אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הראל ואח' נ' יעיש ואח'

הראל ואח' נ' יעיש ואח'

תאריך פרסום : 25/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"א, ת"ט
בית משפט השלום פתח תקווה
7225-01-09,4439-02-09
25/05/2011
בפני השופט:
ניצה מימון שעשוע

- נגד -
התובע:
הדר אורנית הראל ע"י ב"כ עו"ד גרון
הנתבע:
1. אתי יעיש
2. אורן עג'מי

פסק-דין

פסק דין

התובעת השכירה דירה שבבעלותה לנתבע 1 בחודש מאי 2006. הנתבעים 2 ו-3, שהיו אותה עת עובדים במאפיה בה שימש הנתבע 1 כמנהל עבודה, אז בני 23 ו-18.5 בהתאמה, חתמו כערבים על כתב ערבות שהינו חלק מהסכם השכירות. הנתבע 3 הפר את הסכם השכירות בכך שלא פינה את הדירה בתום תקופת האופציה על אף שנדרש לכך, כפי שיפורט להלן, הותיר חובות שונים וגרם נזקים לדירה.

התובעת תבעה הן את השוכר, הנתבע 1, והן את הערבים, הנתבעים 2-3. הנתבע 1 לא התגונן ולא התייצב לדיונים וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה. נתבעים 2-3 הגישו הודעת צד ג' כנגד הנתבע 1, וניתן נגדו פסק דין מותנה בהודעת צד ג'.

להלן אדון בסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים ובראיות שהוצגו מטעמם.

א. החתימה על כתב הערבות ושטר החוב

גרסת התובעת, לפיה הנתבעים 2-3 חתמו בפניה על כתב הערבות ושטר החוב במאפיה בה עבדו, בנוכחות הנתבע 1, מיד לאחר שחתמה עם הנתבע 1 על הסכם השכירות במשרד התיווך שממול המאפיה, היתה מהימנה עלי יותר מגרסתם של הנתבעים 2-3, לפיה חתמו על כתב הערבות בלבד, כשהוא מוסתר ברובו, במשרד התיווך בנוכחות הנתבע 1, מבלי שהתובעת נכחה במעמד החתימה.

התובעת ידעה לתאר כי הנתבעת 2 עמדה ליד הקופה ונקראה משם ע"י הנתבע 1, ולאחר שהוצגו בפניה הסכם השכירות, כתב הערבות ושטר החוב, והיא הציגה את ת"ז שלה בפני התובעת, חתמה על כתב הערבות ושטר החוב. לאחר מכן נקרא הנתבע 3, שעבד בחלק אחר של המאפיה, אל החדר המרכזי, עיין בהסכם השכירות ובשטר, הציג לתובעת את ת"ז שלו וחתם אף הוא על כתב הערבות המהווה חלק מההסכם ועל השטר. התובעת ביקשה מהנתבע 1 צילום של תלוש משכורת ותעודת הזהות של כל אחד מהערבים ואכן קיבלה אותם ממנו תוך יום-יומיים (התובעת הציגה צילומים אלה שברשותה במהלך הדיון).

גרסה זו הינה סבירה והגיונית ולא נמצאו בה סתירות. באשר לטענות ב"כ הנתבעים לחוסר זכרון מצידה לפרטים שונים באותה סיטואציה - אין לצפות מהתובעת כי תזכור, לאחר חמש שנים מהאירוע, פרטי פרטים עליהם נשאלה בחקירה הנגדית. גם אין חוסר הגיון בכך שהנתבעים 2-3 נעתרו לבקשת מעסיקם-חברם הנתבע 1 לחתום עבורו כערבים לחוזה שכירות, גם אם כאקט של חברות או מחווה של רצון טוב ונאמנות ל"בוס", ומבלי שחשבו עד הסוף על התוצאות העלולות לנבוע מהתחייבותם. אף לא מצאתי חוסר סבירות בהסכמת התובעת להחתים בחור ובחורה צעירים כערבים. התובעת נוכחה לראות במו עיניה כי מדובר בעובדים המקבלים משכורת חודשית בעבודה קבועה ומסודרת, וכאשר מדובר בחיובי שכירות העשויים להגיע למספר אלפי ₪, או לכל היותר עשרות אלפי ₪ מעטות, אין הדבר חורג מסבירות הכלכלית, כי ערבים אלה יוכלו לעמוד בכיסוי חובות השוכר.

לעומת זאת, גרסת הנתבעים 2-3 לגבי נסיבות חתימתם, לפיה נקראו באמצע יום עבודתם במאפיה ע"י הנתבע 1, שהיה מנהל העבודה שלהם, לחתום על מסמך "בקשר לעבודה" אך לא במאפיה אלא במשרד התיווך שממול הכביש, תוך שהם אינם יודעים לאן הגיעו (למרות שאין הכחשה מצידם, כי משרד התיווך נשא שילוט כמקובל), אינם שואלים את הנתבע 1 ו/או המתווך מהו המסמך עליו התבקשו לחתום, ואף המסמך עצמו כוסה במרביתו מעיניהם בנייר אחר ע"י הנתבע 1 (!!!), כך שלא יכלו להבחין בכך שהוא מהווה חלק אחורי של הסכם שכירות, ושהעמוד נושא כותרת "כתב ערבות" כתובה באותיות גדולות, סנטימטרים ספורים מעל חתימותיהם – גרסה זו הינה אבסורדית ובלתי מהימנה לחלוטין.

יתר על כן, גרסה זו עומדת בסתירה לעדותו של הנתבע 3 בחקירה הנגדית בעת ההתנגדות לביצוע שטר (ביחס לשטר החוב) מיום 10.6.09, בה אמר בבירור כי "אני יודע כי אני חתמתי על חוזה ערבות ולא על שטר חוב. את זה אני אומר בוודאות". וכן, כשנשאל שם מדוע לא הזכיר בתצהירו את כתב הערבות הרצוף לחוזה השכירות, עליו הוא חתום, השיב: "מאחר ואני חתום עליו לא הזכרתי". לכל אורך החקירה הנגדית בהתנגדות לא אמר הנתבע 3 כי ידיעתו המוצהרת הנ"ל, שהוא חותם על כתב ערבות, באה לו כהבנה בדיעבד לאחר נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שניסה לטעון כיום.

גרסה זו עומדת בסתירה גם לעובדה, כי הנתבעת 2 הודתה שבסוף יום העבודה אמר לה הנתבע 1 שהחתימה שלה היתה בקשר לדירה, אך היא לא עשתה מאומה בנוגע ל"גילוי" זה, לא פנתה אליו או למתווך שבמשרדו ובנוכחותו חתמה על כתב הערבות, לטענתה, בדרישה לבטל את חתימתה, ולא הגישה תלונה כלשהי לבעל המאפיה בה עבדה על הטעיה מצד הנתבע 1 במסגרת תפקידו כמנהל עבודה.

בנוסף, הנתבעת 2 טענה בתצהירה (סעיף 7) כי בעת החתימה על כתב הערבות, המתווך נכח במשרד והוא שהציג לה את המסמך לחתימה, אך היא לא ביקשה לזמנו כעד מטעמה, כדי לתמוך בטענה כאילו לא ידעה על מה היא חותמת ובנוכחות המתווך שאלה על כך את הנתבע 1, שענה לה "תחתמי, אני אסביר לך אחר כך". הימנעות מהבאת עד זה, ללא הסבר סביר כלשהו לאי זימונו, מחלישה את הגרסה עוד יותר.

סיבה נוספת לאי אמינות גרסתם של הנתבעים 2-3 היא הכחשתם את חתימותיהם על שטר החוב, הכחשה העומדת בניגוד לזהות המוחלטת בין החתימות על כתב הערבות – בהן הודו הנתבעים 2-3 – לבין החתימות על שטר החוב, שנטען על ידם כי זוייפו. השוואה חזותית של שתי החתימות (של שמות הנתבעים 2-3) על שטר החוב, עם חתימותיהם האותנטיות של הנתבעים 2-3 על כתב הערבות, מלמדת כי אין כל ממש בטענת הזיוף. התובעת העידה כי הנתבעים 2-3 חתמו בפניה במאפיה גם על שטר החוב, ועדותה המהימנה נתמכת בזהות החזותית בין החתימות על כתב הערבות לחתימות על שטר החוב. התובעת הפריכה באמצעות ראיות מצטברות אלה את טענת הזיוף שהעלו הנתבעים 2-3, טענה אותה כלל לא ניסו לבסס באמצעות חוו"ד מומחה גרפולוגי כמקובל. לא זו בלבד שטענת הזיוף הופרכה, אלא שהפרכתה שומטת את הקרקע ביתר שאת מתחת גרסתם האבסורדית של הנתבעים 2-3 ביחס לנסיבות החתימה ומחזקת את המסקנה בדבר ידיעתם על מהות המסמכים עליהם חתמו.

לא מצאתי ממש בטענה, כי העובדה ששמות הערבים לא צויינו בסעיף 7 להסכם השכירות, פוגעת באופן כלשהו בתוקפו של כתב הערבות או שטר החוב. הסכם השכירות מולא ונחתם במשרד התיווך, בטרם החתמת הערבים, ועל כן טבעי כי טרם מולאו פרטיהם. יצויין, כי שטר החוב מוזכר בהסכם השכירות, באותו עמוד עליו חתמו כערבים, תחת הכותרת "רשימת השטרות ו/או הצ'קים שנמסרו למשכיר".

לפיכך אני קובעת כי הנתבעים 2-3 חתמו על כתב הערבות ועל שטר החוב בידיעה על מהותם של מסמכים אלה ולאחר שעיינו בהם והבינו את משמעות חתימתם.

ב. טענות עושק/כפיה

הנתבעים 2-3 העלו טענות לגבי ניצול גילם הצעיר, תמימותם ורצונם לציית למנהל העבודה שלהם, הנתבע 1, ולהשביע את רצונו. אין ספק, כי השניים אכן היו צעירים לימים, הגם שבגירים, וכי פעלו מתוך מניעים של רצון להראות נאמנות ומסירות לעבודה ולמעביד (הגם שהנתבע 1 היה שכיר ולא בעל המאפיה). יחד עם זאת, לא התרשמתי כי הופעל על מי מהשניים ע"י הנתבע 1 לחץ העולה כדי כפיה, לפי סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי), שיש בו לפגום ברצון החופשי. אף לא מצאתי כי התקיים בנסיבות העניין "עושק", כמשמעותו בסעיף 18 לחוק. השניים אמנם היו צעירים לימים וחסרי נסיון, ואולם גילם הצעיר לא פגם ביכולתם להבין את מהות המסמכים עליהם חתמו ולקחת על עצמם התחייבות כערבים בסכום המוגבל ל-45,000 ₪. יתר על כן, ככל שהיה ניצול של חוסר נסיונם ושל הסיטואציה בה רצו לרצות את מנהל העבודה שלהם, ניצול זה היה על ידי הנתבע 1, ולא על ידי התובעת. כדי שניתן יהיה לבטל חוזה מחמת עושק, לפי סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), על הניצול להתבצע על ידי "הצד השני או אחר מטעמו". במקרה דנן, התחייבות הנתבעים היא כלפי התובעת, שהיא הצד השני להסכם, ואין לומר בשום אופן כי הנתבע 1 פעל "מטעם התובעת". התובעת אף ביקשה להתרשם במו עיניה מהערבים, מהבנתם את ההתחייבות עליה הם חותמים ומנכונותם לשמש כערבים להתחייבויות השוכר, היא פגשה אותם במקום עבודתם והתרשמה מהם ישירות. עדותה, כי בנוכחותה עיינו השניים במסמכים עליהם חתמו והבינו את מהות התחייבותם היתה מהימנה עלי, כפי שפורט לעיל, ועל כן אין לומר כי התובעת נהגה בעצימת עינים או חוסר זהירות כלפי מיהותם של הערבים, הבנתם את מהות ערבותם ונכונותם לערוב. כמו כן, לא מתקיים התנאי האמור בסעיף 18, כי "תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל". אין זה בלתי סביר מבחינה פיננסית, כי אנשים צעירים הנמצאים כבר בשוק העבודה ומקבלים משכורת חודשית, יחתמו כערבים על הסכם שכירות.

לפיכך, לא ניתן לבטל את ההסכם מכח טענות כפיה ו/או עושק.

ג. הטענות לגבי פקיעת הסכם השכירות עם הנתבע 1 וחתימת הסכם שכירות חדש

הנתבעים 2-3 טוענים, כי ערבותם להסכם השכירות פקעה עם גמר תקופת האופציה ב-20.5.08, וכי לאחר מכן נשאר הנתבע 1 בדירה במסגרת הסכם שכירות חדש שנכרת בע"פ בינו לבין התובעת, למשך 6 חודשים נוספים עד שעזב את הדירה בנובמבר 2008. לפיכך, כל הנזקים נשוא התביעה אינם כאלה המכוסים ע"י כתב הערבות עליו חתמו, אלא מקורם בהסכם השכירות החדש לו אין הם ערבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ