אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרשעה על בסיס עובדות שלא נטענו בכתב האישום במסגרת משפט חוזר

הרשעה על בסיס עובדות שלא נטענו בכתב האישום במסגרת משפט חוזר

תאריך פרסום : 31/05/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
8168-05
31/05/2007
בפני השופט:
1. הנשיאה ד' ביניש
2. א' א' לוי
3. ד' ברלינר


- נגד -
התובע:
תמיר פלינק
עו"ד מאיר זסלנסקי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד נעמי גרנות
פסק-דין

השופטת  ד' ברלינר:

           בשנת 1987 ארעה תאונת דרכים קשה בקילומטר ה-56 בכביש צומת המוביל - טבריה. בתאונה היו מעורבים 3 כלי רכב וכתוצאה ממנה נהרגו 3 בני אדם, ונפצעו 6. כ-20 שנה לאחר מכן, אנו מוצאים עצמנו דנים פעם נוספת באותה פרשה עצובה, זאת בעקבות משפט חוזר שהתקיים בעניינו של נהג הרכב הפוגע, והרשעתו פעם נוספת בגרימת מוות ברשלנות ועבירות נוספת.

2.        אלה העובדות הרלוונטיות:

           בתאריך 26.8.87 בחצות, או בסמוך לכך, נהג המערער (על-פי הנטען בכתב האישום שהוגש נגדו) ברכב סובארו סטיישן השייך לקיבוץ הסוללים (להלן: רכב הסוללים). המערער נסע בכביש צומת המוביל-טבריה, לכיוון טבריה. יחד עמו היו ברכב האחים תמיר ומוטי הנדלר. בכיוון הנגדי באותו כביש מכיוון טבריה לחיפה, נסעה אותה עת משפחת פחימה, במכונית סובארו הנהוגה בידי אבי המשפחה רפאל פחימה (להלן: רכב פחימה) כשיחד עימו ברכב אשתו שהיתה בהריון מתקדם, שני ילדיהם ואביו. אחרי משפחת פחימה ובאותו כיוון, נסעה מכונית נוספת מסוג קרייזלר (להלן: הקרייזלר) נהוגה בידי עובד זר בשם פוואנג סיו קווג (להלן: פוואנג). בהגיעו לקמ' ה-56 סטה המערער לפתע שמאלה לתוך מסלול נסיעתם של כלי הרכב הנ"ל התנגש ברכב פחימה והעיפו הצידה, ולאחר מכן התנגש ברכב הקרייזלר. שני בני הזוג פחימה, ומסעוד פחימה אביו של רפאל, נהרגו כתוצאה מהתאונה. ילדיהם בני 7 ו-9 נפצעו קשה וכן נפצעו המערער, הנוסעים עימו ופוואנג.

3.        ביום 2.9.92, הורשע המערער בבית משפט השלום בנצרת (כבוד השופט נ' ממן), בעבירה של גרם מוות ברשלנות על פי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: החוק או חוק העונשין) יחד עם סעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א- 1961 (להלן: הפקודה), סטייה מנתיב נסיעה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות ונהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיפים 62(2) ו-38(ד) לפקודה. על המערער נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי ושלילת רישיונו למשך 9 שנים ועוד 3 שנים על תנאי. המערער לא ערער על פסק דין זה, ומלבד מיצוי התקופה של שלילת רישיון שהוטלה עליו, ריצה את מלוא העונש שהושת עליו.

4.        ביום 2.12.98 הגיש המערער בקשה למשפט חוזר. על פי הנטען בבקשה, פסק הדין ניתן על בסיס קביעה עובדתית שגויה, כי המערער הוא זה שנהג ברכב הסוללים. בפועל, כך טען המערער לא היה זה הוא שנהג ברכב בעת התאונה. טענה זו נתמכה בשתיים: האחת- זיכרונו של המערער, אשר ניטל ממנו עקב התאונה, חזר אליו בהדרגתיות. כך נזכר, שמעט לפני התאונה החליפו בנהיגה תמיר הנדלר (להלן: תמיר) שהיה בן 18 באותה עת וללא רישיון נהיגה. השנייה: על פי שתי חוות דעת מומחים נראה כי פגיעותיו של המערער נגרמו לו עת ישב במושב שליד הנהג. פגיעותיו של תמיר עולות בקנה אחד עם ההנחה כי ישב במושב הנהג.

5.        היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) התנגד לבקשה למשפט חוזר. ראשית, קבע היועמ"ש כי בהקשר העובדתי קיימות חוות דעת סותרות. לא ברור אם המערער נהג ברכב בעת התאונה אם לאו. שנית, גם אם נניח כי המסכת העובדתית שגויה, עדיין אין בכוחו של משפט חוזר לשנות את תוצאת פסק הדין לטובת המערער. בין אם נהג המערער ברכב בעת התאונה ובין אם מסר את ההגה לידי צעיר אשר אינו מורשה לנהיגה, גרם המערער בפעולותיו הרשלניות לתאונה הקטלנית. אדרבא, אם מדובר בהעברת ההגה לידי תמיר, יתכן ומלכתחילה היה מקום להעמידו לדין בעבירת הריגה.

6.        בהחלטה שניתנה ביום 22.10.2000 (מ"ח 8777/99 פלינק נ' מ"י, פ"ד נד(4) 746, בעמ' 754, להלן: מ"ח פלינק), כתב הנשיא ברק את הדברים הבאים: "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי, לא בלי לבטים, להורות על קיומו של משפט חוזר". הנשיא סבר כי לאור העובדה שקיימים שני "תסריטים" עובדתיים אפשריים לקרות התאונה, יש מקום לתת למערער אפשרות נוספת להציג את טיעוניו. בסוף ההחלטה הוסיף הנשיא ברק:

"אכן, יש טעם רב בטענת היועץ המשפטי לממשלה כי בין שנהג המבקש בעצמו ברכב ובין שאפשר לנהג נטול רישיון לעשות כן עדיין רובצת עליו אשמה (בין חוקית ובין מוסרית) בלתי מבוטלת. אולם דומה שגם בעיניו של מתבונן חיצוני (לא כל שכן בעיני המבקש עצמו) קיימת הבחנה של ממש בין הסיטואציות. בנסיבות אלה זכאי המבקש לשוב ולהעלות את טיעוניו, על-פי זכרונו, ששב אליו ועל-פי חוות-הדעת שבידיו." (שם, בעמ' 760).

הליך המשפט החוזר בבית משפט קמא

7.        המשפט החוזר התקיים בבית המשפט המחוזי בנצרת והתנהל על בסיס כתב האישום שהוגש במשפט הראשון, אשר נשען כאמור על מסכת עובדתית לפיה המערער נהג ברכב הסוללים. במהלך הדיון חזרה בה התביעה לאור הספק בדבר, מהטענה כי המערער נהג ברכב הסוללים. התביעה ביקשה להרשיע את המערער על בסיס התשתית העובדתית החלופית, לפיה לא המערער הוא שנהג ברכב, אך הוא שהתיר לתמיר הנדלר לנהוג. לצורך כך ביקשה התביעה מבית המשפט להפעיל את סמכותו הנתונה לו על פי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), אשר זו לשונו:

"184. הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום

בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן ; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום."

           בית משפט קמא בחן האם התקיים התנאי המופיע בסעיף 184 לחסד"פ "ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן", על היסוד הטכני והמהותי שבו (כפי שהוגדרו בע"פ 63/79 עוזר נ' מ"י, פ"ד לג(3) 606). בעניין התקיימות היסוד הטכני- לפיו יש לתת לנאשם הזדמנות סבירה להתנגד להבאת ראיות, לחקור עדים ולהביא ראיות חדשות, קבע בית משפט קמא כי "...היסוד הטכני ש"בדיבר" "מתן אפשרות סבירה להתגונן", שבסעיף 184 הנ"ל, נתקיים במלואו". לעניין היסוד המהותי - לפיו יש ליתן לנאשם הזדמנות סבירה לפתח ולייצב קו הגנה, קבע בית המשפט כי "הנאשם איננו יכול לטעון היום...כי לא ניתנה לו הזדמנות להתגונן".

8.        שתי טענות משפטיות נוספות שהועלו על-ידי הסנגור- סיכון כפול והתיישנות- נדחו אף הן על-ידי בית משפט קמא. באשר לסיכון כפול נקבע כי אין מדובר באותה תשתית עובדתית, אלא בתשתית חדשה, לפיה לא המערער הוא שנהג ברכב. טעם נוסף לדחיית הטענה מקורו בכך שהמערער עצמו הוא זה שביקש את קיומו של המשפט החוזר וטענת הסיכון הכפול - שמשמעותה למעשה, הימנעות משפיטתו המחודשת, עומדת בניגוד לכך. ככלל - מהות ההליך, משפט חוזר, הינה התחלת משפט חדש לחלוטין, המתנהל מבלי להתייחס להחלטות ולהכרעת הדין בהליך הקודם, גם מטעם זה לא ניתן לדבר על סיכון כפול. טענת ההתיישנות נדחתה מטעמים דומים. כיוון שבמהותו משפט חוזר הינו הליך חדש, העומד במקומו של ההליך הקודם, הרי שטענת ההתיישנות נגזרת ונבחנת  על בסיס ההליך שהיה ולא מההליך הנוכחי. מלשונה של תקנה 9(ב) לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט החוזר) התש"י-1950 (להלן: התקנות או תקנות משפט חוזר) "כאילו הנדון נאשם בפניו בכתב אישום שהוגש נגדו בראשונה", למד בית משפט קמא כי המשפט החוזר מחזיר אותנו בציר הזמן אל הנקודה הראשונה בה הוגש כתב האישום המקורי. לפיכך, אם עמדה למערער טענת התיישנות בתחילת ההליך הקודם הרי שהיא עומדת לו גם עתה. בהתאם, גם "העובדות החדשות" שנתגלו נחשבות אליבא דבית משפט קמא כעובדות שבעצם היו קיימות גם בעת הדיון במשפט הקודם ורק גילוין נעשה מאוחר יותר. משכך, כפי שלא יכול היה לטעון אז אודות עבירה העולה מן העובדות שהוכחו כי היא התיישנה, הרי שגם כעת, עם החזרה הפיקטיבית לאחור מבחינת הזמן, לא יכול הנאשם לטעון כי העבירה התיישנה, משום שבנקודת הזמן הריאלית (קרי בזמן ניהול המשפט החוזר) אכן התיישנה עבירה זו. כסיכום, בית משפט קמא קבע כי משניתנה ההוראה על עריכת משפט חוזר מתבטלת מאותה עת ההרשעה במשפט המקורי ויש לראות את הנאשם כמי שעומד לדין לראשונה, הן מבחינת ההליך והן מבחינת ההתיישנות.

9.        לאחר שדחה את "טענות הסף" כמפורט לעיל, עבר בית משפט קמא לבדיקת התשתית שהוכחה. ככלל, קבע בית המשפט כי לאור מהותו של המשפט החוזר כהליך "de novo" אשר מוחק את כל אשר אירע לפניו, אין כל מניעה לדון בכל שאלה וטענה העולה מיריעת המחלוקת בין הצדדים, בית המשפט אינו מחויב לדון רק בשאלת זהותו של הנהג בגינה הוחלט על עריכתו של משפט חוזר. מן הפן העובדתי שב בית המשפט וקבע כי האחריות לתאונה מוטלת על רכב הסוללים, בכך העדיף את עדותו של בוחן התנועה מטעם התביעה על פני חוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה בקובעו כי "...מסקנתו של מומחה ההגנה מוטלת בספק רב ואיננה עולה בקנה אחד עם הממצאים האובייקטיבים כפי שבאו לידי ביטוי ב-ת/6 וב-ת/9, ובהסבריהם של מומחה התביעה ובוחן התנועה". בהמשך, התבטא בית המשפט בחריפות ואמר כי עדותו של מומחה ההגנה מגמתית שעל כן: "אין ממש בגרסת המומחה מטעם ההגנה באשר לאירוע התאונה, ואנו דוחים גרסתו". בנוסף, קיבל בית משפט קמא את עדותו של העד פוואנג, אשר נגבתה בהליך המקורי מכוח תקנה 12 לתקנות, המתירה קבלה כראיה עדות שהועדה ונרשמה במשפט הראשון אם לא ניתן להביא את העד שמסרה להעיד במשפט החוזר.

10.      כיון שהמדינה הסכימה כי המערער לא נהג, בחן בית המשפט את נסיבות מסירת ההגה לתמיר. על בסיס הודאתו של המערער עצמו קבע בית המשפט כי המערער ידע שלתמיר הנדלר אין רישיון נהיגה ואף על פי כן מסר לו את השליטה ברכב. נדחתה הטענה כי אין לראות במערער כמי שהתיר את הנהיגה של תמיר משום שלא הוא היה האחראי (מטעם הקיבוץ) על הרכב. בית המשפט קיבל כי מזמין הרכב באותו הלילה היה ככל הנראה מוטי הנדלר, אולם רישומי הזמנת הרכבים בקיבוץ לא נועדו אלא לשם קביעת החיוב הכספי בגין הנסיעה ואין בהם כדי לייחס אחריות נורמטיבית לרכב. כממצא עובדתי נוסף נקבע כי הרכב היה תקין ולעניין זה אומצו ממצאיו של בית משפט השלום בזמנו כי לא היה פגם מכני שהביא לסטייתו של רכב הסוללים לנתיב נסיעתם של רכב פחימה והקרייזלר. על בסיס האמור לעיל נקבע כי נהיגה בלתי זהירה ובלתי סבירה היא שגרמה לתאונה ולא תיתכנה אפשרויות אחרות אשר גרמו לה. כפועל יוצא מכך, המסקנה היחידה המתחייבת היא כי התנהגותו הרשלנית של הנאשם היא שהכשירה את הקרקע לקרות התאונה. המערער יצר סיכון, אשר ברי כי היה עליו לצפותו, בכך שמסר את הרכב לידיו של מי שאינו רשאי לנהוג. לפיכך הורשע המערער בעבירה של גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין יחד עם סעיפים 36ב(ג) רישא ו- 64 לפקודת התעבורה- הרשאה לנהוג לאדם שאינו מורשה לנהיגה וגרימת מוות בנהיגה רשלנית- בהתאמה.

עיקרי טענות המערער

11.      על אלה שם המערער את הדגש:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ