אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה עתירה בעניין רישום ילדים בגני ילדים

התקבלה עתירה בעניין רישום ילדים בגני ילדים

תאריך פרסום : 03/02/2008 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר-שבע
298-07
24/01/2008
בפני השופט:
ס. הנשיא ניל הנדל

- נגד -
התובע:
מ.ח.ת מוסדות חינוך ותרבות במגזר הבדואי בע"מ
עו"ד ח. חיימסון
הנתבע:
1. מועצה מקומית כסייפה
2. מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות

עו"ד ע. אוחיון
עו"ד ש. כץ
פסק-דין

3.                  העותרת מפעילה שני גני ילדים מוכרים שאינם מוסדות חינוך רשמיים (להלן: "הגנים") המצויים בתחום שיפוטה של משיבה 1 - היא המועצה המקומית כסייפה. הסעדים המבוקשים בעתירה הינם להורות על רישום הילדים שלמדו בגנים בשנת הלימודים תשס"ז, קרי, החל מיום 1.9.2006 וכן להורות למשיב 2, הוא משרד החינוך והתרבות, לאפשר למשיבה 1 לרשום את הילדים הנ"ל.

המשיבים מתנגדים לעתירה. הסתייגותם מתייחסת להיבטים דיוניים ומהותיים של העניין. ברקע החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' זלוצ'ובר) בהמרצת פתיחה 5072/05 מתאריך 29.8.2005, לפיה ניתן צו מניעה זמני האוסר על העותרת לפתוח או להפעיל גני ילדים בתחום שיפוטה של משיבה 1 בשנת הלימודים תשס"ו או לנקוט פעולות כגון רישום ילדים. בהחלטה מתאריך 30.8.2005, אישר בית המשפט המחוזי את הסכם הפשרה שנחתם בין העותרת לבין משיבה 1, לפיו צו המניעה הזמני האמור יהפוך לצו מניעה קבוע אשר לא יחול עם קבלת הרשיונות על פי דין.

לדעתי, וכפי שיובהר, נתון משפטי בעל נפקות רבה לצורכי ההכרעה בעתירה זו הוא שתי החלטות ועדת הערר לפי חוק הפיקוח על בתי ספר, תשכ"ט - 1969 המתייחסות כל אחת מהן לאחד מהגנים מושא העתירה. ועדת הערר בהחלטתה מיום 2.5.2007, אשר מתייחסת לגן שמספרו 231167, העניקה רשיון לקיים גן ילדים באופן רטרואקטיבי מתאריך 1.9.2006. הרשיון מותנה בכך שיינתן היתר לשימוש חורג לגן תוך שנה מיום מתן הרשיון. עוד נקבע, כי הרשיון יונפק תוך מספר ימים. החלטה דומה ניתנה בתאריך 24.6.2007, ביחס לגן השני שמספרו 217646.

בדיון שהתקיים בפניי בנוכחות הצדדים התבקשו המשיבים להתייחס לסוגיית משמעותו של רשיון רטרואקטיבי במישור הכללי ובמישור הקונקרטי. בעקבות החלטה זו, הודיע משיב 2 על נכונותו לוותר על טענותיו נגד העברת תקצוב רטרואקטיבי, וזאת בכפוף להגשת תביעה כספית על ידי העותרת ומחיקת העתירה, ובלבד שלא יועבר כפל תשלום לגבי ילדים שעבורם כבר ניתן תקצוב בגין רישומם בגן אחר. משיבה 1 הודיעה על הסכמתה להצעה הנ"ל. העותרת הודיעה שהיא מסכימה שלא יתבצע תשלום כפול, אך עם זאת, עומדת על עתירתה בדבר רישום הילדים.

4.                  המשיבים סבורים כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל שני פגמים. האחד, העותרת מעוניינת בסעד כספי ועל כן ראוי כי תפנה בתובענה אזרחית לבית המשפט המוסמך. חיזוק לטענה זו מצוי בעובדה ששנת הלימודים הרלוונטית הסתיימה. הפגם השני עליו מצביעים המשיבים הוא שהעתירה לוקה בשיהוי.

אין לקבל טענות אלו. באשר לטענת הסמכות, הרי שהעותרת אינה דורשת תשלום כספי אלא רישום הילדים. כך עולה בבירור מכתב העתירה. ייתכן ונכון הוא כי בסופו של התהליך חפצה העותרת לקבל גמול כספי. אולם, לא זו הדרך לבחון סוגיית הסמכות של עתירה מנהלית. זכותה של העותרת לדרוש כי הרישום יישקף את המצב העובדתי והמשפטי בשטח וניתן להניח שישנן השלכות לכך מעבר לסוגייה הצרה של תקצוב על פי היקף הרישום. העתירה תוקפת החלטת רשות בעניין חינוך. נושא זה נכנס בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

טענת השיהוי אינה נכונה מבחינה עובדתית. כאמור, ההחלטה המוקדמת של ועדת הערר מבין שתי החלטותיה בעניין הגנים ניתנה בתחילת חודש מאי 2007. העתירה הוגשה תוך כחודש (6.6.2007), טרם אף ניתנה ההחלטה השנייה של ועדת הערר. בנסיבות אלו, אין מקום לקבוע כי העותרת השתהתה בהגשת עתירתה. המשיבים טוענים כי היה על העותרת לבצע את הרישום עד לתאריך 27.5.2007, המועד בו נסגרת המערכת הממוחשבת. דא עקא, בהחלטה הרלוונטית של משרד החינוך לא ניתנה כל הוראה בדבר המועד האחרון של הרישום, כפי שמתבקש על פי המנהל התקין לנוכח סמיכות הזמנים. הדיון בסוגיית הסמכות משתלב עם הדיון בטענת השיהוי, במובן זה שניתן להבין את דרישת העותרת לרישום הילדים בסמוך למתן הרשיון.

5.                  למעשה, טענות הסף של המשיבים חושפות את הנימוק העיקרי שעומד בבסיס עמדתם לגופו של עניין. המשיבים מציגים את הרשיון הרטרואקטיבי כאילו הוא היתר שנולד בחטא. ברם, המרכיב הרטרואקטיבי של הרשיון קובע, אם כי כמובן במפרע, את המועד בו נכנס הרשיון לתוקף. אם אין זה המצב -  לשם מה להעניק רשיון רטרואקטיבי? בל נשכח, כי הרשיון הוענק על ידי משרד החינוך. לא הוגש כל הליך משפטי נגד ההחלטות האמורות.

לדעתי, מתן המשקל הראוי הן עובדתית והן משפטית לקיומו של רשיון הרטרואקטיבי יהווה מענה לעיקר טענות המשיבים. כך למשל, לא ניתן לטעון כי עמדת העותרת הינה בניגוד לדין ולנוהל כאשר היא מבוססת על רישון שניתן על ידי המשרד הממונה מטעם הממשלה. לא נטען שהחוק אינו מתיר המצאת רשיון רטרואקטיבי. הרשיון 'מאוזן' בכך שהוא מותנה בהשגת היתר לשימוש חורג תוך תקופה של שנה שטרם חלפה. עם זאת, על פי ההחלטות הרלוונטיות, היה על משרד החינוך להנפיק רשיון תוך מספר ימים. חזקה על משרד החינוך שלא היה מעניק רשיון רטרואקטיבי אם התנאים של המבנה, המקום והשירות לא התאימו לכך. דוגמא נוספת היא טענת המשיבים שהרישום נערך באיחור. כמובן, מועד מתן הרשיון סולל את הדרך לרישום נוסף. כך מלמד הגיון הדברים וכך קובעות תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי"ט -1959 (תקנות 25, 26 ו-6 (ו)). תקנות אלו מלמדות כי אף במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, מועד הרישום טומן בחובו גמישות. בענייננו, לנוכח הודעת העותרת כי היא אינה דורשת תשלום כפול, הרי שיש מקום לרשום את הילדים שלמדו בפועל בגני העותרת. תוצאה זו תואמת את תכלית כללי הרישום.

אינני מתעלם מטענת משיבה 2 שמתן רשיון רטרואקטיבי לקראת סוף שנת הלימודים עלול להערים קשיים. ברם, טענה זו, ככל שהיא נכונה, הינה עניין שעל המשיבים לדון ביניהם ואין היא מפקיעה את הכשר הרשיון בו זכתה העותרת. מעבר לנדרש יצויין, כי הנושא של החינוך במוסד מוכר שאינו רשמי באזור הרלוונטי הינו סבוך ועל פני הדברים, הראייה בנדון של קברנטי מנהל החינוך חייבת להיות עניינית, שקולה, אך גם רחבה.

6.                  עתירה זו הוגשה כתוצאה מעמדת המשיבים לפיה אין לרשום את הילדים שהיו בגני העותרת בשנה הרלוונטית. בא-כוח משיב 2 טען כי אין לדון בעתירה כלל, בשל קיומה של מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר לרשימת הילדים אשר למדו בגני העותרת. מסכים אני כי יש משמעות למחלוקת העובדתית האמורה, אך היא צרה יותר מכפי שמציג ב"כ משיב 2. לכן, אין מקום במסגרת עתירה זו לקבוע עמדה בנושא האמור. עם זאת, על רקע המחלוקת בין הצדדים והשתלשלות ההליכים במקרה דנא, נכון וראוי הוא לקבל את העתירה בדבר החיוב הכללי לרשום את הילדים. מהצד האחר, לא הונחה תשתית עובדתית מספקת על ידי העותרת שיש בה כדי לגשר בין הקביעה העקרונית לבין היישום הפרטני של הרישום.

7.                  סוף דבר. הנני מקבל את העתירה, כך שעל המשיבים לרשום את הילדים שלמדו בגני העותרת בשנת הלימודים תשס"ז - וזאת בכפוף לדרישות הדין הרלוונטי ובתנאי שלא יהא רישום כפול של הילדים.

משיבה 1 תישא בהוצאות העותרת ושכ"ט עו"ד בסך של 5000 ש"ח להיום. אין צו להוצאות, נגד משיב 2, מהטעם שהעותרת לא ביקשה סעד כזה.

ניתן היום י"ז בשבט, תשס"ח (24 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

ניל הנדל - ס. נשיא

000298/07עתמ065 ציונה, שני

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ