התנועה לחופש המידע (ע"ר) נ' משרד הבריאות

פסק דין

עתירה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בגדרה מתבקש בית המשפט להורות למשרד הבריאות למסור לידי העותרת עותקים מן הדו"חות לשנים 2011-2009, של "צוות המשימה למניעת התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ומניעת זיהומים נרכשים במוסדות אשפוז".

העובדות המפורטות בעתירה

1.ביום 15.6.12 התפרסמה כתבת תחקיר בעיתון "מעריב", שעסקה בהידבקות בחיידקים ובהתפתחות זיהומים נרכשים בבתי החולים בישראל. הכתבה העלתה כי מדי שנה עורך משרד הבריאות (להלן: המשיב) דו"ח, הבודק ומדרג את מצב החיידקים הפעילים בבתי החולים.

בעקבות הכתבה, פנתה התנועה לחופש המידע (להלן: העותרת) אל הממונה על יישום חוק חופש המידע במשיב (להלן: הממונה), וביקשה לקבל לעיונה את הדו"חות נשוא העתירה. הבקשה נדחתה במכתב מיום 4.7.12 (נספח ע/3 לעתירה), בנימוק שהמידע נמסר מבתי החולים למרכז הארצי למניעת זיהומים נרכשים במסגרת פעילותו כ"וועדת בקרה ואיכות". משכך, המדובר במידע חסוי שהמשיב מנוע מלמוסרו.

2. כעבור ימים מספר התפרסמה כתבה נוספת בעיתון "מעריב", ובה נאמר כי בעקבות התחקיר לעיל חשף המשיב באופן חלקי את ממצאי הדו"ח הבודק את מצב הזיהומים בבתי החולים בארץ, והודיע כי יפרסם את הדו"ח מדי שנה, בפורמט שייקבע מנכ"ל המשיב.

העותרת שבה ופנתה לממונה וטענה כי הגם שתגובתו הקודמת הסתמכה על סעיף 22 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה), המורה כי מידע הבא בגדרו של החיסיון הקבוע בסעיף זה אין לגלותו, הרי שדחיית בקשת העיון עומדת בסתירה לעמדת המשיב כפי שהתפרסמה בכתבה האחרונה, ולפיה מתכוון המשיב לפרסם את המידע המבוקש, ולו באופן חלקי.

3. בקשותיה של העותרת כי הממונה ישקול מחדש את עמדתו לא זכו למענה, ומכאן העתירה.

המסגרת הנורמטיבית

4. שני מנגנוני בדיקה קיימים מכוחו של חוק זכויות החולה. האחד, הקבוע בסעיף 21 לחוק, מקים "ועדת בדיקה", לשם בדיקת תלונה של מטופל או לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי. פרוטוקול דיוניה של ועדת בדיקה - חסוי, אולם ממצאיה ומסקנותיה יימסרו למי שמינה את הוועדה, למטופל הנוגע בדבר ולמטפל העלול להיפגע מן הממצאים והמסקנות. המנגנון האחר קבוע בסעיף 22 לחוק זכויות החולה, אשר מכוחו ניתן להקים "ועדת בקרה ואיכות". תכליתן של ועדות אלה שיפור איכות שירותי הבריאות. זו לשונו של הסעיף:

22. (א)בחוק זה, "ועדת בקרה ואיכות" – אחת מאלה:

(1)ועדה פנימית של מוסד רפואי שהקים מנהל המוסד לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של הטיפול הרפואי;

(2)ועדה שהקים מנהל קופת חולים לשם שיפור איכות שירותי הבריאות במוסדות קופת החולים;

(3)ועדה שהקים המנהל הכללי לשם שיפור איכות שירותי הבריאות.

(ב)תוכן הדיונים שהתקיימו בועדת הבקרה והאיכות, הפרוטוקול, כל חומר שהוכן לשם הדיון ושנמסר לה, סיכומיה ומסקנותיה, יהיו חסויים בפני כל אדם לרבות המטופל הנוגע בדבר ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב) סיכומיה ומסקנותיה של ועדת הבקרה והאיכות יימסרו למי שמינה את הועדה, ורשאי הוא לעיין בפרוטוקול דיוני ועדת הבקרה והאיכות ובכל חומר אחר שנמסר לה.

(ד)מצא מי שמינה את הועדה כי קיימת לכאורה עילה לנקיטת אמצעי משמעת על פי דין כלפי מטפל יודיע על כך למנהל הכללי.

(ה)ממצאים עובדתיים שקבעה ועדת הבקרה והאיכות הנוגעים למצבו של מטופל, לטיפול בו ולתוצאותיו, יתועדו ברשומה רפואית מיד עם קביעת הממצאים, אם לא היו רשומים קודם לכן, ויהיו חלק מהרשומה הרפואית.

הנה כי כן, להבדיל מוועדת בדיקה, תוכן הדיונים, הסיכומים והמסקנות של ועדת בקרה ואיכות חסויים לכל, לרבות המטופל הנוגע בדבר.

5. תכליתו של החיסיון הקבוע בסעיף 22 היא לאפשר שיתוף פעולה מלא וגלוי של אנשי סגל רפואי עם ועדות בדיקה, אשר בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 1412/94 הדסה נ' גלעד (פ"ד מט(2) 516), חדלו מלשתף עמן פעולה. וכך אכן קבע בית המשפט העליון ברע"א 4708/03 חן נ' משרד הבריאות (פ"ד ס(3) 274):