אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> השגה בעניין ניכוי מס תשומות-הערעור נדחה

השגה בעניין ניכוי מס תשומות-הערעור נדחה

תאריך פרסום : 24/02/2008 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
4566-06
21/02/2008
בפני השופט:
1. המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' פרוקצ'יה
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
ס.ר. יהלומים (ישראל) בע"מ
עו"ד ג' עמיר
הנתבע:
מדינת ישראל מנהל מע"מ גוש דן
עו"ד ע' לינדר
פסק-דין

השופט  י'  דנציגר:

כללי

1.        לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ד' קרת-מאיר) במסגרתו נדחה (באופן חלקי) ערעורה של ס.ר. יהלומים (ישראל) (להלן: המערערת) על החלטת מנהל מע"מ לפסול תשומות שנוכו על-ידי המערערת.

2.        המערערת היתה הנישום המייצג באיחוד עוסקים לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ) אשר כלל שלוש חברות נוספות: חברת יהלומי סמואל רוזנבאום 1992 בע"מ (להלן: יהלומי סמואל); ליאו-בל (1986) בע"מ (להלן: ליאו-בל); ס.ר.ד יהלומים בע"מ (להלן: ס.ר.ד. יהלומים).

3.        המשיב דחה את השגתה של המערערת בעניין ניכוי מס תשומות לתקופה שבין חודש אוגוסט 1995 לבין חודש ינואר 1998. בעוד המערערת ביקשה לאפשר לה לנכות בגין תקופה זו, סך של כ- 700,000 ש"ח כמס תשומות, קבע המשיב כי הסכום המותר בניכוי כמס תשומות לתקופה האמורה הוא רק 46,833 ש"ח. הנימוק לדחיית השגתה של המערערת, ופסילת התשומות שנוכו על ידה, היה העובדה שלפחות חלק מהחברות באיחוד העוסקים עוסקות בייבוא ושיווק יהלומים, עסקאות הפטורות ממס ערך מוסף, ולכן לא ניתן לנכות מס תשומות בגינן.

טענות הצדדים - בתמצית

4.        במסגרת הדו"ח שהגישה למשיב על ניכוי התשומות, ביקשה המערערת לנכות מס תשומות בגין הוצאות שוטפות שונות של המערערת, כגון שכר דירה, אחזקת משרדים, קניית רכוש קבוע, אירוח, ציוד משרדי, עמלות מכירה, טלפון וכד'.

5.        כאמור, המשיב גרס שלא ניתן לנכות את מלוא הסכום שניכתה המערערת כמס תשומות, שכן חלק ניכר מהמס, לטענתו, שימש בעסקאות פטורות ממס. על כן, אישר המשיב את סכום המס המותר לניכוי, לטענתו, בהתאם לחישוב הבא: נקבע יחס בין המחזור החייב במס לבין סך כל המחזור שדווח. יחס זה הוכפל בסך כל מס התשומות שנדרש על ידי המערערת, והתוצאה הינה מס התשומות היחסי המותר לניכוי.

6.        המערערת טענה בפנינו, כי אין מקום לחלוקה יחסית של התשומות, כאשר ניתן לייחס את התשומות לעוסק מסוים באיחוד העוסקים בהתאם לייעוד להן שימשו. לטענתה, הוצגה בפני בית המשפט קמא טבלה שבה ריכוז הנתונים שבהנהלת החשבונות של המערערת. לדבריה, טבלה זו מפרידה באופן ברור בין התשומות שנדרשו על ידי המערערת בשל הוצאותיה לבין התשומות שנגרמו בפעילות במסגרת הסכם הניהול. לטענת המערערת, החשבוניות עליהן מבוססת הטבלה האמורה, הוצגו בפני המשיב, ולכן מציינת המערערת כי שגה בית המשפט קמא משהתייחס לטבלה זו כאל חומר ראייתי שלא הוצג לפני כן בפני המשיב.

           עוד טוענת המערערת, כי ההוצאות שתשומותיהן נדרשו (כמפורט בסעיף 4 לעיל), הן הוצאות שכל עסק נזקק להן לפעילותו, ולכן לא היה נימוק לפסול אותן.

7.        טענה נוספת של המערערת מתבססת על העיקרון של מעשה בית-דין. לדבריה, במסגרת ערעור על פסילת מס תשומות לניכוי של ליאו-בל לשנים 1993-1994 נקבע בהסכמה כי המס נוכה כדין. מדבריה עולה, כי תחומי העיסוק של ליאו-בל ושלה הינם זהים ומדובר בעסקאות זהות, ולכן לא היה מקום לשינוי בעמדת המשיב בעניין התשומות המותרות לניכוי.

8.        טענות המשיב בהקשר זה הן כי פסילת התשומות התבססה על ממצאי חקירה פלילית שהתנהלה כנגד המערערת, אשר העלתה שרישום ודיווח ההוצאות של איחוד העוסקים נעשה באופן שאינו מאפשר לדעת אלה תשומות ניתנות לניכוי לפי החוק, שכן המערערת "ערבבה" בין הוצאות, רשמה הוצאות של חברה אחת (הפטורה ממע"מ) כהוצאותיה של חברה אחרת (שאינה פטורה ממע"מ), וכיו"ב. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע אלה מההוצאות הן הוצאות ישירות של המערערת, כלומר, לא ניתן לדעת אלה מההוצאות ניתנות לניכוי. לדברי המשיב, הוא בא לקראת המערערת בכך שלא פסל לחלוטין את ניכוי התשומות, אלא התיר לה ניכוי תשומות באופן יחסי, על ידי זקיפת החלק היחסי של התשומות המשמשות לעסקאות פטורות ממס.

9.        המשיב טען עוד כי נטל השכנוע מוטל על עוסק המבקש לנכות מס תשומות ובכך להפחית את תשלום המע"מ המוטל עליו, ובנסיבות העניין, המערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה בעניין זה.

10.      אשר לטענות בעניין ליאו-בל, טוען המשיב כי אין תחולה לתורת מעשה בית-דין בדיני מסים, שכן כל שנת מס עומדת בפני עצמה. בנוסף, לדבריו, העקרון של מעשה בית-דין לא חל, בין היתר, משום שלא מדובר באותו עניין ואף לא מדובר בפלוגתא פסוקה, שכן הערעור בעניין ליאו-בל לא התנהל לגופו, אלא הצדדים הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין. 

11.      טענה נוספת של המערערת עניינה הסכם ניהול שנערך בינה לבין יהלומי סמואל, לפיו התחייבה המערערת לספק שירותי ניהול ליהלומי סמואל, תמורת סכום של 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ לחודש. המערערת ביקשה לנכות מס תשומות שהוציאה בגין ביצוע הסכם הניהול, אולם המשיב פסל את הניכוי האמור, משמצא כי למערערת כלל אין עובדים, וככל הנראה מדובר בהסכם פיקטיבי שנועד לשם ניכוי מס שלא כדין, שהרי לא היה ביכולתה להעניק ליהלומי סמואל שירותי ניהול, בלא עובדים. לכך משיבה המערערת, כי מר רוזנבאום, מנהל המערערת, הוא שהעניק ליהלומי סמואל שירותי ניהול. כן טענה המערערת כי ההסבר לכך שלא היו עובדים הרשומים אצלה, הוא שאין היגיון כלכלי לערוך שני תיקי ניכויים עבור אותם עובדים - אחד עבור המערערת ואחד עבור יהלומי סמואל.

           טענה נוספת של המערערת בהקשר להסכם הניהול היתה, שבעריכת הסכם הניהול התייעץ רואה החשבון של המערערת עם ידידו, פרופ' יורן ז"ל, שייעץ לו כיצד לערוך את ההסכם.

פסק דינו של בית המשפט קמא

12.      בית המשפט קמא בחן את העדויות והראיות שהוצגו בפניו ומצא כי המערערת ויהלומי סמואל קיימו את עסקיהן באותו בבניין, ללא כל הפרדה בין משרדי החברות, לפחות בחלק מהתקופה הרלוונטית. בנוסף, למערערת עצמה כלל לא היו עובדים משלה, וכל העובדים היו רשומים בחברת יהלומי סמואל. על יסוד אלה, קבע בית המשפט קמא כי לא ברור כיצד חברה שאין לה עובדים ופעילותה מתנהלת למעשה על-ידי עובדים של חברה אחרת ואין לה משרדים שניתן לייחס אותם באופן ספציפי אליה, יכולה להוציא הוצאות משמעותיות בגין שכר דירה, אחזקת משרדים, קניית ציוד משרדי וכד'.

           עוד נקבע, כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי הדרישה לניכוי מס התשומות הינה כדין. גם החשבוניות שהוצגו על ידי המערערת אינן יכולות לשנות ממסקנה זו, שכן הוכח שמנהלי המערערת נתנו הנחיה למנהלת החשבונות לרשום את שמה של המערערת על כל החשבוניות (להבדיל משמן של יתר החברות באיחוד העוסקים). לפיכך קבע בית המשפט קמא, כי דרך החישוב של המשיב, על ידי זקיפת החלק היחסי של התשומות המשמשות לעסקאות פטורות ממס הינה דרך נכונה ומאוזנת, ויש לקבלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ