הרשעה בעבירות הקשורות בדיג בשמורת טבע בניגוד לחוק

הכרעת הדין הוקראה וניתנה לצדדים.

ניתנה היום י"ג בטבת, תשס"ז (3 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

הכרעת דין

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל ארבע עבירות: פגיעה בשמורה בניגוד לתקנה 9 לתקנות גנים לאומיים ושמורות טבע (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים וההגנה עליהם) תשכ"ח-1968 (להלן- התקנות) וסעיף 57(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח- 1998 ( להלן- החוק);  דיג בשמורה בניגוד לתקנה 4(א) לתקנות וסעיף 57(ב) לחוק;  הכנסת חוט דיג לשמורה בניגוד לתקנה 5 לתקנות וסעיף 57(ב) לחוק; אי ציות להוראות הרשות ופקחיה בניגוד לתקנה 13 לתקנות וסעיף 57(ב) לחוק.

2.         על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 9.1.05 סמוך לשעה 18:00 בשמורה הימית אכזיב-ראש הנקרה, עסק הנאשם בדיג באמצעות חוטי דיג וזאת למרות השילוט המוצב בשמורה והאוסר על כך. כמוכן, הנאשם מואשם כי סירב להזדהות בפני פקח רשות הטבע והגנים ולהישמע להוראותיו. נטען כי מעשיו היוו פגיעה בשמורה ולנאשם לא היה היתר.

3.         מטעם המאשימה העידו פקחי רשות הטבע והגנים: סעיד חמוד (להלן: סעיד) ונמרוד אלמוג (להלן: נמרוד). הפקח סעיד תיאר בעדות ראשית את האירוע מיום 9.1.05. לדבריו, הוא עלה יחד עם הפקח נמרוד לאזור הרכבל ותצפתו לכיוון החוף בעזרת משקפת. הם זיהו בשלב מסויםאנשים העוסקים בדיג באיזור החוף, נסעו לכיוון החוף והחנו את הרכב. " ראינו 3 אנשים העוסקים בדיג באיזור החוף, אחד מהם משך בחוט שקוטרו 120 לדייג אינטיאס. זה חוט שאסור לדוג בעזרתו". כאשר נשאל על ידי הפקח אם החוטים שלו הוא ענה בחיוב,  "כן החוטים שלי" (פרוטוקול 23.11.06). לדברי הפקח "היו 3 גלילי חוטים שניים מהם עם פתיון, אחד בלי פתיון, האדם סירב לשתף איתנו בכלל" (פרוטוקול 23.11.06). הפקח העיד שיום למחרת האירוע הוא צילם את השלט שעליו כתוב "הדיג אסור למעט דיג בחכות מקל מהחוף בלבד" (ת/1: להלן- השלט). הוא העיד ששלטים אלה מוצבים לאורך כל החוף באיזור השמורה. כן הוצגו תמונות של חוטי הדיג (ת/2).

שני העיד הפקח נמרוד אלמוג  שחזר על תיאור פרטי האירוע כפי שתוארו על ידי הפקח סעיד. 

4.         בדיון ביום 4.4.06 הודה הנאשם באופן חלקי בפרטי העבירה, " אני מודה שהחוטים היו שלי, וזה היה סמוך לחוף בצת. אין שילוט שם. על השלט ליד חוף הנקרה יש ציור של רובה ורשת ואני לא דגתי לא בעזרת רובה או רשת" (פרוטוקול הדיון מיום 4.4.06) . בדיון נוסף שהתקיים ביום 23.11.06, הודה הנאשם פעם נוספת כי אכן הלך לדוג בעזרת החוטים אך טען שהוא השתמש בחוט בכדי לדוג דגי אינטיאס. בנוסף, הוא טען כי החוט שנתפס ברשותו אינו חוט מיוחד וכי עוביו 120 מ"מ.  לטענתו, הקרס שבה השתמש הינה קרס רגילה שניתן לשים על מקל דיג באופן רגיל.

"אני אגיד את האמת. הלכתי לדוג בעזרת החוטים. בערך 10 שנים אם לא יותר אני הולך לדוג בעזרת החוטים האלה רק בעונה, את דגי האינטיאס. דגי האינטיאס לא קשורים לשמורת הטבע כי הוא דג עונתי ומגיע חודשיים בשנה. החוט שאני דג את האינטיאס איתו הוא לא חוט מיוחד, עובי החוט 120 מ"מ. אותו חוט שאני הולך לדוג איתו, גם אם הוא על תוף כמו בתמונה, אני יכול לשים אותו על רולר, ויש כל מני שיטות, בשחיה או לזרוק מחוף הים, לזרוק אותו עם ניילון,  בקשר לזה שאומרים שיש לו קרס גדולה- זו אותה קרס שאני שם על מקל רגיל. זה לא קרס מיוחד. השילוט הוא שילוט חדש שלמרות ששם כתוב שמותר לדוג עם חכה. החוט הוא חלק מהחכה. אני החזקתי חוט עם קרס בלי החכה." (פרוטוקול 23.11.06).

הנאשם בחקירתו הנגדית טען שאינו מכיר את השלט. לגירסתו יומיים שלושה לאחר האירוע ראה שלט שעליו יש ציורים שאסור לדוג עם רובה ורשת בלבד.

דיון

5.         עדויות הפקחים היו עקביות והותירו רושם מהימן. הנאשם זוהה על ידי הפקחים, הודה שהחוטים שנתפסו היו שלו ושהוא אכן עסק בדיג. בהתאם למפה שצורפה ובה סימון של מקום האירוע ניתן לקבוע כי העבירה נעברה בגבולות שמורת טבע (ת/3). אני מקבל את עדות הפקח סעיד שאכן הוצבו שלטים במקום האירוע שאסרו על דיג למעט דיג בחכת מקל מהחוף בלבד. הנאשם לא הצליח לסתור את עדות הפקח ולא הביא כל ראיה המאמתת את טענתו כי לא הוצבו שלטים כאמור. 

6.         על השלט שהוצב בשמורת הטבע צוין במפורש שהדיג אסור, למעט דיג בחכות "מקל" מהחוף בלבד. מטרת האיסור הינה מניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים המצויים בשמורת טבע.

7.         סעיף 1 לחוק מגדיר שמורת טבע - "שטח שבו נשמרים חי, צומח, דומם, קרקע, מערות, מים או נוף, שיש בהם ענין מדעי או חינוכי, מפני שינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם, ואשר שר הפנים הכריז עליו, בהתאם להוראות סעיף  22, שהוא שמורת טבע".

8.         התקנות מוסיפות הוראות מפורטות האוסרות, בין היתר, על:

הכנסת כלים או מכשירים לשמורת טבע העלולים לפגוע בכל דרך או בכל צורה בערך טבע מוגן בשמורה;

פגיעה בכל דבר הנמצא בשמורה היכול להביא לפגיעה בערך טבע מוגן או להפרעה למהלך התפתחותו הטבעית או לרבייתו;

הפרעה או פגיעה בדרכי השמירה עליו;