הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ערמונים השף בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעת שיבוב לקבלת פיצוי בסכום תגמולי הביטוח ששילמה התובעת, מכוח פוליסת ביטוח מס' 3080301454660 למבוטחה, בגין גניבת רכבה מסוג "שברולט" מ.ר. 59-426-50 (להלן: "הרכב"), מחניית הנתבעת 1 ( להלן: " הנתבעת " 1 / "המסעדה " ), כטענת התובעת.

העובדות

על פי האמור בכתב התביעה, בתאריך 14/2/09 הגיע המבוטח לאירוע במסעדת הערמונים, הנתבעת 1, והחנה את רכבו בחניה המיועדת לבאי המסעדה. בשעה 22:00, או בסמוך לכך, יצא המבוטח לחניה וגילה כי רכבו נגנב.

לטענת התובעת, הנתבעות חבות כלפיה בהיותן בגדר שומרי שכר, מכוח חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, ( להלן :"חוק חוזה קבלנות" ) לחילופין חבות כלפיה בהיותן בגדר שומר שכר, מכוח חוק השומרים, תשכ"ז-1967 ( להלן: "חוק השומרים") ולחילופין נטען כי הגניבה ארעה עקב רשלנותה המלאה של הנתבעת 1 או מי מעובדיה.

מטעם הנתבעת 1 העיד מר מיכה יפרח, בעליה של המסעדה- הנתבעת 1.

התובעת הגישה תצהירים מטעם מר אלדד בן חיים, המבוטח, מטעם אפרת בן חיים, אשתו וכן דורון כהן, חוקר מטעמה. ב"כ הנתבעים ויתרה על חקירת המצהירים מטעם התובעת.

ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

טענות התובעת

התובעת הציגה בתיק המוצגים מטעמה, העתק פוליסת הביטוח ואישור מיגון הרכב על פיו ביום 5/11/08 נבדקה מערכת המיגון ונמצאה תקינה, כשלושה חודשים עובר לגניבת הרכב.

התובעת הציגה באמצעות חוקר מטעמה, כי הרכב טופל באופן תקופתי במוסך מורשה זמן קצר קודם לאירוע הגניבה, שם צוינו פרטים שונים לגבי מצב הרכב, לרבות מד הק"מ.

מחקירתו של העד מטעם הנתבעת 1, הוכח כי יש לראות בנתבעת 1 כמי שהחזיקה בפועל בשטח החניון המצוי בסמוך למסעדה, באופן חוקי או בלתי חוקי והפיקה ממנו טובת הנאה ואולם לא עשתה דבר על מנת להסדיר את החנייה ולשמור על הרכבים החונים בה.

יש לראות בנתבעת 1 כשומר בשכר, כאמור בסעיף 1(ג) לחוק השומרים, זאת הואיל והנתבעת מפיקה טובת הנאה מהחנייה, אשר נמצאת תחת שליטתה ואחזקתה בפועל, תוך שהיא מפרסמת בפרסומיה על המסעדה, כי יש במקום חנייה לטובת באי המסעדה. קביעת רשלנותה של הנתבעת, נסמכת על סעיף 2(ב) לחוק השומרים, אשר מטיל אחריות מוגברת על שומר שכר, והנטל להוכחת העדר הרשלנות טול על השומר, קרי על הנתבעת.

הנתבעת לא עשתה דבר על מנת למנוע את גניבת הרכב מהחניון ואף לא גידרה את שטח החניון, בהתאם להתחייבותה לעשות כן בחוזה עליו חתמה לשכירת המקום. כמו כן, הנתבעת לא הציגה ראיה כלשהי, לפיה הזהירה את לקוחותיה בדרך זו או אחרת, כי היא מבקשת להתנער מאחריותה כשומר על כלי הרכב בחנייה.

התובעת הוכיחה את גובה הנזק, בהתאם למחירון לוי יצחק והנתבעת לא הציגה חוות דעת או ראייה כלשהי הסותרת את גובה הנזק הנטען.

טענות הנתבעת

התובעת לא מילאה אחר התנאים הדרושים, בהתאם לחוק ולפסיקה, לשם הקמת זכות התחלוף של מבטח כלפי צד שלישי ולמעשה שילמה תגמולי ביטוח שלא כדין, זאת בין היתר, בשל העובדה שלא צרפה את העותק המלא של הפוליסה נשוא כתב התביעה, לא הוכיחה כי שילמה את תגמולי הביטוח בפועל ולא הוכיחה את שווי הרכב, בגינו שילמה למבוטחה.

התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת החזיקה ו/או הפעילה חניון ובאחריותה היה להשגיח על הרכבים החונים בסמוך למסעדה שברשותה.

התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת אחראית לנזקי מבוטח התובעת מכוח חוק השומרים, קרי לא מתקיים התנאי הראשון לפיו התחייבה הנתבעת כלפי המבוטח לספק שירותי חנייה ולא מתקיים התנאי השני לפיו לא מתקיים יסוד ההחזקה כמשמעותו בחוק השומרים.

דיון