הרמן(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר

החלטה

העותר מלין כנגד החלטת הרשות שלא להתיר לו להחזיק בתאו את המכשירים החשמליים הבאים:

מחשב נישא.

מכשיר "סוני פלייסטישן דור 3" (להלן: "מכשיר הסוני")

מכשיר סלולארי.

העותר נידון למאסר של 19 שנים ו- 9 חודשים בגין ניסיון לרצח, שוד בנסיבות מחמירות, גניבות ואיומים. מרצה מאסרו מדצמבר 1998. תום מאסרו אוקטובר 2017.

בעתירה ובדיון בפני טען העותר לאפליה. לשיטתו, אסירים אחרים מורשים להחזיק את הפריטים נושא עתירתו. לעניין המחשב טען כי הוא מבקש להחזיקו לצורך כתיבת ספר.

לעניין מכשיר הסוני טען כי יש בידו החלטה של כב' השופטת אוהד המתירה לו להחזיק בתאו סוניפלייסטישן 2 וכיום הוא מבקש להכניס את הדגם המתקדם יותר. לטענת העותר שב"ס מאפשר החזקת מכשיר סוני לאסירים בהפרדה כמותו, בעלי נטיות מיניות דומות לשלו, שלא זוכים לביקורים וטיולים בחצר מחשש לפגיעה בהם.

המשיב מתנגד לעתירה על כל חלקיה.

המשיב מפנה להוראת פקנ"צ 04.33.00 המונה בנספח א' את הציוד המותר להחזקה בתא. טלפונים סלולאריים אינם נמנים ברשימה ואינם מותרים להחזקה.

באשר להחזקת מחשב נישא נטען כי העותר אינו עומד בתנאים הקבועים בפקודה הקובעת כי החזקת מחשב תאושר לאסיר השוהה באגף ההפרדה למעלה מ- 6 חודשים וההחזקה נדרשת לצרכים לימודיים ובכפוף לכך שהמחשב נרכש במרכז המכר.

לעניין העתירה להחזיק מכשיר סוני נטען כי על פי פקודות ונהלי שב"ס ההחזקה אסורה לאור הטכנולוגיה המתקדמת של המכשיר המאפשרת להעביר מסרים לגורמים מחוץ לכלא ללא יכולת שליטה ובקרה מצד שב"ס. על פי הוראות הפקודה מותרת החזקתו של מכשיר סוניפלייסטישן דור 1.

ב"כ המשיב הגישה לעיוני מסמך ערוך על ידי רע"ן אבטחה המתאר את הסכנה בהחזקת המכשיר.

לאחר ששמעתי טיעונים לעתירה ונתתי דעתי להוראות הפקנ"צ נחה דעתי כי החלטת הרשות סבירה ולא נפל בה פגם. החלטת הרשות לגבי שלושת המכשירים נסמכת על הוראות הפקודה ואין ממש בטענת העותר כי הוא מופלה לרעה מאסירים אחרים באגף ההפרדה.

ברע"ב 3249/09 מ"י נ' הרשטיק דן בית המשפט העליון בסוגיה של החזקת מחשבים נישאים בתאים והפנה ל"נוהל מחשבים אישיים לאסירים פליליים" מס' 01-1016. בית המשפט קבע כי הנוהל והקבוע בפקודה מאזנים נכונה בין שיקולים של בטחון האסירים והסוהרים, שמירה על שלום הציבור, קידום השוויון בין אסירים וצורכי האסיר כפרט.

החזקת מחשב אישי בתא תתאפשר רק לאסיר השוהה בתנאי הפרדה ולצורך לימודים והעותר אינו עומד בקריטריונים אלה. העותר אסיר הפרדה ובקשתו להחזיק מחשב טמונה ברצונו לכתוב ספר. בנסיבות אלה ההחלטה שלא לאפשר לו להחזיק מחשב אישי בתאו היא החלטה סבירה ואין להתערב בה.

נקודת המוצא היא כי על המשיב להגן על האינטרס שעניינו נקיטת אמצעי זהירות בהכנסת מכשירים חשמליים, אשר עלולים לסכן את הביטחון בין כותלי בית הכלא.

סוף דבר העתירה נדחית על כל חלקיה.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"א, 26 יולי 2011, בהעדר הצדדים.