ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
|
2951-08
02/06/2008
|
בפני השופט:
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו
|
- נגד - |
התובע:
התביעה הצבאית עו"ד סגן שלומי שניידר
|
הנתבע:
חסן חליל אל עוידאת ת"ז 850122367 עו"ד עביר מראר
|
החלטה |
ערר התביעה הצבאית נגד החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשתה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
המשיב מואשם בכך שביום 14.5.08 פגע בגדר ההפרדה ויצא מהאזור ללא היתר דרך פרצה אותה יצר בה.
שופט בימ"ש קמא ציין בהחלטתו כי המשיב הכחיש פריצת הגדר ומסר שעבר דרך פירצה קיימת במטרה להחזיר לשטח האזור חמורים שעברו את הגדר. עוד ציין השופט כי זו גם גרסת עד התביעה מס' 2 שהתלווה למשיב. בנוסף הדגיש ביהמ"ש את המחדל החקירתי הקיים בתיק התביעה בנושא זה, כאשר לא נגבתה אמרת בעל תפקיד שיכלה לשפוך אור על קיומה של פירצה.
לאור האמור, הורה ביהמ"ש על שחרור המשיב בתנאים מגבילים.
בערר, מפנה התביעה לשתי ראיות שלא נבחנו ע"י בימ"ש קמא, ומהן עולה פריצת הגדר כאמור. ראשית, מבקשת התביעה להסתמך על סרט מצלמת אבטחה, ובה רואים דמות הפותחת פירצה בגדר, ומיד לאחר מכן את המשיב עובר עם חמור. כן מפנה התביעה לעדות חדשה שנגבתה משוטר מג"ב, לפיה בסריקה שנערכה בבוקרו של אותו יום הייתה הגדר שלמה. לאור האמור, סבורה התביעה שהטעמים לשחרור אינם קיימים עוד, ויש מקום להיצמד להלכה הרווחת ולהורות על מעצר המשיב. לחילופין טוענת התביעה כי גם אם עבר המשיב דרך פירצה קיימת, יש להורות על מעצרו.
הסנגוריה סומכת את ידיה על החלטת בימ"ש קמא ומוסיפה כי המשיב וחברו עברו את הגדר במטרה להחזיר את חמוריהם שברחו מתחומי האזור.
מעיון בראיות התביעה, ובעיקר מצפייה בסרט תיעוד מצלמת האבטחה, נשללת מיניה וביה גרסת המשיב וחברו. הראיות מצביעות בבירור על מעבר מכוון של הגדר, כשהמשיב וחברו רכובים על חמורים ומתרחקים מן המקום במהירות אל השטח שנמצא מחוץ לגדר. ראיה זו משמיטה את היסוד תחת גרסת הניסיון לחלץ את החמורים.
אך מעבר לכך, יש בראיה האמורה כדי להוות ראיות לכאורה לפריצת הגדר ע"י המשיב וחברו. ראיה זו מצטרפת לאמרתה של התצפיתנית המוסרת כי זיהתה בוודאות את אחד רוכבים על החמורים פורץ את הגדר. כל אלה מצטרפים למסמך החדש שהוצג ע"י התביעה, לפיו בסקירת הבוקר לא הייתה פירצה בגדר.
לנוכח האמור, יש לקבוע כי בידי התביעה ראיות לכאורה לביצוע שתי העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום.
משלא היה בידי לקבל את הסברי המשיב לביצוע העבירות, אין לי אלא להיצמד להלכה אותה קבענו לא אחת (ראה ע"מ 3999/07
התוב"ץ נ'
באדר, ע"מ 2358/06
אלעלאמי נ'
התוב"ץ, ע"מ 4086/07
אלשיעבאת נ'
התוב"ץ, והפסיקה המצוטטת בהם), ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
לנוכח האמור, מתקבל, על כן, הערר.
ניתנה היום, 2 ביוני 2008, כ"ח באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
המשנה לנשיא
רמ"שית: לש+גו