התקבלה תביעת איסתא להרמת מסך נגד מנהל חברה

1.      1.      מונחת בפני תביעה כספית בסך 2,228 ש"ח.

2.      2.      "איסתא ליינס חברת הנסיעות של הסטודנטים בישראל בע"מ" (להלן: "התובעת") הינה חברה העוסקת במכירת שירותי תיירות ונופש. חברת תנופה ולימודים 2000 בע"מ (להלן: "הנתבעת") שילמה בגין שירות טיסה לחו"ל באמצעות שיקים דחויים. דא עקא, כי למרות שהשירות סופק במלואו, חלק מן השיקים סורבו על ידי הבנק הנמשך בטענה כי החשבון מוגבל.

3.      3.      משלא הצליחה לקבל את שכרה, הגישה התובעת תביעה זו כנגד הנתבעת וכן כנגד מנהל הנתבעת ובעלה, עוה"ד ראובן וולף (להלן: "הנתבע"). התביעה כנגדו הינה למעשה תביעה ל"הרמת מסך" עקב היותו בעל החברה וכן מנהלה.

4.      4.      הנתבע, דחה מכל וכל את הנטען בכתב התביעה. לדידו, לא היה לו כל קשר עם התובעת בשום דרך או צורה. הנתבע לא חתם על השיקים שנמסרו לתובעת ולא התקשר עמה בשום צורה.

5.      5.      הנתבע טען כי כחלק מעבודתו, יצר עמו קשר אדם בשם ש.ר. (להלן: "רמון"). בדיעבד הסתבר לנתבע שכנראה מדובר בנוכל. ר. ביקש מהתובע להקים עבורו חברה (הנתבעת) וכן ביקש מהנתבע כי יחזיק כנאמן במניותיה עד שיתבקש להעבירן על שמו. ר. לא היה מנהל בחברה ולא הוסמך על ידה בכל צורה לפעול בשמה. כאמור, לאחר זמן מה ר. נעלם כלא היה.

6.      6.      לגופו של עניין טען הנתבע כי היה זה ר. שהתקשר עם התובעת במצג שווא שהוא פועל בשם הנתבעת למרות שלא כך היה הדבר. התובעת התרשלה כאשר קיבלה ממנו שיקים וכאשר לא בדקה כלל האם השטרות כשרים והאם ר. אכן מוסמך למסור שיקים בשם הנתבעת. משכך, אין לתובעת להלין אלא על עצמה.

7.      7.      בסוף דבריו הדגיש הנתבע כי כל טענות התובעת מועלות בעלמא וכי מדובר בתאוריות משפטיות אשר מבוססות על טענות עובדתיות מופרכות.

8.      8.      תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר' ומשכך פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

דיון

9.      9.      לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות ושאר החומרים המצויים בתיק מצאתי לנכון לקבל את התביעה במלואה והכל כפי שיפורט להלן.

10. 10.  בתאריך ה - 05.03.07 התקיים בפני הדיון המקדמי. שני הצדדים טענו את טענותיהם לעניין הרמת המסך כלפי הנתבע. בעוד שהתובעת המשיכה לטעון כי המדובר בחברה בבעלות הנתבע אשר קיבלה שירותים ובגינם שילמה בשיקים שלא כובדו, ומשכך יש להרים כנגדו את מסך ההתאגדות, הנתבע המשיך בהכחשותיו. בין השאר אמר בעת הדיון כך -

"מכח מה מחייבים אותי. עוד לא שמעתי שאחזקת מניות בחברה מביאה לחיוב אישי."

בנוסף, טען הנתבע כי לא נתן כל יפוי כח לש. ר. לא הסמיך אותו למשוך  שיקים מהבנק וכנראה שר. בלשונו החלקלקה, הצליח "לעבוד" גם על פקידי הבנק. משכך, אם התובעת רוצה לתבוע מנדהו, עליה לתבוע דווקא את הבנק ולא אותו.

11. 11.  באותו מעמד ניתן על ידי צו כלפי סניף הבנק בו נפתח ונוהל החשבון של התובעת. בצו הורתי כי סניף הבנק יעביר לבית המשפט ולצדדים את כל מסמכי החשבון שנפתח בשם הנתבעת.

12. 12.  בתאריך ה - 20.03.07 התקבלו המסמכים דנן. בטופס פתיחת חשבון עו"ש על - שם תאגיד נראה בבירור כי המורשים לפעול בחשבון ובשם הנתבעת הינם גם הנתבע וגם רמון. בנוסף לכך, הוצגו בפני דפי תנועות בחשבון הבנק. למעט 4 הפקדות בחודש מאי בסך כולל של 9,800 ש"ח, בוצעו משיכות מהחשבון באמצעות שיקים מעל 168,000 ש"ח. משיכות אלו בוצעו תוך פרק זמן של 7 חודשים. כמובן שלא ידוע למותב זה אלו שיקים סורבו על אתר וכנגד אלו שיקים התקבלו טובין. עם זאת, ניתן לראות כי היה שימוש ארוך בחשבון הבנק ובלתי סביר (ובלתי אמין בעיני) כי הנתבע, שהינו הן  בעלים והן מנהל בחברה , לא ידע כלל על התנהלותה ועל התנהלותו של רמון.

13. 13.  סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 קובע כדלקמן:

                 "(א) (1)   בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

(א)   באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;

(ב)   באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

(2)     (2)        לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.