הרשעת ראש המועצה המקומית פקיעין בשתי עבירות של שוחד בחירות

האישום

1.      ביום30.1.07  הוגש נגד הנאשם, המשמש כיום כראש המועצה המקומית פקיעין, כתב אישום ובו שני אישומים. בחלקו הכללי נכתב, שביום 28.10.03 נערכו בפקיעין בחירות לראשות המועצה המקומית, ומשלא זכה מי מהמועמדים ברוב הנדרש, התקיים ביום 11.11.03 סיבוב בחירות שני, בו התמודדו שני המועמדים שזכו במספר הקולות הרב ביותר בסיבוב הראשון, והם הנאשם ומר סלים סעידה, ובסיומן נבחר הנאשם לראשות המועצה.

2. באישום הראשון נטען, שערב סיבוב הבחירות הראשון, נחתם בין הנאשם ומר עבדו באסל (להלן: "עבדו") הסכם בכתב, לפיו הבטיח לו הנאשם, שעם היבחרו לראשות המועצה המקומית פקיעין, יפעל למנותו למנהל המתנ"ס בישוב או לתפקיד אחר ברשות המקומית פקיעין. עוד נטען, שהנאשם הבטיח עבודה למר עבדו על מנת להשפיע עליו, על בני משפחתו ועל בוחרים אחרים בישוב הנתונים להשפעתו, שיצביעו עבורו בבחירות. בכך יוחסה לנאשם עבירה של שחיתות בבחירות, בהסתמך על סעיפים 88(1) ו- 88(4) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הרשויות").

3. האישום השני דן בהסכם שנחתם ביום 1.11.03, דהיינו בפרק הזמן שבין סיבוב הבחירות  הראשון לשני, בין הנאשם ומר יוסף ח'יר (להלן: "יוסף"), שכותרתו "הסכם בשבועה", בו התחייב הנאשם כי עם היבחרו לראשות המועצה יפעל למנות את יוסף לתפקיד עוזר ונהג לראש המועצה. נטען שהבטחת העבודה נועדה להשפיע על יוסף, על בני משפחתו ועל בוחרים אחרים בישוב הנתונים להשפעתו, להצביע עבור הנאשם, ובכך נעברה עבירה של נוספת של שחיתות בבחירות, בהסתמך על סעיפים 88(1) ו-88(4) לחוק הרשויות.

4. סעיפים 88(1) ו- (4) וכן סעיף 89  לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה - 1965 קובעים:

 "88. שחיתות ואיום

1.       הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת;

2.       ..

3.       ..

4.       המבטיח לבוחר עבודה אם יצביע או יימנע מהצביע בעד רשימת מועמדים מסויימת;

       ...
   דינו - מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות."

 "89. דרכי שוחד

אין נפקא מינה בשוחד -

(1)   אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, למעט הובלת הבוחר בכלי רכב אל מקום הקלפי וממנו לצורך הצבעתו;

(2)   אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;

(3)   אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר, אם ניתן לידי הלוקח או בשביל הלוקח לידי אדם אחר, אם ניתן מתחילה או בדיעבד, ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר."

5.      להוכחת עובדות כתב האישום העיד ב"כ המאשימה 6 עדים והוגשו מטעמו המוצגים ת/1 עד ת/8. מטעם ההגנה העידו הנאשם ו-7 עדים נוספים, והוגשו המוצגים נ/1 עד נ/10.

6.      ב"כ המאשימה טען בסיכומיו, שהוכחו יסודות העבירה בכל אחד משני האישומים המיוחסים לנאשם, וביקש להרשיעו בשניהם.

7.      ב"כ הנאשם הודה באמור בחלקו הכללי של כתב האישום, כפר בשני האישומים שיוחסו למרשו וטען שתי טענות מרכזיות: האחת, שהמדובר בהסכמים מותרים, והשניה - שהסכמים אלה נחתמו בהסתמך על ייעוץ משפטי שקיבל הנאשם מעורך דינו, ובכך פעל מרשו ללא כוונה פלילית ובנוסף קמה לו הגנה של טעות במצב משפטי. הסניגור טען טענה נוספית, בדבר קיומה של מחלוקת בפרקליטות בנוגע לעצם הגשת כתב האישום נגד מרשו, והוסיף שיש לבטל את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.