התיישנות תביעת העזבון (או חליפו) כנגד מי שחייב לעזבון כספים

1. התובע הגיש נגד אחותו, הנתבעת, פסק-דין לפיו תחוייב הנתבעת ליתן לתובע חשבונות
בדבר פעולותיה בנכסיה של דודתם המנוחה גרטה סטיאנסני ז"ל, שנפטרה ביום 8.11.95 ואשר
הצדדים הם יורשיה היחידים, בחלקים שווים, על-פי צו קיום צוואתה שניתן ביום 16.4.96
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בת"ע 1762/96.

וכן תבע לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 431,710 ח"ש, שלטענתו הנתבעת לקחה שלא
כדין מחשבון המנוחה )סעיף 13 סיפא לכתב התביעה המתוקן(.

2. קודם לכל דיון אחר יש לקבוע כי התובע תובע את הנתבעת בגין נטילת כספי המנוחה
בחיי המנוחה, דהיינו, התובע תובע את התביעה שהתובעת היתה מגישה נגד הנתבעת לו היתה
בחיים;

מכאן, שהתובע הוא חליפה של המנוחה והוא רשאי לתבוע מכוח היותו יורש.

לפיכך, כל סכום שהתובע יוכיח שהנתבעת לקחה שלא כדין מהמנוחה, הוא סכום ששייך לעזבון