הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית יקנעם עילית ואח'

פסק דין

התביעה כאן היא תביעת שיבוב על סך 46,386₪.

התביעה

בתאריך 19/05/08 בשעה 17:30 או בסמוך לכך, רכב מסוג וולבו, מספר רכב 78-595-35 (להלן : "הרכב"), אשר היה נהוג בידי כהן עידן והמבוטח אצל התובעת, נפגע תוך כדי נסיעתו ברח' הירדן ביוקנעם עילית, מאבנים אשר היו מונחות על הדרך בכיוון נסיעתו.

האבנים היו מונחות בכביש בגלל עבודות אשר התבצעו בכביש, על ידי הנתבעת 2, על פי הזמנתה של הנתבעת 1.

הנתבעת 3 על פי כתב התביעה, היא המבטחת של הנתבעת 2 בתקופה הרלוונטית.

לטענת התובעת, הנתבעת 2 לא נקטה בכל אמצעי זהירות, לא הציבה שלטים או סימני אזהרה, או גדר ולא הזהירה מפני מפגע אבנים על הכביש. בכך התרשלה והפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה.

משכך הדבר, היא האחראית לנזקים שנגרמו לרכב, המסתמכים על-פי חוו"ד שמאי ב- 85,779₪.

הרכב הוכרז כאבדן מוחלט.

התובעת קיבלה עבור שרידי הרכב סך של, 40,513 ₪, ועל כן הסכום הנתבע בסופו של דבר הוא 46,986 ₪, כשהוא כולל שכ"ט שמאי והפרשי הצמדה.

האחריות המיוחסת לנתבעת 1, משום ששכרה את שירותיה של הנתבעת 2, ועל כן היא אחראית לפעולותיה של זו האחרונה.

הגנה

א.הגנתה של הנתבעת 1 הייתה, כי האחריות אם בכלל מוטלת אך ורק על הנתבעת 2, שכן המקום באותה תקופה היה בשליטתה הבלעדית.

יתר על כן, למעשה האשם בתאונה הוא הנהג, מר כהן עידן, אשר נהג בחוסר זהירות וברשלנות, ואילו היה נוהג כהלכה בכביש, היה רואה כי ישנן אבנים והיה נמנע מלהיתקל בהן.

הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה, כי אין היא יכולה להיות 24 שעות בכל מקום ולמנוע כל מפגע, ואין להטיל אחריות עליה לכל מפגע אשר יכול וייווצר גם ממזג האוויר, מכוניות, אנשים וכו'.

התושבים אמורים להתריע על מפגעים. התובעת לא עשה כן, מה עוד שהיה מודע להם והכשיל את הנתבעת במילוי תפקידיה.

הנתבעת 1 עשתה כמיטב יכולתה בפיתוח, ריצוף, תמרור, תיקון מפגעים וכו', וכאמור אין היא יכולה להיות כל הזמן בכל מקום. בנסיבות העניין היא נהגה כפי שעירייה זהירה וסבירה נוהגת, ועל כן אין לחייבה, או לחילופין יש לייחס רשלנות תורמת בשיעור ניכר לנהג מטעם התובעת.

הנתבעת 1 מכחישה את גובה הנזקים הנטענים.

לכתב ההגנה צורפו בין השאר תמונת המקום, בה נראות אבנים מפוזרות על הכביש, אך סמוך מאוד למדרכה, אישור ביטוחי של הנתבעת 2, המכרז לביצוע העבודות החתום על ידי הנתבעת 2 אשר זכתה במכרז, ההסכם בין הנתבעת 1 לנתבעת 2 וכתב הכמויות.

ב.הגנתה של הנתבעת 2 הייתה, כי כלל לא ביצעה עבודות בכביש, אלא רק בשטח המדרכה. היה מדובר בהנחת אבנים משולבות בשטח המדרכה.