חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' חה"כ אורי אריאל שר החקלאות ואח'

תאריך פרסום : 30/07/2017 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
3508-16
30/07/2017
בפני הרכב השופטים:
1. כבוד המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן
2. נ' הנדל
3. נ' סולברג


- נגד -
העותרת:
התנועה למען איכות השלטון בישראל
עו"ד אליעד שרגא
עו"ד צרויה מידד לוזון
עו"ד תומר נאור
עו"ד שני בראון
המשיבים:
1. חה"כ אורי אריאלשר החקלאות
2. מר שר שלום ג'רבי ראש רשות השירות הלאומי אזרחי
3. רשות השירות הלאומי האזרחי
4. עמותת חיבור חדש
5. עמותת אופק לקידום צעירים מתנדבים בישראל
6. אגודה להתנדבות - שירות לאומי
7. חוג ידידי בת-עמי לשירות לאומי
8. העמותה לשוויון חברתי ושירות לאומי
9. עמינדב - אגודה תורנית להתנדבות
10. "של" העמותה לשירות לאומי אזרחי חלופי
11. שלומית - עמותה להפעלת מתנדבים לשירות לאומי

עו"ד אבישי קראוס
עו"ד אלי אתגר
עו"ד ישעיהו אתגר
עו"ד ירון קידר
עו"ד גליה אלמגור-קידר
עו"ד מירב קנולרי
עו"ד ואל שמרלר
פסק דין
 

השופט נ' הנדל:

           מונחת לפנינו עתירה כנגד החלטתו של משיב 1 להכיר במשיבות 4-5 כ"גוף מוכר" להפניית מתנדבים לשירות הלאומי, לפי תקנה 3(א) לתקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס"ב-2002 (להלן: התקנות) – וכנגד המלצתם של משיבים 2-3 למשיב 1 לפעול בדרך זו. לטענת העותרת, פעולות משיבים 1-3 עולות כדי חריגה מסמכות, פוגעות בעקרונות יסוד של המשפט המינהלי – ודינן בטלות.

 

רקע כללי

 

  1. התקנות שהסדירו בתקופה הרלוונטית את מתכונת הפעלתו של השירות הלאומי, מלמדות כי ארבעה שותפים בו, בשירות: במעגל הפנימי ניצבים המתנדבים עצמם – אזרחים שקיבלו פטור משירות צבאי או לא נקראו לגיוס, אך מבקשים לתרום מזמנם לתועלת הציבור – והגופים שבמסגרתם מתבצעת ההתנדבות בפועל (להלן:מפעילים). חוליה שלישית, מורכבת מגופי ביניים האמונים על מיון ושיבוץ המתנדבים, ואף מלווים אותם לאורך תקופת השירות (להלן: גופים מוכרים). בין היתר, הגופים המוכרים מתקשרים עם המפעילים בהסכמים לגבי אופי ותנאי התפקידים שימלאו המתנדבים – ומפנים את האחרונים אל המפעילים השונים, בהתאם לצורך. ההכרה בגופים המבקשים למלא פונקציה זו מסורה בידי הצלע הרביעית, הלא הם גורמי האסדרה והפיקוח: משיב 1, שממשלת ישראל החליטה להפקיד בידיו את הטיפול בשירות הלאומי (ואחראי, בין היתר, על ההכרה לפי תקנה 3(א) לתקנות), ומשיבה 3, שעובדיה – ובייחוד משיב 2 – ממלאים מגוון תפקידי אסדרה, ייעוץ ופיקוח (החל בעריכת חוות דעת אודות עמידת מבקשי ההכרה בתנאי תקנה 3(א) לתקנות, וכלה במתן היתר לביצוע השירות מחוץ לגבולות ישראל [תקנה 1 לתקנות]).

 

           דומה כי אין צורך להכביר מילים על תרומתו של השרות הלאומי לחברה הישראלית. המתנדבים – המשתלבים, בין היתר, במערכות החינוך, הרווחה והבריאות – מסייעים לאזרחים הנזקקים לשירותיהם, ובה בעת חווים חוויה מעצימה של השתייכות לקהילה ומילוי תפקיד פרודוקטיבי במסגרתה. עם זאת, להפעלת מערך השירות הלאומי יש גם היבט כלכלי – בדמות העלויות הכרוכות בהעסקת המתנדבים, והתמורה שמעבירה המדינה לגופים המוכרים עבור כל מתנדב ששובץ על ידם (ראו, למשל, סעיף 13.1 ל"מכרז פומבי 02/2016 לגיוס והפניית מתנדבים/ות לשירות לאומי", אשר צורף כנספח 17 לעתירה [להלן: מכרז 2016]). מאחר והמשאבים המוקצים לתכלית זו מוגבלים, התקנים הזמינים מתחלקים בין הגופים המוכרים באמצעות מכרז – בו נבחנות הצעותיהם לפי קריטריונים של ניסיון, מתודולוגיית הפעלה וכיוצא באלה. על פי הדין (תקנה 5(א) ו-(ב) לתקנות), ותנאי הסף של המכרז (ראו, למשל, סעיף 1.2 למכרז 2016), רק גופים מוכרים עשויים לזכות בהקצאת תקנים ולהתקשר עם מפעילים ומתנדבים, כך שההכרה מהווה צעד הכרחי להשתלבות במערך השירות הלאומי. עם זאת, היא אינה אלא צעד ראשון בדרך שעיקרה מתפתל בשדות המכרז.

 

השתלשלות ההליכים וטענות הצדדים

 

  1. במהלך שנת 2015 הגישו משיבות 4 ו-5 בקשות להכרה לפי תקנה 3(א) לתקנות. בקשות אלה נבחנו בידי הדרג המקצועי של משיבה 3 – אשר המליץ למשיב 1 להיענות להן. עיון במכתבי ההמלצה (מכתב משיב 2 מיום 20.8.2015, בעניין משיבה 5; ומכתב מנהל האגף לפיקוח ותקצוב במשיבה 3 מיום 22.10.2015, לגבי משיבה 4), מלמד כי גורמי המקצוע גיבשו את המלצותיהם לאחר שעיינו במסמכים שהגישו מבקשות 4-5, פגשו את ראשיהן, והשתכנעו כי גופים אלה עומדים הן בתנאי תקנה 3(א) לתקנות והן בהוראות "נוהל הכרה בגופים המוכרים" של משיבה 3 (להלן:הנוהל הפנימי). עם קבלת ההמלצות, קיים משיב 1 התייעצות עם שר הביטחון ושר הרווחה והשירותים החברתיים, וביום 30.11.2015 החליט להכיר במשיבות 4 ו-5 (להלן: ההכרה). כמצוות תקנה 3(ג) לתקנות, פורסמה החלטה זו ברשומות ביום 14.1.2016.

 

  1. שבוע ימים לאחר מכן, פנתה העותרת אל משיבים 1-3 – ואל ח"כ אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אשר דנה באותה עת בהצעת חוק שירות אזרחי (אשר הבשילה, בחודש מרץ 2017, לחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017) (להלן:הצעת חוק שירות אזרחי) – והשיגה בפניהם על תהליך ההכרה במשיבות 4-5. במקביל, פרסמה משיבה 3 את מכרז 2016, במסגרתו ביקשה לחלק 7,400 תקנים בין הגופים המוכרים – תוך שהיא קובעת סייגים מסוימים לגבי מספר ומהות התקנים שניתן יהיה להקצות למשיבות 4-5 נטולות הניסיון. כשבועיים ימים לאחר נעילת תיבת המכרז, ובטרם התכנסה ועדת המכרזים, הוגשה העתירה הנוכחית – במסגרתה מבקשת העותרת כי נורה למשיבים 1-3 לנמק מדוע לא תבוטל ההכרה במשיבות 4-5.

 

           לטענת העותרת, פעולות משיבים 1-3 עולות כדי חריגה מסמכות, מאחר ובמועדים הרלוונטיים משיבות 4-5 לא עמדו בתנאי הסף הקבועים בתקנות ובנוהל הפנימי. ראשית, עד אותה עת גופים אלה כלל לא עסקו בהפניית מתנדבים לשירות הלאומי – ועל אחת כמה וכמה שפעילות זו לא היוותה עיקר עיסוקם, כדרישת תקנה 3(א)(1) לתקנות. זאת ועוד, משיבה 4 קשורה בטבורה במפלגת "הבית היהודי" – מפלגתם של משיבים 1 ו-2: שניים ממייסדיה שימשו כסגני ראשי ערים מטעם הבית היהודי – והעמותה נרשמה בידי עורך דין שכיהן כגזבר המפלגה. לדידה, זיקות אלה מבססות "נגיעה פוליטית למפלגה או לסיעה", במידה שיש בה כדי למנוע הכרה במשיבה 4, בהתאם לסעיף 2ג' לנוהל הפנימי.

 

           עוד טוענת העותרת כי ההכרה במשיבות 4-5 נעשתה בדרך של "מחטף" – בעוד הצעת חוק שירות אזרחי המבקשת להסדיר, בין היתר, את הליך ההכרה מונחת על שולחן הכנסת – וכי משיבים 1-3 הפרו עקרונות יסוד של המשפט המינהלי. כך, למשל, תוקפת העותרת את סטייתם של משיבים 1-3 מן המדיניות שבמסגרתה לא הוכרו, מאז שנת 2007, גופים חדשים, וטוענת כי החלטה זו התקבלה ללא תשתית עובדתית ממשית. כמו כן, ההחלטה על שינוי המדיניות לא הובאה לידיעת הציבור הרחב, כך שלא ניתנה למתחרים פוטנציאליים הזדמנות שווה לזכות בהכרה – אף שמדובר במשאב מוגבל. קושי מיוחד מוצאת העותרת בהכרה במשיבה 4, באופן המעורר חשש למשוא פנים: אחיו של משיב 2, דודו המנוח וראש לשכתו דהיום נמנו על מייסדי העמותה, ואחד מחברי הוועד המנהל הנוכחי שלה מעסיק, בכובע אחר, את אשתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ