הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ברק ואח'

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבים שהיו מעורבים באירוע תאונת דרכים.

התובעת טוענת כי בעת שרכבה נכנס לצומת הרחובות חשמונאים ויצחק רבין במודיעין כאשר האור ברמזור בנתיב נסיעתו היה ירוק, הגיח לפתע רכב הנתבעות משמאלו, אשר נהגו לא ציית לרמזור אדום בנתיב נסיעתו, פגע ברכב התובעת וגרם לו לנזקים. סכום התביעה הועמד על סך של 7,191 ₪.

בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי הנתבעת 1, אשר נהגה ברכבן עצרה ברחוב יצחק רבין לפני כניסה לצומת מאחר שהרמזור בכיוון נסיעתה היה אדום. כאשר התחלף האור ברמזור לירוק החלה הנתבעת 1 בנסיעה ונכנסה לצומת, כאשר בכוונתה לפנות שמאלה לרחוב החשמונאים. בהיותה בצומת הגיח לפתע מימינה מרחוב החשמונאים רכב התובעת, אשר נכנס לצומת בנסיעה מהירה רצופה ושוטפת, כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתה אדום ופגע בעוצמה ברכב הנתבעות.

ביחד עם כתב התביעה הגישו הנתבעות 2 ו-3 כתב תביעה שכנגד כנגד התובעת על סך של 25,928 ₪.

בדיון שהתקיים לפני שמעתי את עדותן של נהגת התובעת ושל הנתבעת 1. ב"כ הצדדים הגישו את ההודעות של הנהגות לחברת הביטוח ולמשטרת ישראל. כן הוצגו תרשים של הצומת ותמונות הנזק של שני הרכבים. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה העיקרית ולדחות את התביעה כנגד.

מעדותה של נהגת התובעת נחה דעתי כי זו נכנסה לצומת, כאשר בכיוון נסיעתה היה אור ירוק ברמזור. העדה חזרה ואמרה מספר פעמים כי לפני כניסתה לצומת, היא ראתה בעיניה את האור הירוק ברמזור בנתיב נסיעתה. (ראה פרוטוקול הדיון עמ' 2 ש' 17-28). על דברים אלה היא חזרה גם בהודעה שמסרה לתובעת ולמשטרת ישראל (ת/1 ו- ת/2).

על אף שהנתבעת 1 העידה כי היא נכנסה לצומת לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק ולאחר שהיא עמדה לאור האור האדום ברמזור שהיה קודם לכן, שוכנעתי, כי היא נכנסה לצומת לא פנוי. נהגת התובעת העידה כי התאונה הייתה לקראת סוף הצומת לאחר שהיא חלפה על פני מספר נתיבים והייתה לקראת פניה שמאלה ( ראה פרוטוקול עמ' 2 ש' 1-3).

גם מיקום הפגיעה בכלי הרכב המעורבים תומך בגרסת נהגת התובעת. רכב התובעת נפגע בצד שמאל בדלת הנהג (ת/4) שעה שרכב הנתבעות נפגע בפינה הקדמית ימנית (נ/3). יתירה מכך, הנתבעת 1 אף אמרה שהיא הסיטה את ההגה שמאלה בניסיון למנוע את ההתנגשות. למרות זאת רכב התובעת נפגע בדלת הנהג. מהאמור עולה כי אלמלא הסטת ההגה שמאלה ייתכן שרכב התובעת היה נפגע אף בחלקו האחורי שמאלי.

זאת ועוד, במהלך עדותה של הנתבעת 1, התברר כי למרות דבריה בתחילת עדותה כי מכיוון נסיעתה היו שני נתיבים בלבד וכי אין אפשרות להמשיך בנסיעה ישר, התברר כי במקום יש נתיב נוסף המיועד לנוסעים ישר. מעדותה עולה גם כי ייתכן שבמקום היה רמזור נוסף המיועד לנוסעים ישר. הנתבעת 1 לא ידעה לומר אם מעל הרמזור האמור היה סימון של חץ המורה על נסיעה ישר (ראה פרוטוקול עמ' 4 ש' 7-16). בנסיבות אלה אין לשלול אפשרות שאכן הנתבעת 1 החלה בנסיעה מתוך טעות לאחר שהתבלבלה בין הרמזורים.

אף שמדובר בתאונה שארעה בצומת לא מצאתי לנכון לייחס אחריות כלשהי לנהגת התובעת. התרשמתי מעדותה כי מהירות נסיעתה הייתה סבירה וכי היא הייתה כבר בתוך הצומת במועד התרחשותה של התאונה.

סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת. התובעת הוכיחה את נזקיה באמצעות חוות דעת שמאי ומסמכים המעידים על תשלום. אשר על כן הנתבעות ביחד וחוד תשלמנה לתובעת סך של 7,191 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל.

לאור קבלת התביעה העיקרית ודחיית התביעה שכנגד, תשלמנה הנתבעות ביחד ולחוד לתובעת הוצאות משפט – אגרת בית משפט ששולמה בסך של 347 ₪, שכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪ ושכר העדה בסך של 300 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: