אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרשעה בהריגה וזיכוי מחמת הספק מעבירה של רצח

הרשעה בהריגה וזיכוי מחמת הספק מעבירה של רצח

תאריך פרסום : 09/03/2011 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1057-08
09/03/2011
בפני השופט:
1. ברוך אזולאי ס. נשיא
2. נתן זלוצ'ובר
3. צילה צפת


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד י. עטר וו. סיגל
הנתבע:
אבראהים טמטאווי (עציר)
עו"ד ס. שלו
הכרעת דין

 

השופט  ברוך אזולאי, ס. נשיא:

1. ההליך

מדובר באישום ברצח לפי סעיף 300(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, לפיו יאשם ברצח ה "גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש", בכך שהנאשם גרם למותו של רס"מ יגאל כהן ז"ל, שוטר במשטרת ישראל (להלן: "המנוח"), שמותו המיידי נגרם בעת ביצוע פעולת אכיפה משטרתית כתוצאה מפגיעת הרכב שבו נהג הנאשם. הנאשם הואשם ברצח, כאמור לעיל, וכן בגניבה ובהשחתת מתקן חשמל.

2. האישום והתשובה לאישום

בכתב האישום, מיום 28.3.08, נטען, כי ביום 13.3.08, בפזורה הבדואית סמוך לעבדת, נדבר הנאשם עם מחמד חרניק (להלן: "מחמד") לנסוע לטיילת במצפה רמון להשחית את תשתית החשמל והתאורה בטיילת, לגנוב את כבלי החשמל ולמכרם. עובר לשעה 23:00 ב"טיילת אלברט" במצפה רמון, שברו הנאשם ומחמד קופסאות חיבורי חשמל וגופי תאורה המשמשים להארת הטיילת והשייכים למועצה המקומית מצפה רמון, חתכו, נטלו ונשאו עמם כבלי חשמל באורך של כ-100 מטרים, העמיסו אותם על רכב הטויוטה, שבו נהג הנאשם, ונסעו לכיוון היציאה הצפונית ממצפה רמון. סמוך לשעה 23:00 הגיע המנוח יחד עם מתנדבי המשמר האזרחי לכביש 40 ביציאה הצפונית ממצפה רמון לצורך ביצוע פעילות אכיפה משטרתית, כשהם נוסעים בניידת משטרתית שבה נהג המתנדב ולדיסלב שישקין. המנוח והמתנדבים החנו את הניידת על שולי הכביש משמאל לכיוון היציאה ממצפה רמון ובניצב לו, כשחזיתה לעבר הכביש ואורותיה פועלים. המנוח שהה מחוץ לניידת לצורך ביצוע פעולות האכיפה, כשהוא לבוש במדי משטרה, אפודה משטרתית זוהרת וכובע משטרתי. המנוח והמתנדבים התמקמו על קטע כביש ישר, מואר היטב, שהמהירות המותרת בו היא 70 קמ"ש. הכביש הינו דו סיטרי ובו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, שוליים סלולים, ובאותו מקום התרחב הכביש, באופן שבמרכזו מתווסף מסלול לפנייה שמאלה. עם התקרבות הנאשם, שנהג ברכב טויוטה, הורה המנוח לולדיסלב להפעיל את האורות הכחולים על גג הניידת ונעמד באמצע הכביש, בנתיב הפנייה שמאלה בכיוון הגעת רכב הטויוטה בסמוך לקו ההפרדה ואותת בידיו לנאשם לעצור. הנאשם הבחין באורות הניידת ובמנוח, המורה לו לעצור, וכדי להבטיח לעצמו ולמחמד בריחה או המלטות מעונש בגין העבירות שביצעו, האיץ את מהירות נסיעת הרכב והיטה את הרכב מנתיב נסיעתו שמאלה, לעבר המנוח, כשהוא מודע לאפשרות שיגרום למותו של השוטר המנוח. המנוח החל להימלט לכיוון הניידת, והנאשם האיץ את מהירותו, עבר לנתיב הנסיעה הנגדי משמאל לקו ההפרדה הרצוף ופגע ברכבו במנוח. השמשה התנפצה והנאשם הוסיף לנסוע צפונה כשהמנוח צמוד לשמשה הקדמית. הנאשם הטה את רכבו לימין ולשמאל עד שהמנוח הופל על הכביש, וכשמהירות נסיעתו 93 קמ"ש לפחות, איבד את השליטה על הרכב, סטה לימין הכביש, פגע בעמוד שילוט והפילו, ונפל עם רכבו לתוך תעלה שמימין לכביש מעבר לצומת. הנאשם ומחמד הוציאו את הכבלים הגנובים מהרכב ונמלטו ממנו. הנאשם נמצא בתוך צינור ניקוז מתחת לכביש, ומחמד רץ לעבר שיחים ממזרח לכביש. כתוצאה מפגיעת רכב הטויוטה נגרם מותו המיידי של המנוח.

הנאשם השחית במעשיו מתקן חשמל וגנב כבלים חשמליים בשווי כולל של 11,800 ש"ח, וגרם למותו של המנוח לאחר שביצע את העבירות דלעיל כדי להבטיח לעצמו ולמחמד בריחה או הימלטות מעונש.

כתב האישום המקורי הנ"ל תוקן לצורך הסדר טיעון, כשבמקום עבירת הרצח הואשם הנאשם בביצוע עבירת הריגה, הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון מיום 29.12.08, לפיו ביקשו הצדדים לעתור לעונש של 18 שנות מאסר. לאחר מכן חזר בו הנאשם מהודייתו, התביעה הסכימה לכך ובית המשפט איפשר זאת, וקבע כי במקום כתב האישום המתוקן יבוא כתב האישום המקורי הנ"ל.

בדיון ביום 16.9.09, הודה הנאשם שהוא היה הנהג ברכב, ולטענתו מדובר בתאונת דרכים בלתי נמנעת, או לכל היותר בגרם מוות ברשלנות. הנאשם כפר בטענת הכוונה וכן בגניבת הכבל והשחתת מתקן חשמל. הנאשם הודה שנתפסו כבלים, אך טען שלא גנב אותם ולא גרם נזק למתקן חשמל. מחמד, שישב לצד הנאשם ברכב והיה בעל הרכב, נדון בפרשה זו לשמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל (עמ' 15 לפרוטוקול).

3. הראיות

א. זירת העבירה

המנוח נהרג במקום כתוצאה מפגיעתו הישירה של רכבו של הנאשם בו. מעיון בדו"ח של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, הכולל תמונות מזירת האירוע (הוגש ע"י ב"כ המאשימה - ת/44), ניתן להתרשם מהפגיעות בגופו של המנוח, לרבות בראשו, בצווארו, בכתף ימין, בכפות ידיו, בישבנו, ובעיקר ברגליו של המנוח.

ב. חוות דעת הבוחן המשטרתי ועדותו בבית המשפט

בחוות דעתו של רס"מ יעקב פרטוש מיום 20.3.08 (שהוגשה ע"י ב"כ המאשימה - ת/30), צוין, כי מזג האוויר בעת האירוע היה בהיר, הראות הייתה טובה מאד, המקום היה מואר בתאורת רחוב, כביש האספלט היה יבש ותקין, המהירות המותרת בו הייתה 70 קמ"ש, שדה הראיה איפשר לנהג להבחין בבירור ממרחק של 300 מ' באורות הכחולים של הניידת ובאדם לבוש אפוד זוהר העומד על הכביש במקביל לניידת. ממקום עמידת הניידת רואים אורות רכב שמגיע מדרום לצפון ממרחק של 400 מ'. לא נמצאו סימני בלימה על הכביש בכיוון נסיעת הרכב. נמצאו סימני דחיפה בקשת ימינה המלמדים על מהירות מינימום של 92.99 קמ"ש.

לפי תרשימים שערך הבוחן (ת/31 ות/31ב), סטה רכב הנאשם לכיוון המנוח באופן שנכנס למשולש המשורטט לפניה שמאלה, פגע במנוח עם חזית צד ימין של הרכב באזור נתיב הנסיעה השמאלי, בקו ישר לערך מהניידת, ובסמוך למקום נמצא תג הזיהוי של המנוח. הרכב המשיך את תנועתו על הנתיב הנגדי (השמאלי). באותו איזור נמצאו תחילת סימן שפשוף בכביש, חלק של מגן יתושים וחלק של פנס ומימינם משקפי ראיה. לאחר מכן בקו ישר לערך עם סטייה שמאלה, באמצע הנתיב השמאלי לערך, נמצאו לפי הסדר הבא, מדרום לצפון: תחילת כתם דם, ריכוז של שברי פלסטיק, דרגה של המנוח, רקמת דם והמשך כתם דם. בקו ישר לערך עם סטייה שמאלה בהמשך (צפונה) נמצאו תחילת סימן דחיפה אחורי שמאלי, התזות דם וכדורי אקדח. כתם דם ומקום שכיבת המנוח היו בהמשך בצידו השמאלי של נתיב הנסיעה השמאלי (בצד הקרוב לשולי הנתיב השמאלי), בכניסה לצומת הכניסה הצפונית של מצפה רמון. כתוצאה מאיבוד שליטה נע הרכב ממיקום תחילת סימני הדחיפה, תוך שהוא מסתחרר, פוגע עם הדופן הקדמית השמאלית בעמוד שילוט של בית העלמין, שעמד בכניסה לצומת, על השוליים הימניים מכיוון נסיעת הנאשם, המשיך את תנועתו באופן שחצה את הכביש הפונה ימינה בצומת (מכיוון נסיעת הנאשם) עד לעצירתו מעברו השני של הכביש, מחוץ לשולי הכביש.

לפי תרשים נוסף שערך הבוחן (ת/31א) לפי שחזור שנערך עם הנאשם ולפי דברי הנאשם, כ-200 מ' לאחר היציאה מהכיכר שממנה יצא ממצפה רמון הוא סנוור לראשונה על ידי רכב שהגיע ממול, לאחר 125 מ' נוספים חלף על פניו הרכב המסנוור, לאחר 69 מ' נוספים ראה לראשונה את האורות הכחולים של הניידת, ולאחר 57 מ' נוספים ראה את המנוח לראשונה. לאחר 43 מ' הבחין שהמנוח רץ לכיוונו, לאחר כ-9.5 מ' סטה שמאלה, מיקום המרוחק כ-18 מ' מהמקום שבו חזר המנוח מהקו הצהוב חזרה שמאלה לכיוון הניידת. מיקום זה נמצא בקו אחד עם חזית הניידת.

במסקנות הדו"ח ת/30 נכתב, כי המנוח עמד על מרכז נתיב המיועד לפניה שמאלה לדרך הבשמים (כניסה צפונית למצפה רמון), כשהוא לבוש מדי משטרה ואפודה זוהרת ואותת בידיו לנאשם לעצור בימין הדרך בכיוון נסיעת הנאשם. הנאשם סטה שמאלה לנתיב לפניה שמאלה לכיוון המנוח, המנוח הבחין בכך והחל להימלט לכיוון נתיב הנסיעה הנגדי לכיוון נסיעת הנאשם, הנאשם המשיך את תנועתו לכיוון המנוח ופגע בו עם חזית צד ימין, סמוך לפינה ימנית קדמית. מעוצמת הפגיעה המנוח נהדף כלפי הרכב, עלה על מכסה המנוע בצידו הימני עד לפגיעה בשני מוקדים בשמשת החזית של הרכב. במהלך תנועת הרכב, נפל המנוח לכביש, הנאשם איבד את השליטה ברכב תוך סבסוב לצד ימין, והמנוח המשיך לכיוון שמאל וקדימה עד למקום עצירתו. הרכב התחיל להסתבסב ימינה, כשחלקו האחורי עוקף את הקדמי והוא מחליק על צידו, פוגע עם דופן קדמי שמאלי בעמוד שילוט, ממשיך את תנועתו ונופל לתעלה.

על פי סימן הדחיפה של הרכב, נמצא שמהירותו המינימאלית הייתה 93 קמ"ש והוא עבר 25.8 מטרים בשנייה. מרחק העצירה שנדרש לו לבלום היה 48.6 מ', המרחק להגיב היה 27.9 מ' והמרחק לעצור היה 75.7 מ'.

הרכב נבדק ונמצא שהיה תקין בשעת הדריסה. לפי הנזק שנגרם לרכב מהפגיעה במנוח, ניתן ללמוד כי בזמן הפגיעה היה הרכב בכיוון ישר כלפי המנוח ובזוית שמאלה כלפי נתיב נסיעתו המקורי. לו היה פוגע במנוח בנתיב נסיעתו, היה המנוח נהדף ישר עם כיוון תנועת הרכב או ימינה מהרכב, ולא שמאלה. לפי עדי ראיה מתנדבים בניידת, המנוח כלל לא עבר מהנתיב לפניה שמאלה לנתיב הנסיעה של הרכב וכן המתין מספר שניות על הנתיב בהמתנה לרכב. לפי גרסת הנאשם, הוא ראה את המנוח רץ מהניידת לכיוון נתיב נסיעתו עד לקו הצהוב וחוזר עד לפס ההפרדה הלבן המפריד בין הנתיב לפניה שמאלה לבין הנתיב הנגדי לכיוון נסיעת הרכב. לפי שחזור שבוצע המרחק שעבר המנוח לפי גרסת הנאשם הוא 19 מ' וניתן לעבור אותו ב-6 שניות. לפי החישוב של 6 שניות כפול 25.8 מ' לשניה, היה הרכב במרחק של 154.8 מ' לפחות מהניידת כשהמנוח החל לרוץ ממנה לפי גרסת הנאשם. לו היה הנאשם עוצר, היה עושה כן לאחר 75.7 מ', 79.2 מ' לפני המנוח. על כן קיימות שתי אפשרויות: האחת, שהנאשם ראה את המנוח מרחוק ולא התכוון לעצור כלל; והשנייה, כי הנאשם נמצא במרחק של 82.5 מ' מהמנוח כשהמנוח התחיל לרוץ מהניידת (חושב לפי 25.8 מ' לשניה כפול 3.2 שניות, שהן 10 מ' לחלק ל-3.1 מ' לשניה, כאשר 10 מ' הוא המרחק מהניידת לתחילת נתיב נסיעת הרכב, ו-3.1 מ' לשניה היא המהירות לפי המרחק שעבר המנוח לגרסת הנאשם - 19 מ', לחלק ל-6 שניות שנדרשו על מנת לעבור מרחק זה בשחזור), כאשר לצורך עצירה נדרשו 75.7 מ', כך שהיה צריך להיעצר במרחק של 6.87 מ' מהמנוח.

לפי עדויות העדים, המנוח חצה את הכביש רק משמאל לימין, לכיוון נסיעת הרכב, אך הגיע רק עד אמצע נתיב הפניה שמאלה ובסה"כ חצה 8.9 מ'. לפי קצב חציה של הולך רגל (לפי חוברת הדרכה של אגף התנועה) קצב החציה הוא 2.1 מ' לשניה לכל היותר. לפיכך שהה המנוח על הכביש לפחות 8.9/2.1 = 4.23 שניות. לרכב נדרשו 75.7 מ' לעצירה, והוא נמצא לפחות 109 מ' מהמנוח, ומכאן שהיה לנאשם מספיק זמן לעצור לפני המנוח ולא הייתה כל סיבה הגיונית לסטייה שמאלה.

בעדותו מיום 21.12.09 העיד הבוחן בחקירתו הראשית, כי הניפוץ של השמשה הקדמית של הרכב בשני מוקדים היה בשל מכה מבחוץ פנימה ושברי הזכוכית היו פנימה. לשאלה על סמך מה קבע שהרכב לא האט לאחר הפגיעה במנוח, השיב שראשית, לו היה מאט או בולם, היה נעצר לאחר 75 מ' לפי מהירות הנסיעה שלו - 93 קמ"ש, שנית, בצורת ההטלה הקלאסית של הולך רגל, הולך הרגל מקבל את מהירות הרכב והרכב נעצר לפני הולך הרגל, ואילו בענייננו הולך הרגל לא ניתק מהרכב עקב בלימה או האטה של הרכב. כל האטה של רכב הייתה גורמת למנוח להמשיך במהירות המקורית של הרכב ולהתנתק מהרכב בשלב מוקדם יותר, כאשר ההינתקות נגרמת כתוצאה מכך שהרכב ממשיך במהירות איטית יותר בשל האטתו, בעוד שהולך הרגל ממשיך באותה מהירות קודמת, ואז הוא ניתק. שלישית, אם הרכב ממשיך לנסוע באותה מהירות או מאיץ, אז הולך הרגל לא ניתק, אלא נופל הצידה מהרכב, כמו במקרה זה. הפגיעה בענייננו הייתה קרובה לדופן ימין של הרכב, והרכב היה יותר מהיר מגוף המנוח, לכן הוא החליק לאחור ימינה והרכב עקף אותו. לו היה הרכב במצב האטה, הדבר היה הפוך, דהיינו, המנוח היה ממשיך קדימה והרכב היה עוצר לפניו. השחזור של הנאשם נעשה בתנאי תאורה די זהים, עם אותה ניידת משטרה, רכב מסוג רכבו של הנאשם, ובוצע ניסוי ביחס לשאלה, האם תתכן גרסת הנאשם, כי המנוח חצה עד השוליים של נתיב נסיעתו וחזר לכביש. העד עשה את המסלול לפי גרסת הנאשם בריצה המהירה ביותר שלו במשך 6 שניות. גם אבי בנבנישתי עשה זאת באותו פרק זמן. לפי גרסת הנאשם, שנסע במהירות שבין 80 ל-100 קמ"ש, אם מחזירים את הרכב 6 שניות לאחור במהירות של 93 קמ"ש, שמבוססת על הבדיקה בשטח, יוצא שהוא ראה לראשונה את המנוח במרחק של 154.8 מ', ויכול היה לעצור הרבה לפני כן. הנאשם טען שרכב שחלף סנוור אותו במרחק של כ-196 מ' מהניידת, לפי הצבעתו. מרחק העצירה כולל תגובה הוא 75.7 מ'.

בחקירתו הנגדית, העיד, כי ביצע את ניסוי שדה הראיה ממרחק של 300 מ' מהניידת פעם אחת, כשנהג בניידת. לשאלה מדוע לא ביצע את הניסוי מתוך הרכב הפוגע פעמיים, תוך השוואת התוצאות, בהתאם לספר ההנחיות שבידו, השיב שביום התאונה לא ניתן היה לבצע את הניסוי ברכב הפוגע, שכן השמשה והפנסים היו שבורים, ושאם הוא רואה בצורה ברורה מאד את שדה הראיה, אין צורך לבצע את הניסוי פעמיים. כמו כן, בהנחיות מדובר בניסוי אחר, כשמדובר ברכב שנוסע מול רכב, כשאחד מסנוור את האחר (ההנחיות הוגשו וסומנו נ/4, ואין בהן לכאורה הגבלה של מספר כלי רכב מעורבים). הניסוי לא בוצע מול רכב מסנוור כגרסת הנאשם, כי הנאשם הצביע על מיקום של הרכב שסינוור אותו כביכול שהוא רחוק ממקום התאונה. הסינוור, לפי גרסת הנאשם, התחיל במרחק של 321 מ' מהניידת והסתיים במרחק של 196 מ' ממנה, בתוך הטווח של ה-300 מ' שדה ראיה. לשאלה, אם בגלל הסינוור הצטמצם שדה הראיה מ-300 מ' ל-196 מ', השיב שתלוי אם מדובר בגוף קטן, כמו אדם, שאז יתכן שזה יפריע. מכל מקום, לא מצא לנכון לבדוק זאת בניסוי (ח"נ, עמ' 74). נהג סביר שרואה שוטר רץ לכביש ללא סיבה בהעדר כלי רכב אחרים לפחות יאט את הרכב, וכן יבין שמנסים לעצור אותו. לשאלה מה היה המרחק בין הנאשם מהמקום בקו הצהוב מימין לנתיב הנסיעה של הנאשם, שממנו התחיל המנוח את ריצתו לעבר נקודת הפגיעה, לפי גרסת הנאשם, השיב שהמרחק הוא 46.4 מ', כאשר מרחק העצירה הכולל של רכבו הוא 75.7 מ' ולכן היה נעצר אחרי מקום הפגיעה, לפי גרסתו (ח"נ, עמ' 75). למיטב זכרונו, לא בדק בניסוי את נראות הניידת כשאורותיה לא דלקו.

סימני הדחיפה בכביש, שנוצרים כתוצאה מחיכוך הצמיג בכביש, היו מרכבו של הנאשם, אף שרכבו לא הובא על מנת לבדוק זאת, לאור רצף של כל הממצאים שקושר את סימני הדחיפה לנאשם. לשאלה לעניין הנחיות המשטרה בנוגע לחישוב מהירות על פי סימני דחיפה על הכביש, השיב שההנחיות מתייחסות למקרים שיש ארבעה סימני דחיפה ואפשר לדמות את הרכב ואת מרכז כבדו, שלא כבענייננו, בו נמצא סימן דחיפה אחד ובצידו סימנים מקוטעים, כתוצאה מהחלקה צידית. אף אם הדבר לא כתוב בחוברת, כך נוהגים. העד הסביר שהקל עם הנאשם בחישוב, באופן שלפי החישוב יצאה מהירות נמוכה מזו האמיתית, מאחר שלא הביא בחשבון את אובדן המהירות של הרכב כתוצאה מסימני הדחיפה (ח"נ, עמ' 77).

מקדם החיכוך בחישוביו היה 0.7, לפי טבלה, בהתחשב בכך שמדובר בכביש אספלט תקין ויבש. כשנאמר לו שלפי הנחיות המשטרה מקדם החיכוך בכביש כזה יכול להיות בין 0.45 לבין 1, השיב כי לא יתכן מקדם 0.45, כי המקדם יכול להגיע ל-1, וכי לפי הניסויים שערך בווריקום בעבר, הערכים היו תמיד בין 0.6 ל-0.7. לו מקדם החיכוך בענייננו היה 0.6, הייתה המהירות 86 קמ"ש, במקום 93 קמ"ש. טל על הכביש יכול להוריד את מקדם החיכוך, מניסיונו לא יירד המקדם מ-0.6. הממוצע הוא 0.7, וזה יכול להיות גם 0.8. הוא לא לקח רף גבוה והתחשב גם בפרמטר אפשרי של טל בחישוב לפי 0.7. עם מכשיר ווריקום המדידה הייתה יותר מדויקת, דבר שלא נעשה, אך פעל לפי הנהלים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ