוד מלחמתי

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירה של סחר בציוד מלחמתי, על שרכש אקדח ו-4 כדורים כשנה וחצי קודם למעצרו, והחזיקם ברשותו כארבעה חודשים. בימ"ש קמא דחה את בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים, והורה על שחרורו בערובה, ומכאן הערר שבפני. השופט הנכבד קמא נימק החלטתו בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, ואילו לטענת התביעה, קיימת עילה של מסוכנות, אשר מצדיקה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, אף שמדובר במעשים שאירעו כשנה ומחצה קודם למעצר. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה. אציין כבר בפתח הדברים כי אין למעשה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה, נוכח קיומה של הודאה מפורטת  של המשיב. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בעילת המעצר, וביתר דיוק בשאלה אם חלוף הזמן יש בו כדי להקהות מהמסוכנות הנובעת ממעשיו של המשיב. מהודאתו של המשיב עולה כי העולם של סוחרי הנשק אינו זר לו, וכי האקדח נלקח ממנו ע"י שלטונות הרשות הפלסטינית, לאחר שמוכר הנשק נעצר וסיפר על דבר המכירה. אין מדובר אפוא במי שהסגיר את הנשק מתוך כוונה להימנע מהאיסור שבהחזקתו, אלא במי שהחזיק נשק ותחמושת במשך תקופה לא מבוטלת, בלא היתר, במקום ובתקופה שבה כלי נשק רבים משמשים לפעילות נגד ביטחון המדינה. די בעובדה זו כדי ללמד על מסוכנותו של המשיב, והדברים אמורים ביתר שאת בנסיבות שלפנינו, נוכח העובדה שהמשיב היה בקשר כזה או אחר עם מבוקש כפי שעולה מהראיות.

נראה לי אפוא כי יש במעשיו של המשיב כדי לבסס עילה מובהקת של מסוכנות, שלא כהתה בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה. כאשר עילה זו מצטרפת לראיות לכאורה שקיימות בתיק, התוצאה היא כי יש מקום למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

נוכח האמור לעיל, הערר מתקבל, והמשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו בתיק זה.   

ניתנה בלשכה היום, 29 בינואר 2008, כ"ב בשבט התשס"ח. המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

נשיא