אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרשות המקומית מחויבת לברר את זהות המחזיק האמיתי בנכס לצורך גביית ארנונה

הרשות המקומית מחויבת לברר את זהות המחזיק האמיתי בנכס לצורך גביית ארנונה

תאריך פרסום : 21/02/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום רמלה
1727-06
20/02/2007
בפני השופט:
הרשם דן סעדון

- נגד -
התובע:
מושב מתתיהו
עו"ד פלג
הנתבע:
מועצה אזורית גזר
עו"ד ירון ממן
החלטה

לפני בקשת רשות להתגונן.

הרקע לבקשה  וטענות הצדדים

  1. המשיבה, מועצה אזורית, הגישה נגד המבקש (הנתבע) תביעה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום מיסים תקופתיים.
  2. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן. במסגרת הבקשה טוען המבקש כי לאחר קבלת התביעה פנה אל המשיבה בבקשה לברר את השטח בגינו הוגשה התביעה. מתשובת המשיבה למד המבקש כי מדובר בגושים 4174, 4175 ו-4374. המבקש ערך בירור פנימי ממנו עלה כי גוש 4374 אינו מצוי בתחום שיפוטה של המשיבה אלא בתחום שיפוטה של עיריית רמלה. ביחס לגושים 4174 - 4175 טוען המבקש כי מכיוון ששנת 94' הייתה שנת שמיטה הרי שלפי תקנות ההסדרים במשק המדינה פטור המבקש מתשלום ארנונה בגין אותה שנה או למצער זכאי להנחה בתשלום בשיעור שבין 90% -ל- 100%. בשנת 1995 פלש לשטח תושב משמר אילון. בעקבות הפלישה התנהל הליך משפטי שסופו בפסק הדין הקובע כי המבקש איננו בר רשות בשטח וכי משנת 1995 מחזיק תושב משמר אילון כדין בשטח (ת.א. (ירושלים) 13950/96 אורי מרטון נ' מושב מתתיהו). יוצא אפוא כי לעמדת המבקש חלק מן השטח נשוא התביעה כלל אינו מצויה בתחום שיפוטה של המשיבה ואילו יתרת השטח כלל אינה מוחזקת על ידו.
  3. המבקש מוסיף וטוען כי מזכיר המבקש דאז, מר דניאל ג'ייקובס, אף הודיע במכתב למשיבה מיום 26 יולי 1998 שכותרתו "ביטול חיובי ארנונה" כי "א. מתוך 462 הדונם המחויבים בארנונה, 232 דונם אינם השטח המועצה כלל. ב. השטח הנותר נמצא בדיון משפטי עקב פלישת תושב משמר אילון לשטח החל משנת 1994". פניה זו מטעם המבקש אל המשיבה לא זכתה, לטענת המבקש, למענה. זמן מה לאחר מכן שבה המשיבה ופנתה אל המבקש וב"כ המבקש שב וחזר על עמד המבקש לפיה אין הוא חייב דבר למשיבה. גם מכתב זה מאת ב"כ המבקש נותר, לטענת המבקש, ללא מענה מעם המשיבה.
  4. להשלמת התמונה אציין כי המבקש ביקש להתיר לו לצרף תצהיר משלים לבקשתו. בקשה זו נענתה בחיוב. בתצהיר המשלים מציינת גב' וילנסקי, שנתנה אף את התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן, כי בירור שנערך עם המרכז למיפוי ישראל ביחס לשטחים דלעיל העלה כי גוש 4374 אכן אינו בתחום שיפוטה של המשיבה אלא בתחום שיפוטה של עיריית רמלה. גוש 4174 מצוי אמנם בתחום שיפוטה של המשיבה אך הוא מוחזק על ידי מושב משמר אילון ולא על ידי המבקש. גוש 4175 מצוי אף הוא בתחום שיפוטה של המשיבה ואולם גם שטח זה אינו מוחזק ע"י המבקש שכן מדובר ביער השייך לקרן קיימת לישראל.
  5. הגב' וילנסקי נחקרה על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. ב"כ המבקש חוזר על טענותיו האמורות ולפיהן יש ליתן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה. ב"כ המשיבה מתייחס בסיכומיו בהרחבה להליכי המו"מ בין הצדדים.  ב"כ המשיבה טוען עוד כי עדותה של גב' וילנסקי בבית המשפט מלמדת כי לעדה אין כל ידיעה אודות פרטי העניין נשוא התביעה ומשכך אין לייחס לעדותה כל משקל. כך, טוענת המשיבה, מתייחסת התביעה לחיובים שנצברו לחובת המבקש במשך השנים עד ליום 28.7.05 כאשר בעדותה הודתה גב' וילנסקי כי היא נכנסה לתפקידה  כמנהלת עסקית ומזכירות האגודה רק במאי 2005. לטענת המשיבה היה על המבקש לדאוג לקבלת עדותם של הבקיאים בנושא המשפט מטעם המבקש.
  6. לטענת ב"כ המשיבה אין לקבל את ניסיונו של המבקש לטעון כי השטחים שבמחלוקת מצויים בתחום שיפוטה של עיריית רמלה. תימוכין לעמדה זו מוצא ב"כ המשיבה בכך שגב' וילנסקי הודתה בעדותה כי אין התנגדות בין דרישות תשלום בין שתי רשויות ביחס לשטחים המצויים במבקש.
  7. לטענת ב"כ המשיבה היה על המבקש, שקיבל דרישות תשלום בגין השטחים שבמחלקות להעלות את טענותיו בהליך של השגה, דבר שלא נעשה.
  8. ביחס לשטחים המצויים, לפי הנטען, בחזקתו של מר מרטון לא הוכיח המבקש כי פעל לשינוי הרישום בספרי המשיבה ביחס לשטחים אלה. לטענת המשיבה, הייתה זו חובתו של המבקש להודיע לה על חלופי המחזיקים בשטח וכל עוד לא עשתה כן - עליה לשאת בתשלום בגין אותו שטח. המשיבה ערה לכך שהמבקש שלח אליה מכתב ובו טען כי גורם אחר - ולא המבקש- הוא המחזיק בשטח. ואולם, המשיבה טוענת כי הודעה זו לאו הודעה היא באשר אין בה זיהוי מספיק של המחזיק.
  9. ב"כ המבקש מציין בסיכומיו שהוגשו בתגובה לסיכומי המשיבה כי המגעים לאחר הגשת כתב התביעה לא היו חלק ממו"מ בין הצדדים אלא במסגרת ניסיון לקבל פרטים נוספים וטובים יותר אודות נושא התביעה. מכל מקום, טוען ב"כ המבקש כי המשיבה לא הניחה תשתית ראייתית כנדרש לטענות בעניין זה ודי בכך כדי לדחות טענות אלה.
  10. לטענת המבקש, בהיעדר הוכחה פוזיטיבית כי השטחים בהם עסקינן מצויים בתחום השיפוט של המשיבה, אין לקבל את הטענה כי אי קבלת דרישות תשלום סותרות מ-2 רשויות תומכת בטענת המשיבה בכתב התביעה בדבר הימצאותם של השטחים במחלוקת בתחומה. כמו כן, טוען המבקש, כי אי יכולתה של גב' וילנסקי להראות בקיאות בשטחים נושא התביעה אין בה כדי להוות תחליף להוכחה הפוזיטיבית אשר היה על המשיבה להמציא.
  11. המבקש טוען כי הנטל להוכיח את חלופי המחזיקים בשטח המוטל עליו מחייב אותו רק למסור הודעה על חדילה מחזקה לרשות המקומית, ללא צורך להוכיח את החדילה מן החזקה (עמ"נ 266/04 מנהל הארנונה בעיריית ת"א נ' טרכטינגוט).  המבקש טוען כי הוא מסר למשיבה הודעה כדין על חדילה מחזקה כבר בחודש יולי 98 ואף שלח לאחר מכן מכתבי תזכורת נוספים.  המבקש טוען כי הבין מכך שחדל לקבל דרישות תשלום נוספות החל משנת 2001 כי המשיבה עמדה על טעותה בחיובו בדין השטחים שמחלוקת.
  12. המבקש מוסיף ומציין כי ההודעה שנמסרה למשיבה בדבר חילופי המחזיקים היא הודעה כדין ואין בהשמטת שמו של המחזיק מן ההודעה כדי לפגוע בתוקפה וכדי לאפשר למשיבה לעצום עיניה ולהתעלם מן ההודעה מבלי לברר מהי זהותו של הנישום הנכון.

דיון ומסקנות

  1. כפי שיפורט להלן בהרחבה, דעתי היא כי יש לקבל את הבקשה וליתן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה.

הגשת השגה בטענת "איני מחזיק"

  1. נקודת המוצא לדיוננו מצויה בבקשת המבקש מחודש יולי 98 שהוכתרה כבקשה לביטול החיוב בארנונה בה נאמר " מתוך 462 הדונם המחויבים בארנונה, 232 דונם אינם השטח המועצה כלל. ב. השטח הנותר נמצא בדיון משפטי עקב פלישת תושב משמר אילון לשטח החל משנת 1994".  לדעתי, מדובר בהשגה שהוגשה כדין כנגד החיוב בגין השטחים במחלוקת. לעניין זה יש לזכור כי מנהל הארנונה אינו רשאי להתעלם מפנייתו של אזרח בדבר חיובי הארנונה. אם אין יסוד חוקי להשגה הרי שעל מנהל הארנונה לדחותה תוך המועד הקבוע בחוק. מנהל הארנונה, כך נפסק, איננו מוסמך להחליט כי הפניה אינה השגה שכן כל פניה שבה משיג האזרח על קביעת הארנונה היא השגה, אפילו אין לה בסיס בעניינים שנקבע בחוק כי רק הם יכולים לשמש טענה נגד חיוב הארנונה (ה' רוסטוביץ, ארנונה עירונית, מהד' חמישית, עמ' 474-475 המאזכר את ה"פ 864/80 תל-אביב הילטון בע"מ נ' עיריית ת"א). האמור לעיל עולה, לטעמי, כי יש לראות בפניית המבקש אל המשיבה כהשגה על חיובה בגין השטחים שבמחלוקת. אי מתן תשובה מטעם המשיבה תוך 60 יום ממועד הפניה האמורה מביא לכאורה למסקנה כי ההשגה נתקבלה (סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו- 1976). די בכך כדי לקבל את הבקשה וליתן למבקש רשות להתגונן נגד התביעה. למעלה מן הדרוש אתייחס ליתר טענות המשיבה בהליך זה.

אי אזכור שם המחזיק בהודעה על חדילה מחזקה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ