אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרמן נ' המוסד לביטוח לאומי

הרמן נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 17/03/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
903-06-11
10/03/2013
בפני השופט:
סיגל דוידוב-מוטולה

- נגד -
התובע:
הלל הרמן
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 17.3.11 (להלן – הוועדה).

2.להלן העובדות הרלוונטיות:

א.המערער, יליד שנת 1983, נהג משאית, נפגע ביום 17.11.04 בתאונת דרכים שהתרחשה במהלך עבודתו (להלן – התאונה). במהלך התאונה נחבל בגב ובצוואר וכשנה לאחר מכן החל לסבול מהתקפי חרדה, שהחלו לטענתו בעת נסיעה באוטובוס והחזירו את תחושותיו הקשות מהתאונה.

ב.ביום 10.12.06 נבדק המערער על ידי ד"ר משה קליאן, אשר נתן חוות דעת פסיכיאטרית לגבי מצבו הנפשי. בחוות הדעת נקבע כדלקמן:

"עיינתי בתעודה רפואית מחדר מיון שיבא מיום 8.2.06 בה מצוין כי התובע החל לאחרונה לסבול מהתקפי חרדה עקב לחץ נפשי. יש לציין כי מדובר בתקופה של יותר משנה לאחר התאונה הנדונה. כמו כן התברר כי מדובר בתובע עם עומס של בעיות: חזר בשאלה, שירת שירות צבאי חלקי, התחתן בגיל צעיר עקב הריון חברתו והתגרש כעבור זמן קצר, אינו מסוגל לשלם מזונות. הסימפטומטולוגיה החרדתית עשויה לנבוע ממכלול בעיות אלו ואינה קשורה כלל בתאונה הנדונה. לפיכך אין נכות נפשית בגין התאונה".

ג.ביום 28.12.06 דנה ועדה מדרג ראשון בעניינו של המערער, וקבעה כדלקמן:

"המצב סופי, אין נכות אורטופדית בגין התאונה הנדונה. הוועדה מקבלת חוו"ד ד"ר קליאן מ 10.12.06 כי לא נותרה נכות פסיכיאטרית עקב התאונה".

על קביעה זו לא הוגש ערר.

ד.ביום 18.1.11 דנה פעם נוספת ועדה מדרג ראשון בעניינו של המערער – ככל הנראה בשל בקשת החמרה - וקבעה לו נכות יציבה בשיעור של 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי בתוספת הפעלה חלקית של תקנה 15 וסה"כ 15% (פרוטוקול החלטה זו לא הוגש לתיק בית הדין).

על החלטה זו הוגשו עררים הדדיים – ערר המוסד ביחס לליקוי האורטופדי וערר המערער ביחס לליקוי הנפשי – אשר נדונו בפני הוועדה במסגרת ההחלטה מושא הערעור שבפניי.

ה.לעניין הליקוי הנפשי הונחה בפני הוועדה חוות דעתו של הפסיכיאטר ד"ר משה בירגר, בה נכתב כדלקמן:

"הנני מתרשם גם כיום כי הנבדק סובל במישור הקליני מ Post traumatic Stress Disorder. התקף ה Panic הראשון ארע מספר חודשים לאחר התאונה והתרחש בקונטקסט של נסיעה היות והוא הופיע בעת שנסע באוטובוס אשר האיץ בירידה בירושלים ו"לקח סיבוב" בצורה מסוכנת. יש לציין כי אנשים שנפגעו בתאונות דרכים מפתחים גם פחדים הקשורים להימצאותם בכלי רכב אשר בו נוהג נהג אחר. כיום הוא עונה על כל הקריטריונים להפרעת PTSD אשר התפתחה לאחר הופעת התקף ה Panic... גם כיום לא ניכרת כל מגמה של שיפור במצבו... איננו מסוגל כלל להתפרנס או לעבוד למחייתו ולמעשה איבד את כושר השתכרותו...".

ו.לאחר בדיקת המערער ועיון במסמכים הרפואיים קבעה הוועדה ביחס

לליקוי הנפשי כי "מבחינה פסיכיאטרית, לדעת הוועדה אין קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של התובע לבין התאונה הנידונה מ 17.11.04". הוועדה נימקה את קביעתה במילים הבאות:

"בפני הוועדה עמדה חוו"ד של ד"ר לנדא מ 9.5.05 המציין כי מדובר בתובע שאינו סובל מפסיכופתולוגיה מאג'ורית. גם לדברי התובע עצמו התקף החרדה הראשון ממנו סבל ב 12/2005... הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר בירגר שהסתמכה על בדיקותיו מ 18.4.10 וכן 27.2.11 ואינה מקבלת אותה מפני שבבדיקה הקלינית של הוועדה לא הייתה כל עדות לקריטריונים אבחנתיים של PTSD ולדעת הוועדה אין קשר סיבתי בין הפרעת החרדה מסוג פאניק שפיתח התובע כשנה לאחר התאונה הנידונה לבין התאונה הנדונה".

ביחס לליקוי האורטופדי קבעה הוועדה, כי "אין חסר נוירולוגי, עמ"ש צווארי ללא סטייה, יישור וכיפוף מלאים, אין הגבלה לסיבוב ימין ושמאל ואין קרינה לידיים...". לסיום ציינה כי בדיקת ה - EMG מעידה אמנם על קיומה של "תסמונת תעלה קרפלית דו"צ, סימני פגיעה שורשית C8T1", אך "העובדה שנמצאה תסמונת תעלה קרפלית איננה מעידה על פגיעה חבלתית אלא על תהליך חולני שאין לו כל קשר לתאונה... לא נראה מגבלה בתנועות עמ"ש צוארי ומותני... הוועדה מקבלת את ערר המוסד וקובעת כי לא נותרה נכות אורטופדית".

טענות הצדדים

3.המערער טוען כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה המצדיק להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב אחר, וזאת מהסיבות הבאות:

א.ביחס לליקוי האורטופדי – שגתה הוועדה משביטלה את קביעת הוועדה מדרג ראשון; המערער נבדק בעבר על ידי חמישה רופאים אורטופדים וכן נבדק במסגרת הוועדה מדרג ראשון – אשר כולם אבחנו פגיעה בגבו ו/או בצווארו ולפיכך לא ברור כיצד לא נמצאה פגיעה כאמור במהלך בדיקת הוועדה; הוועדה לא ציינה את טווחי התנועה בצוואר וכתבה רק כי "אין הגבלה"; אמירת הוועדה לפיה לא נמצאה עדות לביצוע צילומים או הדמיה של עמ"ש צווארי ומותני – אינה נכונה, שכן בוצעו צילומים כאמור ועל הוועדה היה להזמינם מקופת החולים ככל שסברה כי יש בהם צורך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ