התקבלה תביעה שטרית של אוחז כשורה למרות כשלון תמורה בעסקת היסוד

רקע

1.         התובעת, הנה חברה פרטית העוסקת בין היתר, בנכיון שיקים ובמתן הלוואות, והיא אוחזת בשלושה שיקים נשוא ההליך שלפני, אשר פרטיהם כדלהלן:

שיק ע"ס 18,830 ש"ח שמספרו 5561409 מועד פרעון 01/03/98.

שיק ע"ס 18,830 ש"ח שמספרו 5561415 מועד פרעון 27/11/97 .

שיק ע"ס 18,830 ש"ח שמספרו 5561406 מועד פרעון 01/12/97.

(להלן: " השיקים").

2.         במהלך שנת 97', במסגרת התקשרות חוזית לביצוע עבודות בניה וגמר בבית הנתבעת, הגב' כרמית בן ישי, נמשכו השיקים ע"י הנתבעת לפקודת מר הרצל שורתי אשר הציג עצמו כקבלן בניה (להלן: " עסקת היסוד"), והוסבו לטובת התובעת בעסקת נכיון ע"י מר הרצל שורתי. 

3.         מר שורתי לא ביצע חלקו בעסקה ועל כן בוטלו השיקים בהוראת הנתבעת.

4.         לאחר שחוללו השיקים התובעת הגישה אותם לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ 0314698009. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר, ניתנה לה הרשות להתגונן, והתיק הועבר לבירור בפניי.

5.         הנתבעת טוענת לפגמים מהותיים בסיחור השיקים, לכשלון תמורה מלא ולמירמה. מנגד, התובעת טוענת כי סיחור השיקים לידיה נעשה במהלך עסקיה הרגיל, בתום לב וכנגד תמורה מלאה שהיא הלוואה שנתנה למר שורתי, ועל כן, היא 'אוחזת כשורה' בשיקים

ואין טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת עומדות לה ביחס לתובעת, כצד שלישי לעסקת היסוד.

טענות התובעת

6.         התובעת הנה 'אוחזת כשורה' בשיקים שנמשכו ע"י הנתבעת לפקודת הרצל שורתי אשר העבירם כדין לידי התובעת. על פניו השיקים הנם סחירים ללא מגבלת עבירות ו/או סחירות, כאמור בסעיף 7(א) לפקודת השטרות. הנתבעת לא שרטטה על השיק הגבלה ו/או תנאי כלשהו, לפיכך מוחזקת כמי שנתנה הרשאה לנפרע לסחר את השיק. כמו כן, התובעת פעלה בתום לב ונתנה תמורה בעד השיקים ועל כן,  הנתבעת חייבת בפרעונם.

7.         טענת הגנה של כשלון תמורה בעסקת היסוד, לאחר סיחור השיקים, אינה עומדת לנתבעת שכן הכלל הוא כי אוחז כשורה גובר על טענה זו.

טענות הנתבעת

8.         הנתבעת ובעלה, ומספר משפחות נוספות המתגוררות במבשרת ציון, התקשרו בעקבות פרסום בעיתון עם מר הרצל שורתי אשר הציג עצמו כקבלן בניה ובעל חברת בניה, לביצוע עבודות פנים וגמר בביתם. כתנאי לתחילת ביצוע העבודות, נדרשה הנתבעת להעביר למר שורתי מספר שיקים דחויים ע"ח ביצוע העבודות.  ואולם, סמוך לאחר שקיבל את השיקים, נעלם מר שורתי ולא החל כלל בעבודות, ובכל פעם שהנתבעת יצרה עמו קשר הוא התחמק. לפיכך, הורתה הנתבעת על ביטול השיקים והודיעה למר שורתי על כך. חלק מהשיקים הנם נשוא תיק זה.

9.         בעקבות הביטול, הגיע מר שורתי וביצע עבודות טיח ואינסטלציה, לאחר מכן פנה אל הנתבעת וביקש תשלום עבור עבודתו. הנתבעת דרשה משורתי את השיקים שבוטלו ולאחר מכן הבטיחה כי תיתן לו תשלום במזומן תמורת העבודה. כעבור מספר ימים חזר שורתי, הודיע כי השיקים אבדו והתחייב במסמך בכתב להחזירם לכשימצאו (ראה נספח ב לתצהיר הנתבעת), לפיכך שילמה לו הנתבעת את שכרו במזומן.

10.        בחודש אפריל 98', נודע לנתבעת על פתיחת הליכי הוצל"פ נגדה. כשפנתה לשורתי, טען שורתי כי מדובר בטעות ונתן תצהיר מאומת בידי עו"ד, לפיו הוא אמנם מסר את השיקים לתובעת, אך שילם את תמורתם לידי מנהל התובעת - מר יעקב שני, אשר התחייב להחזיר לידי שורתי את השיקים על מנת שיוכל להחזירם לידי הנתבעת (ראה נספח ג לתצהיר הנתבעת).