אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרשעה בגרימת חבלה בכוונה מחמירה בגין התנגדות למעצר

הרשעה בגרימת חבלה בכוונה מחמירה בגין התנגדות למעצר

תאריך פרסום : 17/06/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
6545-06
14/06/2007
בפני השופט:
1. א' גרוניס
2. ע' ארבל
3. א' חיות


- נגד -
התובע:
יצחק בוחבוט
עו"ד ע' אשכנזי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ז' אריאלי
פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ) בת"פ 1020/05 מתאריך 19.7.06, לפיו הורשע המערער בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274 לחוק העונשין, באיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובהחזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. כמו כן מופנה הערעור נגד גזר הדין, אשר השית על המערער עונש של 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי.

רקע עובדתי

1.       בתאריך 2.10.05 בשעה 19:00 לערך סיירו השוטרים אבירם אברהמי (להלן: אברהמי) וסוניה עמיר (להלן: עמיר) (להלן: השוטרים) בשכונת מלחה בירושלים, כאשר הם לבושים בלבוש אזרחי, במסגרת פעילות שגרתית לסיכול פעילות עבריינית. במהלך הסיור הבחינו השוטרים במערער ובאיציק ברזני (להלן: ברזני) שהתהלכו ברחוב, תוך שהם מביטים אל תוך כלי הרכב וחצרות הבתים סביבם. נוכח התנהלותם החשודה של המערער וברזני החליטו השוטרים לעקוב אחריהם, ולאחר מעקב שנמשך כ- 20-25 דקות, הגיעו המערער וברזני לרחוב הדישון, שם נצפו השניים כאשר הם שוברים מדפסת וכוסות, אותם מצאו בפח הזבל במקום. שבירת החפצים עוררה כנראה את כעסו של אחד השכנים (להלן: השכן) אשר צפה במתרחש מחלון דירתו, והוא צעק לעברם שיחדלו ממעשיהם, שכן הוא זה אשר הניח את החפצים בפח הזבל, מתוך מטרה שיילקחו על ידי הנזקקים להם. בין השכן למערער התפתח עימות מילולי, אשר בעקבותיו ירד בחור צעיר מן הבניין, ככל הנראה בנו של השכן, והתפתח עימות פיזי בינו ובין המערער, שראשיתו בדחיפות הדדיות וסופו בהשלכת כוסות זכוכית על ידו של המערער אל עבר אותו בחור.

משנוכח אברהמי כי הרוחות מתלהטות, ולאחר שתיאם את העניין עם מפקדו באמצעות מכשיר הקשר, החליט אברהמי להתערב במתרחש. הוא ניגש לעברם של המערער וברזני, וכשאלה הבחינו בו, החלו להימלט מן המקום ונסו אל עבר רחוב קוליץ, שם נתפס ברזני על ידי עמיר, ואילו המערער המשיך במנוסתו לכיוון רחוב שטרן והשוטר אברהמי בעקבותיו. במהלך המרדף, כאשר נמצאו השניים במעבר מיוער, איים המערער על אברהמי כי ידקור אותו, והמשיך במנוסתו. בהמשך המרדף, הצטרף אל אברהמי השוטר אלכסיי דומנין (להלן: דומנין), ובסופו של דבר, הצליחו השניים לתפוס את המערער ולעוצרו, תוך שהוא מתנגד למעצר, מכה את השוטרים ומנסה להימלט.

2.       הגרסאות שמסרו המערער ואברהמי שונות באשר למספר עניינים שבעובדה. לטענת אברהמי, כאשר ניגש לראשונה אל עבר המערער וברזני הוא חבש כובע זיהוי משטרתי וצעק לעברם "משטרה", בעוד שלטענת המערער לא כך היו פני הדברים. לדברי המערער, חוסר האפשרות לדעת כי מדובר בשוטרים הוא שגרם לו להניח כי מדובר בכוח עזר שהזעיק השכן והניע אותו לפתוח במנוסה. בנוגע להוראה לעצור טען אברהמי כי במהלך המרדף הוא צעק אל עבר המערער: "אתה עצור משטרה". לעומתו, טען המערער כי השוטרים צעקו "תעצרו, תעצרו" בלבד. באשר לנסיבות איום הדקירה טען אברהמי כי איום הדקירה מצידו של המערער לווה בשליפת סכין, שהושלכה מאוחר יותר לכיוון השיחים, ובניסיון דקירה, ממנו הצליח להיחלץ. בחיפוש שנערך במקום נמצאה סכין שזוהתה על ידי אברהמי כסכינו של המערער. מנגד, טען המערער כי הסכין עליה הצביע אברהמי לא הייתה מעולם ברשותו או בהחזקתו.

בית המשפט קמא

3.       במחלוקת העובדתית שנתגלעה בין המערער לאברהמי ביכר בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ) את גרסת אברהמי. בית המשפט קבע כי עדותו של אברהמי הייתה אמינה, וכי עלה מעדותו כי הוא עושה מאמץ לשקף בה נאמנה את האירועים שהתרחשו ולתארם באופן מדויק. כמו כן קבע בית המשפט כי עדותו של אברהמי נתמכת בעדויות האחרות, וביניהן עדותם של עמיר ושל דומנין, וכן נתמכת היא במציאת הסכין בסמוך למקום בו נעצר המערער.

4.       אחד התנאים לקיומה של עבירה על סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין - גרימת חבלה בכוונה מחמירה - הוא שמעצרו או עיכובו של הנאשם היה כדין. בית המשפט קמא קבע כי בנסיבות המקרה, התלהטות הרוחות בין המערער ובנו של השכן, שהגיעה לכדי עימות פיזי, הצדיקה את עיכובו של המערער. יתר על כן, הודעת המעצר באה רק לאחר שהמערער נמלט מאברהמי, חרף הזדהותו כשוטר ודרישתו מן המערער לעצור. לפיכך קבע בית המשפט כי סמכותו של אברהמי לעצור את המערער נבעה הן מסירובו של המערער לציית להוראותיו הנובעות מסמכויות העיכוב הנתונות לו בדין, הן מן החשד לביצוע עבירה והחשש לסיכון ביטחונם של השכן ובנו, בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

          לאור האמור הרשיע בית המשפט קמא את המערער בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

5.       בגזר הדין, הטיל בית המשפט קמא על המערער עונש מאסר לתקופה של 42 חודשים, מתוכם 30 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו כל עבירת אלימות. בית המשפט ביסס את גזר דינו על עברו הפלילי העשיר של המערער בכלל, על עברו הפלילי העשיר בהתייחס לסוג העבירות בהן הורשע בפרט, ועל חומרת העבירות בהן הורשע, תוך שעמד על החומרה היתרה שבשימוש סכין נגד שוטר בעת מילוי תפקידו.

טענות המערער

6.       לטענת המערער, מסכת הראיות שנפרשה לפני בית המשפט קמא לא מאפשרת להרשיע את המערער בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, הואיל ולא התקיים הרכיב של "כוונה להתנגד למעצר או לעיכוב כדין" המופיע בסעיף. המערער סומך טענתו זו על שני אדנים.

ראשית, טוען המערער, האירוע אינו מגלה כל עילת מעצר. לדברי המערער, מעדויותיהם של השוטרים עולה כי העימות שהתנהל בינו ובין בנו של השכן היה אירוע הדדי שכלל קללות וזריקת חפצים, ותו לא. לדידו, שגה בית המשפט בכך שאימץ את גרסת אברהמי ולא את גרסתה של עמיר, שלטענת המערער הייתה מתונה בהרבה. לטענת המערער גם אם איים על בנו של השכן, אין מדובר בעבירת האיום, שכן אין זה איום "רציני וממשי", כפי הנדרש, אלא איום סרק בלבד שאין מאחוריו כוונת מימוש. מוסיף המערער וטוען, כי אף לו עבר עבירת איומים, אין היא מגעת לכדי עבירה המסכנת את בטחונו של אדם ברמת הסתברות גבוהה, שתצדיק את מעצרו לפי סעיף 23 לחוק המעצרים.

שנית, לטענת המערער, גם לו הייתה עילה בדין למעצרו של המערער, המעצר התבצע שלא כדין בשל פגמים מהותיים שנפלו בו, על פי סעיף 24 לחוק המעצרים. לדבריו, השוטרים לא הזדהו כדין, שכן חרף העובדה שהם לא היו לבושים במדים, הם לא הזדהו בפניו בציון שמם או כינויים הרשמי והיותם שוטרים, ולא הציגו בפניו את תעודת המינוי שלהם. כובע הזיהוי המשטרתי לא מהווה, לשיטתו, תחליף לכל אלה, וגם אם היה די בחבישת הכובע, הרי שלטענת המערער, הוא נחבש רק בשלב מאוחר יותר, במהלך המרדף. מוסיף וטוען המערער כי במקרה דנן לא התקיימו הנסיבות המקימות פטור לשוטרים ממילוי חובות אלו. בנוסף, המערער טוען כי בשלב הראשוני - עובר לתחילת המרדף - לא הודיעו לו השוטרים, כמתחייב, על עיכובו או מעצרו.

7.       באשר לחומרת העונש טוען המערער כי העונש שהושת עליו הינו חמור יתר על המידה בהשוואה לרף הענישה במקרים דומים, ובהתחשב בכך שבפועל לא נגרמה כל חבלה לשוטר, וכי מדובר במעשה אשר נעשה ברגע של איבוד עשתונות וללא כוונה או תכנון מקדים. המערער מבקש להקל בעונשו בהתחשב בנסיבותיו האישיות המיוחדות ובהליך השיקומי בו החל לא מכבר: לטענתו, עובר למאסרו הוא עבר להתגורר אצל אימו במטרה לסעדה, הוא מתעתד להתחתן עם חברתו ומבצע צעדים משמעותיים בכדי לעלות על דרך הישר וביניהם הליך של גמילה מסמים. כמו כן טוען המערער כי אינטרס ההרתעה הושג במלואו נוכח הטראומה הקשה שנותרה בנפשו, וכי הקלה מסוימת בעונשו לא תפגע בהרתעתו או בהרתעת אחרים בשל הנסיבות המיוחדות של מקרה זה.

טענות המשיבה

8.       המשיבה סוברת כי קביעותיו והכרעותיו של בית משפט קמא - בדין ניתנו. לטענתה, המערער מבקש, למעשה, להתערב בממצאי עובדה, ועל כן אין לקבל את ערעורו. לדבריה, עדותה של עמיר אין בה כדי להועיל למערער, הואיל ולא ניתן לומר בבטחה כי היא צפתה בכל האירוע, ואף עדותו של ברזני אינה תומכת בגרסת המערער.

          באשר למעצר טוענת המשיבה כי העימות המילולי שהתפתח לכדי הטחת קללות וזריקת חפצים מהווה עילה מוצדקת לעיכובו ולמעצרו של המערער. מוסיפה וטוענת המשיבה כי המעצר עמד בדרישות החוק מאחר שעולה מהעדויות השונות וביניהן עדות המערער, כי המערער ידע שמדובר בשוטרים, בין היתר בשל היכרות מוקדמת עמם, ומאחר שבית המשפט קמא קבע כממצא עובדתי כי השוטרים צעקו אל עבר המערער וברזני "משטרה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ