הראל חברה לביטוח ואח' נ' כהן - פסקדין

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים ולשיבוב סכום תמלוגי ביטוח בעקבות תאונת דרכים בה היו מעורבים הרכבים של שני הצדדים .

התובעת 2 טוענת כי היא נהגה את רכבה ברחוב רבני גרשום בירושלים בנתיב הימני ובקשה לפנות שמאלה , וכשהיא בעיצומה של הפנייה ובטרם תשלם אותה ותעבור לרחוב בפניה שמאלה, עקף אותה הנתבע ושני כלי הרכב התנגשו .

לעומת זאת טוען הנתבע כי רכבה של התובעת 2 כלל לא נסע ברחוב רבנו גרשום וכי התאונה לא ה היתה ברחוב זה , אלא שהוא נסע ברחוב אבי נדב, הגיע לצומת עם רחוב פישל ראה מעבר לצומת את רכבה של התובעת 2 כשהוא בעמידה מלאה , הוריד ילד שהסיע, והל לפנות שמלאה אל רחוב פישל בטרם סיים הוא את הפניה שמאלה החליטה התובעת 2 הסתובב ממקום עמידתה שמאלה ולנסוע לאורך רחוב פישל בדיוק במקום שהוא ביקש להיכנס לרחוב פישל, ואז הפינה הקדמית ימנית שלו כמעט פגעה אך לא פגעה ממש בכנף שמלאית קדמית של התובעת 2. במעמד זה שניהם עצרו ללא פגיעה , הוא סימן לתובעת 2 לעצור על מנת שהוא יחזור מעט אחורה על מנת לאפשר לה להמשיך בנסיעה , אלא שזו נסעה לאחור ותוך כדי כך כנף קדמית שמלאית שלה פגעה בפינה קדמית ימין שלו .

עלי להודות כי בפני יש מקרה מוזר של טיעונים , ולמעשה עדותו של כל אחד משני הנהגים למעשה מטילה את האחריות או את מרבית האחריות לאירוע התאונה על עצמו. גרסתו של כל אחד משני הנהגים תומכת דווקא בטענה שהוא האחראי לתאונה .

הנה למשל מעדותה של התובעת 2 עולה כי היא נהגה את רכבה ברחוב רבנו גרשום , רחוב דו סטיר נתיב אחד לכל כיוון, היא פונה שמאלה לרחוב פישל . אם כך היו פנה הדבירם , על פי נסיבות התאונה יוצא כי עדת התביעה פנתה שמאלה מהנתיב הימני בעת שרכבו של הנתבע היה בעיצומה של העקיפה, ונסיבות אלו מטילות עליה את האחריות או לכל הפחות חלק גדול באחריות.

ויכלו על פי גרסת הנתבע, שהוא פנה שמאלה לאחר שהוריד את הילד, מרחוב אבינדב לרחוב פישל, בזמן שרכבה של עדת התביעה נסע בו, פנה שמאלה ולא נתן זכות קדימה לרכב עדת התביעה . על פי מיקום הנזק בשני הרכבים והתנהגות הנתבע אני קובע כי רכבה של עדת התביעה הגיע לנקודה בה נפגשו שני כלי הרכב לפני הנתבע.

א- מיקום הפגיעה בכנף קדמי שמלאית ברכב עדת התביעה תומך במסקה זו .

ב- טענתו של הנתבע כי הוא סימן לעדת התביעה שלא לזוז כדי שהוא ייסע לאחור ולאפשר לה להמשיך בנסיעה .

ג- גרסתו של הנתבע כי שני כלי הרכב בשלב הראשון לא נגעו אחד בשני , ורק לאחר שעדת התביעה הסיעה את רכבה לאחור נפגעה, אינה הגיונית. אם בשלב הראשון שני כלי הרכב לא נגעו אחד בשני ועוד מעט זמן כן נגעו הרי שהתקדמות שלעדת התביעה או נסיעה לאחור לא תגרום לסגירת המרווח שהיה בין שני כלי הרכב , אלא נסיעה קדימה של הנתבע היא שתפגיש את שני הרכבים .

גרסתו של מי היא הנכונה ? אין בידי להעדיף אחת משתי הגרסאות על רעותה , ועל כן אני מגיע למסקנה ששני הנהגים לא נהגו כשורה ולא ידעו לכלכל את צעדיהם בהגיעם לצומת, ועל כן יש לחלק את האחריות בין שניהם באופן שווה .

על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את מחצית סכום הנזק, קרי 1400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, אגרת משפט בסכום של 377 ₪, וכן שכ"ט כעו"ד בסכום של 580 ₪

ניתן היום, ט' אלול תשע"א, 08 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: