אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ש. אור אבטחה ארצית בע"מ

הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ש. אור אבטחה ארצית בע"מ

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
32135-10-11
03/07/2013
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
הראל חברה לביטוח בע"מ
הנתבע:
ש. אור אבטחה ארצית בע"מ
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת").

1.העובדות והמחלוקת

א.התובעת ביטחה את חברת האחים זילברברג בע"מ (להלן: "המבוטחת"), בפוליסה מסוג "אש" שמספרה 2040000494 ותוקפה מיום 1.10.07 ועד ליום 30.9.08 (להלן: "הפוליסה"). בפוליסה בוטח בין היתר מפעל לייצור אספלט של המבוטחת, הממוקם באזור התעשייה טירה, הסמוך לצומת צור יגאל (להלן: "המפעל") (ראו: "נספח "א" לכתב התביעה).

ב.הנתבעת, ש.אור אבטחה ארצית בע"מ (להלן: "הנתבעת"), היא חברת שירותי שמירה שסיפקה למבוטחת במועדים הרלוונטים לתובענה שירותי שמירה על המפעל. המפעל עבד במתכונת רציפה בימי חול, עשרים וארבע שעות ביממה, החל מיום א' בשעות הבוקר ועד ליום ו' בשעות הצהריים.

ג.ביום 15.8.08, יום שישי, בסמוך לשעה 13:30, נעזב המפעל על ידי עובדי המבוטחת לקראת סוף השבוע. בעת הסגירה הגיע למשמרתו במפעל חסן עיראקי, השומר שסיפקה הנתבעת למבוטחת (להלן: "השומר").

ד.באותו היום, בסמוך לשעה 21:45, חדר אלמוני לשטח המפעל (להלן: "המצית"), נכנס אל חדר הבקרה (הקבינה) והצית אותו באמצעות חומר דליק (להלן: "האירוע"). באירוע נגרם נזק לחדר הבקרה.

ה.לטענת התובעת, חבה הנתבעת בנזק המוחלט שנגרם לחדר הבקרה, כתוצאה מהאירוע וזאת מכוח הגדרתה כ"שומר בשכר" לפי הוראות חוק השומרים, התשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק השומרים"). לחלופין, יש לחייב את הנתבעת בנזקי התובעת בשל רשלנותה הברורה באי מניעת האירוע, הפקדת שומר יחיד על המפעל ללא החלפתו ואי הצבת פיקוח על השומר. כן נטען, שבנסיבות המתוארות התקיימו תנאי סעיף 41 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]- 1968 (להלן: "הפקודה"). התובעת מדגישה שקמה זכותה להגיש תביעת שיבוב כלפי האחראית לנזק, לאחר ששילמה את תגמולי הביטוח, מכוח זכות הסוברוגציה, הקבועה בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981.

ו.מנגד, טוענת הנתבעת שלא ניתן לייחס לה כל אחריות בגין הנזקים הנטענים והמוכחשים. לטענתה, האירוע והנזק הנטען נגרמו שלא כתוצאה מסיבה הקשורה לנתבעת, אלא בשל רשלנותה או מחדליה של המבוטחת, שלא דאגה לתקינותם והפעלתם של אמצעי מיגון או התראה מאש. התובעת בחרה לשלם למבוטחת את התגמולים למרות שזו לא עמדה בתנאים המוקדמים לקיום הביטוח, ולפיכך, כל תשלום שביצעה התובעת הוא בהתנדבות ולא קמה לה זכות תביעה. כן טוענת הנתבעת שלא חלה עליה אחריות מכוח חוק השומרים. לטענתה, היא התחייבה לשירותי אספקת כוח אדם בלבד וממילא בענייננו לא מתקיים יסוד ה"חזקה" הנדרש בחוק השומרים. עוד טוענת הנתבעת שבמקרה דנן לא מתקיימים תנאי סעיף 41 בפקודת הנזיקין.

2.דיון והכרעה

א. אי העדת עדים והימנעות מהצגת ראיות

בסיכומיה, טענה התובעת שהנתבעת לא צרפה את יומני השמירה אותם היא מחוייבת לנהל לפי תנאי הפוליסה שלה בחברת מגדל (ת/9). כן נטען שלא הוצגו דו"חות סיור ונהלי שמירה כלליים.

עוד טענה התובעת שלא הובאו לעדות "הסייר ו/או המפקח על השומר דוד מלכה" (סעיף 23 לסיכומים).

טענות אלו איני יכול לקבל.

מהעדויות שנשמעו עולה שיומני השמירה צורפו לחשבוניות ששלחה הנתבעת לתובעת (ראו: עמ' 41 לפרו' בשו' 3-1). יתרה מכך, כפי שיובהר בהמשך, התובעת היא זו שתדרכה את השומר וקבעה את נהלי השמירה ועליה מוטל הנטל להוכיח טענותיה ולהציג ראיות בעניין זה.

גם הטענות בדבר אי העדתו של הסייר - דוד מלכה, דינן להידחות, לאחר שהשומר העיד שהוא כלל אינו מכיר אותו (עמ' 32 לפרו' בשו' 18-17). משלא הוכח שדוד מלכה היה אחראי על אתר השמירה במפעל (ראו: עמ' 38 לפרו' בשו' 4-3), לא ברור מדוע מדובר בעד רלוונטי לענייננו.

יתרה מכך, דווקא התובעת היא זו אשר שלא הביאה עדים רלוונטים להוכחת טענותיה.

כך למשל, לא הגיע לעדות דורון שליסר (להלן: "שליסר"), מנהל המפעל של המבוטחת, למרות שלפי העדויות שיוצגו להלן, הוא זה אשר תדרך את השומר וקבע את נהלי השמירה.

כך, גם לא הגיע לעדות צביקה זילברברג (להלן: "צביקה"), שמהעדויות עולה שהיה אחראי על הקשרים העסקיים בין המבוטחת לנתבעת. הימנעות זו מהבאת עדים, אומרת דרשני, והיא פועלת לחובתה של התובעת. משלא הוצג הסבר משכנע ואמין להימנעות זו, מתחייבת אפוא המסקנה שאילו הובאו עדויות אלו, הן היו תומכות בגרסת הנתבעת (וראו: ע"א 795/99 פרנסואה נ' פוזיס, פ"ד נד( 3 ) 107, 117 (2000); יעקב קדמי, על הראיות, חלק שלישי, הדין בראי הפסיקה (תשס"ד- 2003) 1648-1650)).

לא זו אף זו: במהלך הדיון התברר שבמפעל קיימות למעלה משמונה מצלמות אבטחה שצילמו את המתרחש ביום האירוע. התובעת, למרות שהוצגו בפניה כל הקלטות של מצלמות האבטחה, בחרה להציג פלט משתי מצלמות בלבד, כשרק אחת מהן מתעדת את השטח שמחוץ לחדר הבקרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ