התקבלה חלקית תביעה לפיצוי בגין פרסום לשון הרע

1.         בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך 100,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע.

2.         התובע 2, דורון חזן ( להלן: "חזן"), הוא רואה חשבון במקצועו. חזן הוא מנהלה של התובעת 1 ( להלן: "התובעת"). התובעת עוסקת במתן שרותי אחזקה לנכסים שונים. בין שאר לקוחותיה בעת הרלבנטית לתביעה, נמנו חברת בר יעקב נכסים והשקעות בע"מ ( להלן: "בר נכסים") שהחזיקה בנין ברעננה, וחברת לילגו בע"מ ( להלן: "לילגו") שהחזיקה בנין בפתח תקוה.

3.         התובעת העסיקה את הנתבע למעלה משנה, עד לחודש מאי 2006, כחשמלאי וכעובד אחזקה. הנתבע התפטר מעבודתו לאחר שטען כי לא שולם לו שכרו. ההתפטרות היתה "מהיום להיום", ובין התובעת לנתבע מתנהל כיום הליך בבית הדין לעבודה, כאשר הנתבע תובע תשלום פיצויי פיטורין ואילו התובעת הגישה נגדו תביעה שכנגד.

4.         על פי הנטען, מיד לאחר סיום עבודתו אצל התובעת פנה הנתבע אל בר נכסים ואל לילגו, וטען בפניהם את הטענות הבאות:

(א)        כי חזן הורה לו בשעתו ליטול פריטי ציוד שונים ממחסן של בר נכסים בבנין ברעננה, ולהעבירם למחסני התובעת בבנין בראש העין. הנתבע אף מסר לבר נכסים רשימה מפורטת של הציוד שהועבר בדרך זו.

(ב)        כי חזן העסיק אותו בעבודה פרטית בביתו ובבית אימו, על חשבון תשלום שקיבל הנתבע בגין עבודה שביצע עבור לילגו בבנין בית ברדר.

(ג)         כי חזן פעל להעברת דיירים ששכרו שטחים אצל בר נכסים ולילגו, לבנין בראש העין אשר לתובעת זכויות בו ( להלן: "הבנין בראש העין"). הכוונה היא לחברת אור ירוק ולחברת ברדר.

(ד)        כי חזן דרש מהנתבע לתת לתובעת שרותים בבנין בראש העין, על חשבון זמן עבודתו בחברות בר נכסים ולילגו.

5.         בעקבות הדברים שמסר הנתבע בעל פה לנציגי בר נכסים, הוא נתבקש להעלותם על הכתב. ביום 24.5.2006 הוא חתם על תצהיר בפני עו"ד אפרים קרנון, בא כוחה של בר נכסים, לאימות הטענות שפורטו לעיל. תצהיר זה הוא הפרסום בגינו הוגשה התביעה שבפניי ( להלן: "הפרסום").

6.         התובעים טוענים כי בעקבות מעשיו אלה של הנתבע, הופסקה עבודתה של התובעת אצל בר נכסים ולילגו ונגרם לה אובדן הכנסה. חזן טוען כי בנוסף נגרמה לו עגמת נפש רבה.

7.         הנתבע הודה בכתב הגנתו מיום 15.1.2007 באמירת הדברים המיוחסים לו, אך טען להגנתו כי הדברים הם אמת. עוד טען הנתבע כי הדברים נאמרו ביחס לחזן אישית, ולא ביחס לתובעת, שאותה כלל לא הכיר.

8.         עיון בפרסום מלמד כי אכן הנתבע כלל לא ידע שהתובעת קשורה בחוזה עם בר נכסים. הנתבע אמנם ידע על קיומה של התובעת, אך את כל המעשים הפסולים הוא מייחס באופן אישי לחזן, ולא לתובעת. לתומו, הוא סבר באותה עת שחזן הוא עובד של בר נכסים (ע' 21 לפרוטוקול). על כן, העילה בגין פרסום לשון הרע יכולה לעמוד לחזן לבדו, ולא לתובעת.

9.         בנוסף, מתוך הפרסום עולה כי הדברים שמסר הנתבע בקשר לחזן, נמסרו לבר נכסים בלבד, ולא ללילגו, שעל קיומה לא ידע כלל (ע' 21 לפרוטוקול).

10.        למרבה הצער, הנתבע לא היה מיוצג בהליך שבפניי. עקב כך הוא התקשה לנהל את הגנתו והתנהלותו הדיונית היתה מבולבלת עד מאוד ובלתי סדורה. כך למשל, במסמך שהגיש הנתבע לבית המשפט ביום 10.12.2007 הוא כתב, בין השאר:

            " כמו כן לגבי כתב ההגנה שהגשתי בתאריך 15.1.2007 לגבי סעיף 6 ברצוני לתקן ולומר שסעיפים א' ו-ד' נכונים וב' ו-ג' אינם נכונים."

            בס' 6 לכתב ההגנה המקורי, התייחס הנתבע לטענות חזן בס' 9 לכתב התביעה. בס' 9(א) לכתב התביעה נטען כי הנתבע העליל על התובעים עלילת שווא בנושא גניבת הציוד; בס' 9(ב) לכתב התביעה התייחסו התובעים לטענה בענין ביצוע עבודות פרטיות על חשבון זמנם של הלקוחות; בס' 9(ג) לכתב התביעה התייחסו התובעים לטענה בענין שידול של דיירי בר נכסים ולילגו לעבור לבנין בראש העין; בס' 9(ד) התייחסו התובעים לטענה בענין מתן שרותים לבנין בראש העין על חשבונה של בר נכסים.

            לכאורה, מתוך ההודעה מיום 10.12.2007, ניתן היה להבין כי הנתבע מודה בחלק מטענות התובעים. עם זאת, בעדותו בפניי הסביר הנתבע למה בדיוק התכוון בהודעה זו: הוא לא התכוון להודות שלא אמר אמת, אלא רק לומר כי הדברים שיוחסו לו על ידי בא כוחה של בר נכסים, במסגרת התכתבות עם התובעת, לא היו מדוייקים. לדבריו, הוא ראה את אנשי חברת אור ירוק מגיעים לבנין בראש העין, ואילו את נציגי חברת ברדר לא ראה במו עיניו אלא רק ניקה לכבודם את הבנין (ע' 21- 22 לפרוטוקול). על כן, אין זה נכון לומר שהוא ראה גם את אנשי חברת ברדר בבואם לבנין.