הרשעת חייל בביצוע מעשה מגונה בחיילת ותקיפת חייל שבא לעזרתה

 בפתח הדיון הנני מודיע, כי החלטתי לזכות את הנאשם, מחמת הספק, מביצוע עבירה של חבלה חמורה, שיוחסה לו בעניין מ., והנני מרשיעו בביצוע כל יתר העבירות.

האישומים ותשובת הנאשם להם

1. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של מעשה מגונה תוך שימוש בכוח - עבירה על סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), פציעה - עבירה על סעיף 334 לחוק העונשין, תקיפה הגורמת חבלה ממשית - עבירה על סעיף 380 לחוק העונשין, וחבלה חמורה - עבירה על סעיף 333 לחוק העונשין.

1. בהתאם לעובדות כתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת חיילים בשירות סדיר בצה"ל, והתגוררו ב"בית החייל" בחיפה. באותו זמן התגוררו בבית החייל: ק. – חברתו דאז של הנאשם, מ.– חברתה של המתלוננת, א. ומ..

1. בהתאם לנטען בכתב האישום, ביום 27.3.12, סמוך לשעה 00:45, ישבו על ספסל מחוץ לבית החייל, הנאשם, ק., המתלוננת, מריה, א. ומ.. הנאשם ומ. שתו וודקה, וכעבור זמן קצר התגלע ויכוח בין הנאשם לחברתו ק., שבעקבותיו עזבה ק. את המקום. לבקשת הנאשם הלכו א., מ.ומ. לחפש אחריה, ואילו המתלוננת והנאשם נותרו לשבת ושוחחו. בשלב מסוים, ביקש הנאשם מהמתלוננת כי שניהם יעברו לשבת במקום אחר, תוך שטען שהתא.ה במקום הפריעה לו, ומשעברו ביקש הנאשם מספר פעמים מהמתלוננת שתתקרב אליו, אולם זו סירבה, ואז הוא אחז בחולצתה בשתי ידיו, הצמידה אליו, ונישק אותה על שפתיה ללא הסכמתה. המתלוננת ניסתה להשתחרר מאחיזת הנאשם, אך הנאשם, בניגוד לרצונה, נגע בה ברגלה, בידה ובכתפה, כדי לקרבה אליו. המתלוננת פרצה בבכי, ביקשה מהנאשם שיעזבה ויאפשר לה לצאת מהסמטה, אך הוא לא שעה לתחנוניה ואיים עליה באומרו: "סתמי את הפה, אני אדפוק לך את הראש בקיר, את לא מכירה אותי", וכל זאת בכוונה להפחידה וכדי להתגבר על התנגדותה. המתלוננת החלה לצעוק לעזרה, אך הנאשם חסם את דרכה, באופן שהניח כל אחת משתי ידיו על קיר סמוך, שעליו נשענה המתלוננת. בשלב זה עברו במקום מ.וא., ולאחר שהם שמעו את זעקות המתלוננת, רצו לעברה, ומשהגיעו משך א. את הנאשם מהמתלוננת, ואז הנאשם הכה את א. בפניו באמצעות ידו (להלן: "התקיפה הראשונה"). 

1. לאחר מכן, ברחבת הכניסה לבית החייל, הכה הנאשם את מ. בפניו באמצעות ידו (להלן: "התקיפה השנייה"), וכתוצאה מכך נגרמו למ. שבר של עצם האף ונפיחות בבסיס האף עם מספר פצעי שפשוף שטחיים.

1. לאחר התקיפה הראשונה נמלטו המתלוננת ומ.מהמקום, וכעבור מספר דקות התקשרה המתלוננת לא., וביקשה ממנו להגיע לקומה בה מצוי חדרה בבית החייל. א. הגיע אל המתלוננת והרגיע אותה. מיד לאחר מכן הגיע הנאשם לאותה קומה, ובנוכחות המתלוננת ומ.הטיח את אגרופיו בפניו של א. ובעט בגופו (להלן: "התקיפה השלישית").

1. כתוצאה מהתקיפה הראשונה והשלישית נגרמו לא.: המטומות וחבלות בפניו, שכללו רגישות למגע מעל גשר האף ובאזור מנדיביולאר ימין ונפיחות באזור פרונטאלי;  חתך מדמם מעל גבת עינו השמאלית; סימני חבלה שטחיים בקדמת ברך ימין.  א. טופל בבי"ח רמב"ם שם נתפר החתך בפניו.

1. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, ובהתאם לכפירתו המפורטת מיום 15.12.13, אין מחלוקת בנוגע לעצם קיום המפגש בין הנאשם והמתלוננת ביום 27.3.12 בלילה, בבית החייל, אך טענתו שהוא לא תקף את א. ומ. ולא ביצע במתלוננת מעשה מגונה. הנאשם לא טען טענות זוטא ולא טען אליבי.  

1. מטעם המאשימה העידו המתלוננת ועדי תביעה נוספים, והוגשו 13 מוצגים; מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד, והוגשו 7 מוצגים.