הראל נ' בי. ג'י אסיסטנס

החלטה

מונחת בפני בקשה שהגיש המבקש-התובע, למחיקת כתב הגנת המשיבה-הנתבעת בשל אי ציות לצו גילוי מסמכים בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

ביום 17.1.2011 הוגשה בקשה מטעם המבקש למתן צו לגילוי מסמכים. בהחלטתי מתאריך 22.3.2011 הוריתי על גילוי המסמכים וזאת, בתוך 14 ימים. בדיון ביום 30.3.2011 עודכנו הצדדים באשר להכרעתי ולאחר חילופי דברים בין באי כח הצדדים הוספתי כי תצהיר גילוי המסמכים יתייחס גם לתיק המצוי בארגון.

לטענת המבקש בבקשה דעסקינן, הפניה אל הצד שכנגד לתיאום מועד לעיון במסמכים לא נענתה והצו לא קוים. עוד טוען, כי דפוס התנהלות המשיבה בא לידי ביטוי גם בהליכים עם המבקש כפי שעולה מהחלטת כב' הש' סובול מיום 16.1.2002 ולפיה המשיבה לא העמידה לרשות המבקש מידע ומסמכים בניגוד לתקנות.

המשיבה לא טרחה להגיש את תגובתה לבקשה, הגם והוריתי על הגשת תשובתה בשתי החלטות שונות.

כידוע, תקנה 122 לתקנות מורה כדלהלן:

"122.בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו."

הווי אומר, כאשר מפר הנתבע צו, רשאי ביהמ"ש לפעול באחד משני נתיבים: הארכת מועד לקיום הצו או מחיקת כתב ההגנה. אם מורה ביהמ"ש על מחיקת כתב הגנה של הנתבע, הרי שפירוש הדבר – הלכה למעשה – העדר הגנה ועל כן צפוי הנתבע למתן פס"ד לחובתו וזאת, לאור תקנה 97 לתקנות.

ככלל, אין למחוק כתב הגנה אלא במקרים קיצוניים הראויים לכך. למשל, כאשר נוכח ביהמ"ש כי נמנע המפר מקיום הצו בזדון או עקב זלזול. אין דרכו של ביהמ"ש לנקוט סנקציה חמורה זו כל עוד קיים ספק שמא לא התכוון בעל דין להמרות פיו של ביהמ"ש או לזלזל בחובתו. (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 217-218).

בענייננו, מפאת חריפות הסנקציה איני מוצאת לנכון למחוק את הגנת הנתבעת-המשיבה בשלב זה. זאת, בין היתר, בשל העובדה כי בדיון ביום 30.3.2011 ציין ב"כ המשיבה כי לאור הצו בכוונתו למסור תצהיר גילוי מסמכים. על כן, במטרה ליתן למשיבה הזדמנות נוספת לקיים את הצו - אני מורה על הארכת המועד לקיומו וזאת עד לתאריך 25.9.2011. יחד עם זאת אעיר, כי אני רואה בחומרה רבה את התנהלות המשיבה ואי ציותה לצו, מה גם והתנהלות זו מעכבת את המשך ניהול התיק שכן הצדדים טרם השלימו את ההליכים המקדמיים והתובע טרם הגיש את תצהירי העדות הראשית.

אשר על כן, מורה על הארכת המועד לקיום הצו, כאמור לעיל, ועל חיוב המשיבה בהוצאות המבקש בגין בקשה זו בסך 1,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"א, 07 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: