התקבלה בחלקה תביעה רכושית של אשה והוריה כנגד בעלה

ההליך:

1. מונחת בפניי תביעה רכושית של אישה ( תובעת 1 ) והוריה ( תובעים 2 ו- 3 ) כנגד הבעל (הנתבע).

2. בכתב תביעה נוסף אשר הוגש במסגרת תמ"ש 8071/03 בו אוחד הדיון עם תיק זה, עותרת התובעת למתן סעד הצהרתי לפיו הינה זכאית להירשם כבעלים של מחצית מהזכויות מכל מין וסוג אשר נצברו ע"י הנתבע מיום הנישואין ואילך. בנוסף, עותרת התובעת לסעד כספי בגין כספים אותם העבירה למכריו של הנתבע באוסטרליה.

העובדות:

3. הנתבע והתובעת 1 (להלן: "הבעל" או "הנתבע", "האשה" או "התובעת") נישאו זל"ז בנישואים אזרחיים ביום 05.07.01 (הנתבע נוצרי והתובעת יהודיה). מנישואין אלו לא נולדו להם ילדים. נישואי הצדדים הותרו ביום 11.05.06, (אחרי הגשת הסיכומים בתיק), בהסכמה בבית משפט זה.

4. דירת המגורים, נשוא תביעה זו ( להלן:" הדירה"), נרכשה ביום 24.05.01, עובר לנישואין. שווי הדירה בהתאם לחוזה הרכישה הינו 100,000$. לצורך רכישת הדירה נטלו הנתבע והתובעת כלווה נוסף משכנתא בגובה 273,000 ש"ח, אשר החזריה שולמו בלעדית על ידי הנתבע; הדירה נרשמה ע"ש הנתבע בלבד.

5. שמאי המקרקעין, מר מאיר וולקן, אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש העריך את שווי הדירה נכון ליום 01.06.04 ב- 90,000 $.

6. עניינה של התובענה בכספים אשר הועברו ע"י התובעת והורי התובעת לצורך רכישת הדירה, מבלי שנערך או נחתם מסמך הלוואה כלשהו או כל מסמך אחר המתעד מהלך עניינים זה.

7. יוער עוד, כי עובר למקרה נשוא תיק זה, הלוו הורי התובעת לנתבע כספים, אותם השיב הנתבע, ללא מסמך הלוואה או תיעוד בכתב.

טיעוני הצדדים:

טיעוני התובעים

8. בסמוך לפני הנישואים הביע הנתבע בפני התובעת את רצונו לרכוש עבורם דירת מגורים, תוך ניצול ההטבות להן הוא זכאי כעולה חדש. התובעת הציעה לנתבע, כך לטענתה, לרכוש דירה במשותף אשר תרשם על שם שניהם תוך ניצול ההטבות הניתנות לזוגות צעירים, אולם הנתבע עמד על כך שהדירה תירכש במסגרת זכאותו כעולה חדש.

9. דירת המגורים נרכשה תמורת סך של 120,000$ ולא בסך 100,000$ כפי שעולה מחוזה הרכישה, שכן, ביוזמת הנתבע ועל מנת לחסוך במס רכישה, הועבר סך של 20,000$ במזומן לבעלת הדירה. הדירה נרכשה מכספי התובעת והוריה ובכספי משכנתא, ונרשמה, כאמור, על שם הנתבע בלבד, על מנת לנצל זכאותו כעולה חדש.

10. לצורך רכישת הדירה הסכימו התובעת והורי התובעת להעביר לנתבע כהלוואה סך של 150,000 ש"ח ו- 100,000 ש"ח בהתאמה ( להלן: "הכספים"). הכספים אשר הועברו על ידי ההורים היוו מרבית חסכונותיהם לאותה שעה.

11. סוכם בין הצדדים כי הנתבע ישיב לתובעים את הכספים עם הזמן, תוך כדי נישואי הצדדים, עת ירווח לו; כן סוכם כי ימכור נכסים שבבעלותו (רכב וסירה) ככל שלא יעלה בידו לחסוך ולהשיב הכספים מההכנסות השוטפות.

באשר למועד השבת הכספים, ישנם הבדלי גרסאות בעמדת התביעה:

* בתצהיר התובעת נטען כי הוסכם על השבת הכסף "במהירות האפשרית" (ראה סעיף 10).

* בעדותה בבית המשפט טענה התובעת כי " אלכס הבטיח שתוך שנה יחזיר את הכספים שניתנו לו" ( ראה עמ' 5 לפרוטוקול מיום 20.01.04 ).

* במסגרת חקירתה הנגדית של אם התובעת, נטען על ידה כי הנתבע התחייב להחזיר את ההלוואה שניתנה לו תוך "חודש - חודשיים" ( ראה עמ' 8-9 לפרוטוקול מיום 27.06.05 ).

* בהמשך, נטען ע"י התובעת כי הסיכום בין הנתבע להוריה באשר למועד השבת הכסף היה "עם מכירת הסירה והג'יפ" שבבעלותו, וכי באשר למאה וחמישים אלף ש"ח אשר הועברו לנתבע על ידה, סוכם כי הינם בגדר הלוואה עד להוספת שמה לרישומי הדירה (ראה עמ' 18 לפרוטוקול מיום 27.06.05 ועמ' 29 לפרוטוקול מיום 20.02.06).