אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרשטיג נ' מיכאלי ואח'

הרשטיג נ' מיכאלי ואח'

תאריך פרסום : 15/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
20965-12-11
01/07/2013
בפני השופט:
ריבי למלשטריך-לטר

- נגד -
התובע:
יוסף הרשטיג
הנתבע:
1. ששון מיכאלי
2. לבנה מיכאלי

החלטה

1. המבקש הגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, באופן שלתביעתו המקורית למתן פסק דין הצהרתי כי חוזה המכר בטל, יצטרף סעד חלופי של אכיפת ההסכם על דרך השערוך, שמשמעותו סעד כספי.

2. עיתוי הבקשה

2.1 התביעה נפתחה כהמרצת פתיחה בחודש דצמבר 2011, ביחד עם בקשה לפיצול סעדים. התביעה הועברה לפסים רגילים בשל מורכבות המחלוקת העובדתית, והצורך לשמוע עדים רבים.

2.2 בתיק התקיימו 3 ישיבות של קדם משפט במהלך שנת 2012, ושלוש ישיבות הוכחות ממושכות במהלך שנת 2013. בשלב זה הסתיימו כל ההוכחות בתיק, וניתנה הוראת סיכומים.

2.3 הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בבוקר ישיבת ההוכחות האחרונה.

2.4 המבקש מנסה להצדיק את הפניה המאוחרת בכך שהמבקש עצמו הינו אדם מבוגר וחולה מאוד ונדרשה הסכמתו. עוד מציין המבקש כי התיקון יאפשר הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. המשיבים מתנגדים לבקשת התיקון בטענה כי הוגשה באיחור רב, לאחר סיום הבאת הראיות, כאשר לענין הסעד החדש המבוקש לא הובאו כלל ראיות. הוספת הסעד תגרור הליך מחודש של שמיעת ראיות, ושינוי קו ההגנה.

2.5 הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה באיחור ניכר, שאין לו הצדקה. מראשית ניהול התיק בחר המבקש באמצעות באי כוחו להתרכז אך ורק בבקשה לסעד של ביטול ההסכם, על אף שתהיות לענין הסעד החלופי האפשרי עלו כבר בשלבים הראשונים של הדיון.

2.6 ראו לענין שיקול העיתוי בברם 4303/12 תמר אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (22.11.12) שם סקר כב' הש' פוגלמן 4 שיקולים מנחים -– "....שיקול שני נוגע לאיחור בהעלאת הטענה – סיבתו ומידתו. העדר הסבר מניח את הדעת לאיחור מקים חזקה – הניתנת לסתירה – כי התיקון אינו דרוש לבירור השאלות שאמנם שנויות במחלוקת; שכן אם מדובר בעובדה מהותית, מדוע היא לא הועלתה מלכתחילה? כמו כן יתייחס בית המשפט למועד הגשת בקשת התיקון: ככל שהבקשה מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, כך תגבר נטייתו של בית המשפט להתיר את התיקון; וככל שבקשת התיקון מוגשת בשיהוי ובשלב מאוחר של ההליך, כך תגבר הנטייה שלא להיעתר לה."

3. השאלות השנויות במחלוקת

3.1 משהתבקש הסעד של ביטול ההסכם, התבהרו כל השאלות השנויות במחלוקת לענין זה. אין בבקשה לסעד כספי חלופי בשלב זה, כדי לייעל את הדיון, או למקד את השאלות השנויות במחלוקת, שכבר התבהרו לפני ולפנים.

3.2 מלכתחילה בחר המבקש לפצל את הדיון, ולתבוע את הסעד הכספי רק אם בית המשפט יכריע בסוגיה באופן שאין לבטל את הסכם המכר.

3.3 אחד השיקולים העיקריים שבית המשפט שוקל במסגרת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 הינו עד כמה דרוש התיקון לברור השאלות השנויות במחלוקת. ראו לענין זה בר"ם 4303/12 הנ"ל -

"... האם התיקון אכן דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. ככל שהתיקון נראה ככזה שעשוי לסייע בהכרעה במחלוקת שבין הצדדים, כך יטה בית המשפט להתירו. מנגד, ככל שהמידע שהוספתו או מחיקתו מתבקשת בתיקון נראה ככזה שלא גלומה בו תועלת לליבון אי-ההסכמות שבין הצדדים – כך גובר משקלם של האינטרסים המתחרים. בבסיסו של שיקול זה עומדת השאיפה להעמיד לדיון את הפלוגתה האמיתית שבין הצדדים ולחתור לבירור האמת (ע"א 351/61 זדרוביץ' נ' "חרות" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד טז 481, 486 (1962); להלן: עניין זדרוביץ'). "

כבר ציינתי כי השאלות שבמחלוקת עלו מתוך כתבי הטענות, והתבררו לגופן.

4. הליברליות בתיקון כתבי טענות איננה חובקת מקרה זה

4.1 גם מקום שיש בבקשת תיקון כתב תביעה להבהיר שאלות שנויות במחלוקת, בית המשפט לא ינקוט בגישה מרחיבה מקום שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ויש בכך כדי לנגוס בזכויות הצד השני לניהול הגנה ראויה. קל וחומר במקרים בהם אין בתיקון כתב התביעה כדי לקדם את השאלות השנויות במחלוקת כפי שהוגדרו על ידי כתבי הטענות. ראו לענין זה זה רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה (28.7.98) כב' הש' אור –

מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב-תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין – נעתרים לו ברוחב לב (...). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".

וכן רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ (7.8.12) כב' הש' סולברג ,

או כפי שבאו לידי ביטוי בברם 4303/12 הנ"ל– "בית המשפט לא יתיר את התיקון אם לצד שכנגד יש אינטרס ממשי להתנגד לתיקון, כגון כשהתיקון ימנע ממנו להעלות טענת התיישנות ..) או יקנה למבקשו יתרון דיוני לאחר שוויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות והצד שכנגד הסתמך על כך (..)"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ