אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרצל -91 ניהול נ' שמעוני

הרצל -91 ניהול נ' שמעוני

תאריך פרסום : 31/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א, תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
3101-08,3103-08,3111-08,3115-08,3120-08,3121-08,31
31/10/2010
בפני השופט:
הלית סילש

- נגד -
התובע:
יותר ניהול נכסים בע"מ יוסף זילברשטיין סילביה איש שלום סימה גרושקה אריה גרושקה קרוטמן ברוך
הנתבע:
1. יוסף זילברשטיין
2. סילביה איש שלום
3. סימה גרושקה
4. אריה גרושקה
5. הרצל 91 ניהול ואחזקת נכסים בע"מ

החלטה

בפני בקשה במסגרתה עותרים המבקשים –הנתבעים כי בית המשפט יורה למשיבה-התובעת להפקיד ערובה לצורך אבטחת תשלום הוצאותיהם בגין ניהול ההליך.

עניינה של תובענה זו הינה שאלת חיובם של המבקשים כמו גם נתבעים נוספים בדמי ניהול של המשיבה, אשר שימשה לשיטתה כחברת הניהול של הנכס ברחוב הרצל 91 בראשון לציון.

לטענת המבקשים נוכח העובדה כי במסגרת הליך אחר בו בוטל הסדר פשרה בין הצדדים, קמה חובתה של המשיבה בהשבת כספים אשר על אף פניות חוזרות ונשנות, לא הושבו עד היום. עוד נטען כי המשיבה לא הציגה כל נתון או מידע ביחס לפעילותה החל משנת 2007 ועל כן קיים חשש כי במקום שבו תדחה התביעה, לא יוכלו המבקשים להיפרע בגין נזקיהם.

לטענת המשיבה אין ממש בבקשת המבקשים בשל העובדה כי לאור ביטול פסק הדין עסקינן בפועל בהליך תלוי ועומד, כי מצבה הכלכלי של התובעת כמו גם בעלי מניותיה איתן וכי אין כל הצדקה שבדין לחייבה בהפקדת ערובה.

עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי חלף חיוב התובעת בהפקדת ערובה יש להורות כן ביחס לנתבעים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ונתתי דעתי לטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה שאין מקום לחייב את התובעת בהפקדת ערובה כתנאי להמשך ניהול ההליכים בתיק זה. להלן טעמיי.

המסגרת הנורמטיבית במסגרתה נדונה בקשה זו כוללת בחובה את תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") כמו גם סעיף 353 לחוק החברות. התשנ"ט 1999 ( להלן: "חוק החברות") וההלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.

אכן צודק ב"כ המשיבה בטענתו כי לא בנקל יורה בית המשפט על בעל דין להפקיד ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל דין אחר. כמו כן, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות על מנת להבטיח כי עוניו של בעל דין, לא יהווה חסם בפני אפשרותו להתדיין בהליכים בבית המשפט.

ההלכה היוצאת מבית המשפט העליון מלמדת כי כל מקרה נבחן על בסיס עובדותיו הפרטניות, תוך מתן הדעת למגוון שיקולים לרבות, סיכויי התביעה, זהות בעלי הדין, מהותה של התביעה והיקפה.

(בעניין זה ראה לדוגמא ע"א 2877/92 סאלח עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבנייה (קרני שומרון) בע"מ ואח' (טרם פורסם),בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם))

שאלת סיכויי התביעה או משקלו של נתון זה לצורך הכרעה בבקשה להפקדת ערובה, שונה בין עניינו של אדם פרטי לבין עניינה של חברה, וזאת נוכח הוראות סעיף 353 לחוק החברות מדובר בסעיף חוק מאוחר הגובר על הוראות תקנות סדר הדין האזרחי הקודמות לו.

עם זאת, שיקול הדעת שמפעיל בית המשפט נעשה ממילא תוך בחינת מכלול הנתונים הרלוונטיים.

(בעניין זה ראה רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ (טרם פורסם) וכן רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם)).

בכל הנוגע לבקשה המוגשת בעניינה של חברה, יש ראשית לבחון את שאלת איתנותה הכלכלית.

ביחס לסוגיה זו טענו המבקשים שתי טענות מרכזיות. האחת הינה אי תשלום בגין פסק דין אחר והשנייה העדר כל מידע ביחס לאיתנותה הכלכלית של המשיבה, תוך מתן הדעת לעובדה כי אינה משמשת כחב' הניהול של הבניין מזה מספר שנים.

המשיבה בתגובתה השיבה כי מצבה הכלכלי איתן וכי תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. באשר להשבת הכספים מכוח ביטול פסק הדין (ומכאן קיומו של פסק דין אחר), שהרי דומה כי קיימת בין הצדדים מחלוקת משפטית באשר לחובת ההשבה כאמור, ומבלי להידרש לתוכנה של המחלוקת או צדקת טענותיו של צד זה או אחר, אין היא מהווה בסיס מספיק לצורך חיוב בהפקדת ערובה.

אציין כי המשיבה צירפה תצהירה של מנהל התובעת וזאת בתמיכה ליסודותיה העובדתיים של התגובה.

סיכויי התביעה

אקדים ואומר כי בכל הנוגע לסיכויי התביעה עסקינן (בדומה לבקשה לסעד זמני) בהחלטה המבוססת על התרשמות ראשונית מתוך כתבי הטענות והמסמכים המצויים באותה עת בפני בית המשפט ואין בה כדי הכרעה לגופה של תביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ