אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התנאים הנוגעים לאופן מינוי חברי מוסד משפט החברים של אגד אינם מקפחים

התנאים הנוגעים לאופן מינוי חברי מוסד משפט החברים של אגד אינם מקפחים

תאריך פרסום : 14/03/2007 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
1193-04
11/03/2007
בפני השופט:
רנה משל

- נגד -
התובע:
רפי מיימון
עו"ד ארנון שוטלנד
הנתבע:
אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
ארנה קדר עו"ד
פסק-דין

1.           ההליך

              המבקש עתר בבקשתו לקבלת סעד הצהרתי, בדבר "בטלותה ואיונה של סמכות מוסד 'משפט החברים' בהרכבו הנוכחי לדון בעבירות פליליות של מירמה, הונאה וגניבה, בהן מואשם העותר", וכן למתן הוראות למשיבה, להסיר הפגמים שנפלו, לטענתו, במוסד משפט החברים, ולתיקון תקנון משפט החברים, באופן שיגדיר את דרך ניהול משפט החברים, לרבות הוראות לענין נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיות וכו'. כן ביקש העותר כי ייקבע שמלוא הסעדים להם עתר, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על ערכאת הערעור של משפט החברים.

   2.        תמצית העובדות

       א.    המבקש הנו חבר במשיבה משנת 1971, ושימש, במועדים הרלוונטיים לבקשה זו, כנהג אוטובוס. ביום 25.8.03, הוגש נגדו על-ידי המשיבה כתב-תביעה, לפיו הואשם (זה הנוסח במקור), בין היתר, כי עשה שימוש חוזר בכרטיסי נסיעה בודדים מספר פעמים, ואת התמורה שלשל לכיסו, מעשים המהווים עבירה על סעיפים 113 (ב) ו-(ג)לתקנון משפט החברים, הקובעים כי:

"ב) עשה חבר מעשה בלתי הוגן שיש בו יסוד של אי יושר כלפי האגודה או מי מחבריה, יהיה משפט החברים רשאי להטיל עליו קנס בגובה של עד 7 משכורות.

ג) נוסף על הקנס שהטיל משפט החברים על החבר בהתאם לאמור בסעיף 113 ס"ק א' או ס"ק ב' ומבלי לפגוע בסמכויות ההנהלה בהתאם לאמור בתקנות האגודה, יהיה משפט החברים רשאי להמליץ בפני ההנהלה להוציא את החבר מהאגודה".

              הדיון בכתב-התביעה האמור, עתיד להערך בפני מוסד משפט החברים של המשיבה, הוא בית-הדין המשמעתי של המשיבה, אשר הוקם מכח סעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: " ההליך המשמעתי"). בעקבות האמור,  הושעה המבקש זמנית, בחודש יוני 2003, מעבודתו במשיבה.

       ב.    ביום 10.7.03 פנתה המשיבה אל היועץ המשפטי לממשלה (להלן: " היועמ"ש"), בהתאם להוראת סעיף 269 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, והודיעה לו על כוונתה לפתוח בהליכים נגד המבקש, בגין חשד לביצוע עבירות של אי-יושר. היועמ"ש השיב לה, כי ימתין עם גיבוש עמדתו בדבר העמדת המבקש לדין פלילי, עד להכרעה בהליך המשמעתי (ראו נספח ה' לבקשה). המבקש פנה מצדו ליועמ"ש וביקש להפסיק ההליכים המשמעתיים נגדו, והעברת הדיון בהם להליך פלילי רגיל. בעקבות פניה זו הודיעו היועמ"ש (נספח ה' הנ"ל), כי "טיבו של העניין וכן גובה הסכומים בהם מדובר מובילים למסקנה, כי אין המדובר במקרה שאינו מתאים לטיפול בהליך משמעתי", שכן, רק במקרים חריגים האינטרס הציבורי מחייב קיום הליך פלילי, בנוסף לזה המשמעתי, וכאמור, זה לא המקרה.

3.           תמצית טענות הצדדים

       א.    לטענת ב"כ המבקש, מוסד משפט החברים, בהרכבו הנוכחי, הכולל הדיוטות בלבד, אשר הוכח כי אינם מודעים לכללי משפט בסיסיים, כמו הכלל, כי ספק פועל לטובת הנאשם, וכן, כי חבריו נבחרים על-ידי הסיעה השלטת במשיבה, לפי שיקולים פוליטיים - משולל כל סמכות לדון בעבירות הפליליות החמורות המיוחסות למבקש, אין לו היכולת והידע לדון בהן, ויש לאיישו, עת הוא דן בעבירות חמורות כאמור, אשר בצידן סנקציות קשות, במשפטנים מוסמכים. עוד טוען הוא, כי מוסד משפט החברים, הנו הטריבונל השיפוטי היחיד בישראל, אשר אינו כולל משפטנים מוסמכים, עת הוא דן בעבירות פליליות חמורות, וזאת, למרות שלגבי העבירות החמורות בהן נאשם העותר, אין כל יתרון לדיינים שאינם מקצועיים.

              כן טוען המבקש, כי תקנות המשיבה, כמו גם תקנון משפט החברים, מהווים חוזה אחיד, כמשמעותו בחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: " חוק החוזים האחידים"), והוראות כגון זו המאפשרת מינוי שופטים ללא קביעת קריטריונים מוקדמים, ההוראה המאפשרת למוסד משפט החברים לדון בעבירות פליליות וכו', מהוות תניות מקפחות שדינן ביטול.

       ב.    ואילו לטענת המשיבה, כל טענות המבקש כבר נדונו והוכרעו בבתי-המשפט, לרבות בבית-המשפט העליון, אשר אישרו את הרכב הטריבונלים הפנימיים, לרבות הרכב מוסד משפט החברים של המשיבה, על אף ששופטי טריבונל זה אינם משפטנים, אלא חברי הארגון. עוד מזכירה היא את החלטת היועמ"ש, כאמור. עוד טוענת המשיבה, כי אין כל פסול בהיות השופטים במוסד משפט החברים חברי המשיבה. משפט החברים שואב סמכותו מתקנות האגודה, שהותקנו מכחה של פקודת האגודות השיתופיות והתקנות שהותקנו לפיה, ומתקנון משפט החברים, ואין כל בסיס לטענה, כי חבריו אינם עצמאיים בהחלטותיהם. הטענה שכל המעורבים בהליך המשמעתי הנם חברי הארגון, נדונה והוכרעה בעבר, על-ידי בית-המשפט העליון, וכך גם הטענה, כי במשפט החברים אין מקפידים על סדרי הדין. יתרה מכך, כל ההחלטות ופסקי-הדין של משפט החברים, נתונים לביקורת שיפוטית, בעילות המוכרות של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי וסבירות העונש, אולם, אלו ייבחנו לאחר מעשה ולא בטרם התקיים ההליך המשמעתי. לגבי טענת ב"כ המבקש, לפיה יש לכלול בהרכב אשר ידון בעניינו שופטים משפטנים, שכן יהא עליהם להכריע בעבירות פליליות, טוענת המשיבה, על השופטים בהליך המשמעתי להכריע בשאלות עובדתיות הנוגעות לחיי היום יום באגודה, ולא בסוגיות משפטיות סבוכות, ולכן, אין מניעה כי חברי אגד, שהם הדיוטות, ידונו בהן.

       ג.     בתגובה לטענת המשיבה, לפיה עילות ההתערבות של בית-המשפט בהליך המשמעתי מוגבלות לפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ולחריגה מסמכות, טוען ב"כ המבקש, כי יש לראות בניהול דיון בעבירות פליליות בפני הרכב של הדיוטות, הנבחרים משיקולים פוליטיים, משום חריגה מסמכות ופגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. כמו כן, ניתן לטענתו להרחיב היקף הביקורת השיפוטית על בתי-הדין המשמעתיים, וזאת, בהתאם לנסיבות בהן הוקם הגוף ולמהותו, ובהתאם לטיב ולחיוניות הזכות הנפגעת ולעוצמת הפגיעה בה.

4.           דיון

       א.    אכן, טענות המבקש כבר נדונו בעבר, מספר רב של פעמים, בבתי-המשפט, על ערכאותיהם השונות, ונדחו. בתי-המשפט חזרו ואישרו סמכות הדיון של הטריבונלים המשמעתיים השונים בכלל, ושל מוסד משפט החברים של אגד בפרט, על אף שאלו מנוהלים על ידי הדיוטות, ולמרות שאינם מקפידים לנהל הדיונים לפי דיני הראיות. יתרה מכך, בתי-המשפט אף הדגישו חשיבות הטריבונלים המשמעתיים, בפתרון סכסוכים הנוגעים לעניינים פנימיים בארגונים השונים. בהתאם, ציינו בתי-המשפט, כי יש להגביל ההתערבות בהחלטות הטריבונלים המנהליים, שכן, הם לא יחליפו שיקול דעת השופטים המנהליים בשיקול דעתם, וכי על המבקש להשמע בבית-המשפט, למצות תחילה את כל ההליכים בפני הערכאות המנהליות השונות. בע"א 835/93 איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, (פ"ד מט (2) 793) (להלן: " פרשת איגנט") נדונה בהרחבה שאלת היקף התערבות בית-המשפט בהחלטות טריבונלים פנימיים. באותו עניין הסביר השופט מצא, את הטעם לגישה המסורתית, הדוגלת בצמצום ההתערבות, כך:

"הטעם העיקרי להצדקת גישה זו נובע מבסיסה הוולונטארי של הסמכות, שמכוחה פועל בית הדין הפנימי. הלכה היא מלפנינו, שהתקנון של אגודה שיתופית מהווה חוזה בין חברי האגודה לבין עצמם, ובין כל אחד מהם לבין האגודה... הסכמת החברים להתאגד במסגרתה של האגודה ולקבל על עצמם את כלליה היא הבסיס המשפטי להכפפת חברי האגודה למסגרת הדין המשמעתי שנקבע בתקנונה. הפסיקה אכן הכירה בצורך לאפשר לאגודות שיתופיות לקיים מידה סבירה של שיפוט משמעתי. לאגודה אין אמנם סמכות שיפוט בגין מעשים המהווים עבירות פליליות מובהקות, שטובת הציבור מחייבת להעמיד את המואשם בהן לדין פלילי... אך סמכות השיפוט הפנימית של האגודה עשויה לחול על הפרות משמעת שיש בהן גם משום ביצוע עבירה פלילית...

טעם נוסף התומך במגמה זו כרוך בהנחה, שהשפיטה בבית הדין הפנימי של האגודה מבוססת על היכרות קרובה של כללי ההתנהגות במסגרת האגודה. טעמים אלה תומכים בכיבוד עצמאותם של טריבונאלים משמעתיים הפועלים במסגרתן של התאגדויות וולונטאריות, ובעטיים נתפסת פעולתם של אלה כחלק מניהולם הפנימי של הגופים שבמסגרתם הם פועלים. עמד על כך חברי הנכבד, השופט ד' לוין, באומרו:

'כללית ייאמר, שאין זה מדרכה של מדינה דימוקרטית, תקינה ומסודרת, להתערב בניהול הפנימי של איגודים כנ"ל, ולאיגודים כאלה ניתנת יד חופשית לנהל ענייניהם כרצונם וכדרכם. מאז ומתמיד הופקדה בידי איגודים מיקצועיים הסמכות לקבוע ולפקח על כללי ההתנהגות של חבריהם, שכן ההגיון הפשוט אומר, שאין כמותם להבין את הבעיות ולקבוע מי וכיצד יכריע בהן' (ד' לוין, טריבונלים שיפוטיים במדינת ישראל (אבוקה, תשכ"ט) 58)".

              אמנם, השופט מצא היה סבור, בנסיבות אותו מקרה, בניגוד לדעתו החולקת של השופט ד' לוין, כי יש להרחיב הפיקוח גם לשאלת סבירות העונש שהטיל בית-הדין המשמעתי, אולם, גם אם נקבל גישה מרחיבה זו, לא יהא בכך כדי להועיל למבקש, שחפצו לפסול מכל וכל, ומראש, את עצם ניהול עניינו בפני הטריבונל המשמעתי בהרכבו הקיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ