1. ביום 23.10.03, נתתי פסק דין בתיק זה, בו דחיתי את תביעת התובע להצהיר כי לאחר שהוא רכש מהנתבע השני במהלך השנים 1978-1979 כשני דונם בחלקה 29 בגוש 10294, עליהם הקים 4 בתי מגורים לו ולבניו, הגיע להסכם עם שני הנתבעים בעלי זכות הבעלות על יתרת החלקה (להלן:"יתרת החלקה") לפיו זכאי יהיה להרשם כבעלים של מחציתה, לאחר שיקיים התחייבויות מסוימות שהוא אכן קיים.
התובע הגיש ערעור לבית משפט העליון על פסק דין זה (ע.א. 5472/04) ובמסגרת ערעור זה הגיש בקשה להתיר לו להגיש ראיות נוספות וביניהן את ההסכם שנעשה לטענתו לפני שנים ונמצא רק לאחרונה (להלן:"ההסכם"), היינו לאחר שנתתי את פסק הדין.
מאחר והנתבעים טענו שהמסמך הוא זיוף, התבקשתי על ידי ביהמ"ש העליון לשמוע ראיות בשאלת האותנטיות של ה"הסכם" ולהחליט לאור הראיות שאשמע אם יש מקום לשינויו של פסק הדין.
כמצוות בימ"ש העליון שמעתי את הראיות ולהלן ההשלמה לפסק דיני.
2. בטרם אסקור את הראיות שהיו לפני לצורך מתן השלמה זו לפסק הדין, אזכיר את עיקרו של פסק הדין המקורי:
א. טענת התובע היתה שבמהלך השנים 1981-1980, הגיע להסכם עם הנתבעים לפיו הוא יכשיר את יתרת החלקה לנטיעת עצי זית, יטע את עצי הזית וכאשר העצים יתנו פירות, הוא, התובע, יעשה כל הדרוש להפקת השמן ויתחלק עם הנתבעים חלק כחלק בשמן. עוד הוסכם כי כעבור השנים הדרושות להגעת העצים לפריחה מלאה, הבעלות על השטח תחולק בינו לבין הנתבעים חלק כחלק.
התובע טען כי את ההסכם כתב נתבע 1, והנתבעים חתמו עליו בנוכחות עדים, אך ההסכם אבד.
הנתבעים טענו שלא חתמו, שלא היה הסכם כזה והם לא חתמו עליו.
ב. מהנימוקים שפירטתי בפסק הדין המקורי, עליהם לא אחזור, קבעתי שאמנם היה הסכם בכתב אך תוכנו היה רק זה שהתובע יכשיר את הקרקע לנטיעת זיתים, יטע על הקרקע את שתילי הזיתים שעלות קנייתם מומנה על ידי שני הצדדים והשמן שיופק יחולק חלק כחלק.
זאת ותו לא. (סעיף 18 מפסק הדין).
לפיכך דחיתי את תביעת התובע ליתן את ההצהרה שהוא זכאי להרשם כבעלים של מחצית "יתרת החלקה" .
3. תוכן המסמך שאת האותנטיות שלו התבקשתי לבדוק בהחלטת בימ"ש העליון (סומן על ידי לצורך הדיון והשלמה זו
מש/3), הוא (לפי התרגום לעברית שהוגש לי) זה:
תאריך ההסכם הוא 15.1.81. הצדדים להסכם הם הנתבעים- כצד א'
והתובע - כצד ב'.
צד א' פנה לצד ב' וביקשו כי במקום שיתן להם דמי שכירות עבור זריעת הקרקע בחלקה ששיטחה 150, 12 ממ"ר, צד ב' יטע את החלקה בעצי זית ויטפל בעצים לפי הצורך. ההסכם יהיה לתקופה בין 20 ל-30 שנה:
"ולאחר תקופת הההסכם יהיה לכל צד חלק והוא חצי עצי הזית וחצי שטח החלקה הנ"ל".
על ההסכם הזה מופיעות חתימות הנחזות להיות חתימות שני הנתבעים מצד אחד, והתובע מהצד השני.
4. הנתבעים הגישו לי חוות דעת של הגרפולוגית, טובה מלמד גרשוני, ולפיה:
