אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרמת מסך אגב הטלת עיקול

הרמת מסך אגב הטלת עיקול

תאריך פרסום : 06/11/2013 | גרסת הדפסה
תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל חדרה
12-12542-12-8
30/10/2013
בפני השופט:
איתי כרמי רשם ההוצאה לפועל

- נגד -
התובע:
ג'
עו"ד אופיר ברק
הנתבע:
1. ל'
2. פ'

עו"ד דן שפריר
החלטה

זוהי בקשה להרמת מסך אגב הטלת עיקול על נכסיי חברת פ' (להלן - צד ג').

רקע

1.       תיק זה נפתח ביום 24.07.2012 לביצוע פסק דין שניתן על ידי בית הדין לעבודה בהעדר הגנה. פסק הדין חייב את חברת ל' (להלן - החייבת) לשלם לזוכה, שהועסקה בה כשכירה, פיצויי פיטורין, דמי הבראה, פדיון חופשה ועוד. התיק נפתח לגביית סך מצטבר של  210,389.40 ש"ח, היום גובה החוב בתיק הוא 247,649.35 ש"ח.

2.       ביום 21.04.2013 הגישה הזוכה בקשה להטלת עיקול והוצאת מיטלטלין השייכים לצד ג' ולחברה נוספת (---) ואשר נמצאים ברחוב --- פרדס חנה, המהווה אף הכתובת ממנה פעלה החייבת.  תמצית טענות הזוכה היתה כי החייבת וצד ג' חד הן. כל אבחנה ביניהן היא אבחנה מלאכותית משום שהן פועלות מאותו מקום ועוסקות באותו עיסוק - בית מאפה. בו ביום נעתרתי לבקשה (ראו החלטה ט121344020), משום ששוכנעתי במידה המספיקה לאותו שלב, כי צד ג' ממשיכה את פעילותה של החייבת בכסות אחרת. ביום 19.5.2013 הוריתי על עיקול ברישום אצל צד ג', על יסוד החלטתי מיום 21.4.2013 (ראו החלטה ט121344024).

3.       ביום 8.7.2013 הגישו צד ג' והחייבת, שתיהן באמצעות אותו עורך דין, בקשה דחופה לביטול החלטתי מיום 19.05.2013. בהחלטתי מיום 10.7.2013 (ראו החלטה ט121344025) הוריתי את הזוכה להגיב, ובהחלטתי מיום 13.7.2013 (ראו החלטה ט121344026) קבעתי את התיק לדיון לפניי ליום 25.7.2013. במעמד הדיון, נאלצתי לדחותו, מן הטעם שהזוכה לא המציאה לב"כ צד ג' והחייבת כתבי טענות שהוגשו לקראת הדיון. בנסיבות אלה הדיון נדחה ונערך רק ביום 6.10.2013.  במהלך הדיון נחקרו הצדדים על תצהיריהם, ובאי כוחם אף סיכמו טענותיהם על פה.

4.       מכאן החלטה זו.

טענות הצדדים

5.       לטענת הזוכה, המאפיה, בין אם תקרא שמה בשם צד ג' ובין אם תקרא שמה בשם החייבת, היא עסק משפחתי לכל דבר ועניין שלא החליף בעלים ולו ליום אחד. הראיה לכך היא כי אין ולא הוצגה חשבונית מס המשקפת את יישום עסקת המכר בין החייבת לבין צד ג', ואף אין ולא הוצגה אסמכתה על העברת סכום העסקה. ביצוע המכירה לצד ג', הנמצאת בבעלות אבי הבעלים של החייבת, כאשר החנות היא אותה חנות עם אותם עובדים, היא לא אחרת מאשר עסקת העברה למראית עין בלבד, כזו שנועדה לאפשר לחייבת לחמוק מתביעות וחובות. בתמיכה לכך נטען כי חוזה המכר בין צד ג' לחייבת נחתם כשלושה חודשים לאחר שניתן פסק הדין נושא תיק זה, ושלושה ימים לאחר שחויבה החייבת בפסק דין אחר.  עוד נטען כי אין, ולא הוצג חוזה שכירות בין צד ג' לבין בעלי הנכס ממנו פועלת המאפיה. יתרה מכך, החייבת היא זו החתומה בהסכם שכירות ביחס למבנה בו שוכנת המאפיה עד לשנת 2015 מבלי שהוצגה כל אסמכתה לפיה הופסקה השכירות במקום, למצער אסמכתה כי הופסקה השכירות דווקא לחייבת. מכאן טוענת הזוכה, יש לגזור כי מדובר באותם בעלים אשר פועל באמצעות חברות שונות תחת שמות שונים. לבסוף טענה הזוכה כי החייבת מנצלת את הכלים המשפטיים אשר נועדו לחיי מסחר תקינים, לצורך התחמקות סדרתית מחובותיה ואין ליתן לכך יד.

6.       מנגד טענו צד ג' והחייבת בצוותא חדא, כי יש לדחות את הבקשה ולחייב את הזוכה בהוצאות מהרמה הגבוהה. עוד נטען כי פסק הדין ניתן בהעדר הגנה. לו התגוננה החייבת היה פסק הדין ניתן, לכל היותר, על אלפי שקלים. השתיים אף טענו כי פסק הדין אינו מכוון כלפי צד ג' ואינו משית עליה כל חיוב, כך שאין לנקוט בשום הליך מבצעי נגדה במסגרת הליכי אכיפת פסק הדין. למעשה ביום 01.09.2012 רכשה צד ג' מאת החייבת את מיטלטליה, את ציודה ואת זכויותיה במבנה הקונדיטוריה המצוי ברחוב --- פרדס חנה ואף שילמה את המחיר החוזי במלואו סכום של 900,000 ש"ח בתוספת מע"מ. החל מאותו יום צד ג' היא הבעלים של כל הציוד המצוי בכתובתה של החייבת כפי שזו מעודכנת בתיק ולחייבת אין כל זכויות במיטלטלין או במבנה. עוד נטען כי רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך להורות על עיקול נכסים שאינם בבעלות החייבת ודין העיקול להתבטל. לבסוף הפנו צד ג' והחייבת לפגמים שנפלו בהליך העיקול ברישום וטענו כי הנזק שיגרם להן יהיה אנוש ובלתי הפיך שכן אם יוצאו המיטלטלין מהקונדיטוריה, זו תושבת וצד ג' תפר הסכמי אספקה מול לקוחותיה וצפויה לשלם כספי פיצויים כבדים העולים עשרות מונים על החוב הפסוק בתיק זה.

דיון והכרעה

7.       לאחר שעיינתי עיין היטב בתיק על כתבי הטענות בו, ושמעתי את הצדדים ובאי כוחם, באתי למסקנה כי דין הבקשה להרמת מסך אגב הטלת עיקולים להתקבל. אנמק.

8.        הסמכות להרים מסך בהליכי הוצאה לפועל, היא תוצר הפסיקה. לפני למעלה מעשור הכיר בית המשפט העליון בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להרים מסך ולקבוע כי שתי חברות הן גוף כלכלי אחד לצורך עיקול (רע"א 510/00 רשף קבלנים נ' אילנה עינבר (19.06.00), מפי כב' השופטת פרוקצ'יה (להלן - עניין רשף)).  מאז הפסיקה עסקה רבות בסמכות זו. פעמים הרחיבה אותה (ראו למשל: בר"ע  (ת"א) 2417/05 גל יעד נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד (01.09.2005), מפי כב' השופט א' מגן), ופעמים צמצמה אותה (ראו למשל: ע"א (נצ') 1046/05 שטיין מיכאל נ' "ריג'י" חברה לבנין בע"מ (4.9.2005), מפי כב' השופטת נ' מוניץ; וראו גם רע"צ 10688-11-12 ניר חן יזמות בע"מ נ' א.ר.י. פלדמר חברה לעבודות עפר בע"מ (12.11.2012), מפי כב' השופט מ' סובל).

9.       לא מכבר עמד בית המשפט המחוזי בחיפה, על סמכותו של רשם הוצאה לפועל לנקוט בהליכים נגד חברה שאינה החייבת בתיק ההוצאה לפועל בכותבו "לרשם ההוצאה לפועל נתונה סמכות לפעול, גם בדרך של עיקול כלפי נכסים של צד שלישי, במקרים שבהם שוכנע שקיימת זהות בין חברות, וקיים חשש שהקמת החברה האחרת נועדה להבריח נכסים או להעתיק פעילות מתוך החברה החייבת... כלומר, בשלב זה שלאחר דחיית הבקשה להרמת מסך על ידי צירוף המבקשת כחייבת, יש סמכות לפעול כנגד נכסיה של המבקשת על בסיס ראיות מספיקות לכך שמדובר בהברחת נכסים ופעילות. העובדה שהבקשה המקורית היתה לעקל כסעד זמני עד להכרעה בשאלת הרמת מסך בדרך של צירוף חייבים, אינה מוציאה את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכוש המבקשת בלי לצרפה כחייבת על בסיס ראיות להרמת מסך, הברחת נכסים או פעילות" (רע"א (חי') 19912-11-11 נאוטק קבוצת קורדן בע"מ נ' באופן טבעי בע"מ (25.12.2011), מפי כב' השופט דר' מ' רניאל).

10.   מהן אם כן אותן ראיות הנדרשות להרמת מסך במקרה של הברחת נכסים או פעילות? ניתוח הפסיקה, בדבר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל, להורות על הרמת מסך אגב הטלת עיקול, מעלה כי בתי המשפט אישרו זאת כאשר "נמצאו מאפיינים עובדתיים רבים המצביעים על כך ששתי החברות - החברה החייבת והחברה המבקשת - התנהלו, לאמיתו של דבר, כגוף אחד והאבחנה ביניהן היתה מלאכותית ועקרה במציאות העסקית היומיומית" (פסק הדין בעניין רשף). ניתן להיווכח כי הדבר התאפשר במקרים בהם "...מדובר בשתי חברות קשורות, שהוקמו ונוהלו על ידי אותם בעלים, וכאשר הן למעשה ישות כלכלית-עסקית אחת וההפרדה ביניהן נושאת אופי מלאכותי... כך גם במקרה בו הבעלים והמנהל של שתי חברות, נהג להקים מספר חברות ללא רציונל כלכלי אמיתי, למעט הרצון להיעזר במסגרתן המשפטית לצורך תשלום חובותיו לנושים... וכך גם בנסיבות של חברות זהות, כשקיים חשש ממשי לכאורה כי הקמת החברה האחרת נועדה להבריח נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק" (ת"א (חד') 26437-03-11 כסלו לוגיסטיקה בע"מ נ' ס. רותאנא למסחר בע"מ (2.5.2012), מפי כב' השופטת הדסה אסיף). חשוב לציין בהקשר זה, כי "מדובר במבחנים עובדתיים המצביעים על זהות בין שני הגופים וכאשר קיים חשש ממשי להברחת נכסים או העתקת פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום החוב. הגם שסמכותו של רשם ההוצאה לפועל הורחבה בעניין זה היא הוגבלה לאותם מקרים בהם הוכחה זהות כלכלית ברמת זהות קרובה ביותר לאחר שהונחה תשתית עובדתית מספקת ומבלי להידרש להליך ראייתי ארוך כפי שנדרש הדבר במסגרת תביעה אזרחית" (רע"צ (כ"ס) 10561-06-12 לבידי זהב בע"מ נ' מיכאל אדרי (6.11.2012), מפי כב' סגנית הנשיא ר' קרלינסקי). עוד נקבע כי כאשר בעלי המניות או המנהלים "מתעלמים בעצמם ממסך ההתאגדות, הדבר עשוי להוות עילה ל'הרמת מסך'... וכאשר הוכח כי החברה הבת שימשה מכשיר או צינור לפעולותיה של החברה האם, הנטיה תהא ל'הרים את מסך' ההתאגדות בין החברות (ת"א (ת"א) 2332-06  קל בנין בע"מ נ' גמול חברה להשקעות בע"מ (24.1.2012), מפי כב' השופט ע' בנימיני). הדבר נכון גם כאשר הונחה תשתית לפיה בעלי המניות או המנהלים "מעבירים רכוש מחברה אחת לאחרת כמסווה למעשה תרמית" (ת"א (טב') 1160/05 יחזקאל מורד בע"מ נ' נוג'ידאת פאוזי (1992) בע"מ (5.8.2012), מאת כב' השופטת ת' ניסים-שי).

11.   כאשר נדרש רשם ההוצאה לפועל להחליט האם להרים מסך אגב הטלת עיקול אם לאו, עליו לפעול בזהירות ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, עם זאת עליו למנוע ניסיון להכשלת הגביה באמצעות העתקת הפעילות מחברה אחת לחברה אחרת.  במקרה שלפניי הוכח - במידה הנדרשת להליך זה - כי מתקיימת זהות בין החייבת לצד ג', כפי שיפורט להלן.

12.   הרקע לעסקת המכר - ביום 1.9.2013 נחתם חוזה מכר בין החייבת לצד ג' (להלן - חוזה המכר). ממכלול הראיות שהוצג לפניי עולה כי בסמוך לתקופה בה נחתם חוזה המכר חויבה החייבת במספר פסקי דין שניתנו בבית הדין לעבודה בהיעדר הגנה (ראו לעניין זה עמ' 4 לפרוטוקול הדיון). למעשה די אם נזכיר בהקשר זה את פסק הדין נושא תיק ההוצאה לפועל, אשר ניתן כשלושה חודשים בטרם נחתם חוזה המכר, ואשר חייב את החייבת בתשלום סך של כ- 200,000 ש"ח לידי הזוכה. אם כן, יהיה זה נכון לומר כי החייבת נקלעה לחובות בסמוך לתקופה בה מכרה את בית המאפה. כך טענה הזוכה. לעומתה צד ג' והחייבת לא הציגו מצידן כל טעם לעסקת המכר, ואף לא סתרו את טענת הזוכה כי החייבת נקלעה לחובות, או סיפקו מענה לשאלה מדוע בוצעה עסקת המכר? מה הרקע לעסקה? ומה ההיגיון הכלכלי הטמון בה? 

13.   הקשר בין הבעלים - על פי נסח מידע מרשם החברות, שהופק ביום 28.10.2012, עולה כי מר ש' א' (להלן - א') הוא הבעלים של החייבת, עוד עולה כי לחייבת חוב לרשם החברות בין השנים 2010 ועד 2012 (השנה בה הופק הנסח). על פי נסח מידע מרשם החברות, שהופק ביום 19.4.2013, עולה כי מר ש' י' (להלן - י') הוא הבעלים של צד ג', אשר אף היא חבה בחוב לרשם החברות בגין שנת 2013. כאן המקום לציין כי י' הוא אביו של א' (ראו עמוד 3 לפרוטוקול הדיון בו א מאשר עובדה זו בחקירתו). יוצא אם כן כי החייבת, בבעלות הבן, מכרה את פעילותה ונכסיה לצד ג', בבעלות האב. א' טוען בסעיף 4 לתצהירו כי "ביום 1.9.2012 רכשה, חברת פאנוס מאפים בע"מ, מאת חברת לחם וקונדיטוריה שגיב בע"מ, את מיטלטליה, את ציודה ואת זכויותיה במבנה קונדיטוריה "הגורן" המצוי ברחוב הדקלים 101 פרדס חנה, אף שילמה את המחיר החוזי במלואו, סכום של 900,000 ש"ח + מע"מ". אם כן, כעולה מתצהירו של א' עצמו, המאפיה המשיכה בפעילותה העסקית - ממכר מאפים; מאותו בית מאפה - ---; ובאותו מבנה - ברחוב --- --- פרדס חנה. הכל כהמשך טבעי לכאורה או כחלק מיישום חוזה המכר, מבלי שסופק כאמור כל טעם לביצועו בין חברות שאחת נשלטת על ידי האב והשנייה על ידי הבן.

14.   הרוח החיה בצד ג' ובחייבת - א' היה (בתקופת החייבת) ונותר (בתקופת צד ג') הרוח החיה במאפיה. הדבר נלמד באופן מובהק רק מעצם העובדה כי הוא אשר הצהיר מטעם החייבת וצד ג' גם יחד בתצהירו: "שמי, זהותי ומעני הינם כמפורט לעיל ואני עושה תצהירי זה בתמיכה לבקשת המבקשות [הדגשה שלי א' כ'] ..."  (סעיף 1 לתצהירו של א'). 

15.   יישומו של חוזה המכר - בחוזה המכר הצהירה החייבת כי היא הבעלים של בית המאפה הפועל בנכס השייך לחברת ר.ד.ד. הולדינגס בע"מ (להלן - הולדינגס) מכוח חוזה שכירות אשר נחתם ביום 9.12.2009. במסגרת חוזה המכר נקבעו שני תנאים לכניסתו לתוקף: האחד, כי הולדינגס תאשר את חילופי השוכרים בנכס היינו מהחייבת לצד ג'; והשני, כי התמורה בסך 900,000 ש"ח בתוספת מע"מ תעבור בפועל מצג ג' לחייבת (ראו סעיפים 4, 7 ו- 8 לחוזה המכר).  חרף חשיבותם של שני התנאים הללו, דומה כי א' לא ייחס להם חשיבות של ממש, מפני שלא ידע לומר בוודאות או להוכיח בפשטות (באמצעות ראיות לסתור), כי אכן באו על סיפוקם. במהלך עדותו, שהותירה בי רושם בלתי מהימן ומתחמק ממתן תשובות ברורות, מלאות וישירות, נשאל א' על אודות שני התנאים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ