הראל בע"מ - חברה לבטוח ואח' נ' "דן" חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

החלטה

שכר העד בסך 200 ₪, ישולם בשלב זה על ידי הנתבעת ואתחשב בכך במועד פסק הדין.

ניתנה והודעה היום כ"ט אדר תש"ע, 15/03/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

פסק דין

התביעה שלפני מתייחסת לתאונה שאירעה ביום 13.10.02 ברח' וולפסון בפתח תקוה.

לטענת התובעים, התובע 2 עמד ברכבו בצד ימין של הכביש. הוא ביקש לחנות במקום חניה פנוי בצד ימין. הוא היה בעצירה כאשר הגיע האוטובוס של הנתבעת ושפשף עם דופן ימין של האוטובוס את החלק השמאלי קדמי ברכב התובעת.

לטענת הנתבעת, נהג האוטובוס הבחין ברכב התובע עומד בימין הדרך בעמידה. כאשר האוטובוס חלף על פניו, הנהג הבחין שהתובע 2 נוסע לאחור, תוך סטיה שמאלה, ופגע תוך כדי כך עם הפגוש הקדמי בדופן אחורית ימנית של האוטובוס וגרם לתאונה.

בדיון שלפני העידו שני הנהגים. התובע 2 העיד כי ביקש לחנות במקום חניה שהיה מימין מאחוריו. הוא עמד בסטיה קלה באלכסון, כאשר הפינה השמאלית קדמית בולטת שמאלה, אלא שאז הבחין מאחוריו בכלי רכב ובאוטובוס של הנתבעת. לפיכך, עצר את הנסיעה, שילב לניוטרל והמתין. הרכב הפרטי חלף על פניו וכך גם החלק הקדמי של האוטובוס, אלא שבשלב מסוים החל האוטובוס לשפשף את הצד השמאלי קדמי של רכב התובע, מנקודה שהיא אחרי הדלת הקדמית ימנית של האוטובוס. הנהג העיד, כי לא יכול היה לעשות דבר שכן ראה את האוטובוס "ממש בחלון שלי". לאחר הארוע, ביצע האוטובוס פרסה והתובע 2 ניגש אל נהג האוטובוס. לדבריו, נהג האוטובוס הציע לו 1,000 ₪ לכיסוי נזקיו, ואמר שהוא נהג ממש חדש. התובע 2 אמר לו שסכום זה לא יכסה את נזקיו, ואז הציע לו נהג האוטובוס 1,500 ₪. גם לכך סירב התובע 2, לפי גרסתו. לדברי התובע היו באוטובוס עדים רבים, אך לא עלה בדעתו לקחת פרטים ממי מהם.

נהג האוטובוס העיד כי ראה את רכב התובע עומד בצד הדרך. הוא חלף על פניו ואז ראה דרך המראה הימנית את רכב התובע ממשיך בנסיעה לאחור, באלכסון, במטרה להיכנס לחניה. הוא צפצף לו אך רכב התובע פגע בחלק האחורי של דופן ימין של האוטובוס. לדבריו, הטמבון הקדמי של רכב התובעים נפל, ולאוטובוס לא נגרם נזק, אלא שריטה קלה בחלק האחורי של דופן ימין. לא הובאו צילומי נזק של האוטובוס, שכן נאמר שאין נזק. לדברי נהג האוטובוס, הוא לקח פרטים של עדים שהיו באוטובוס ואף מסר עובדה זו לנתבעת, אלא שבחלוף הזמן זרק את פרטי הנוסעים.

לאחר ששמעתי את שני העדים ועיינתי בחומר הראיות שלפני, אני קובעת כי התאונה אירעה כפי שתיאר התובע 2. לא זו בלבד שעדותו עשתה רושם אמין, אלא שצילומי הנזק מתיישבים עם גרסתו. הוא ציין בעדותו כי נהג האוטובוס אמר לו, כאשר ניגש אליו אחרי התאונה, שהוא נהג ממש חדש. זוהי עובדה שלא יכול היה לדעת אותה אלמלא נאמרה לו על ידי הנהג, והנהג, בעדותו בבית המשפט, אישר עובדה זו (היינו – כי היה נהג חדש), תוך שימוש כמעט באותן מילים. העובדה שנהג האוטובוס אמר לתובע מיד לאחר הארוע את הדברים הללו, מחזקת את גרסת התובע, ואף מתיישבת עם טענת התובע שהנהג הציע לו סכום מסוים כדי לסיים את הענין, ככל הנראה מאחר שחש אי נוחות בשל היותו נהג חדש. גם העובדה שלנהג האוטובוס היו עדים, אך לא צוינו פרטיהם בטופס ההודעה שנמסר מיד לאחר הארוע (נ/1), פועלת לחובת הנתבעת, שלא ביקשה לזמן עדים, או לברר את פרטיהם, למרות שעצם קיומם היה ידוע לה מתוך הכתוב בטופס נ/1.

לאור האמור, אני קובעת כי במאזן ההסתברויות הוכחה התביעה ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים נזקים מוכחים בסך של 4,678 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום 4.11.02 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, הוצאות משפט, הכוללות אגרה בסך 319 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 873 ₪ כולל מע"מ כדין.

אם ידרשו התובעים לשלם את המחצית השניה של האגרה, גם זו תשולם להם על ידי הנתבעת.

ניתנה והודעה היום כ"ט אדר תש"ע, 15/03/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

הוקלד על ידי: שולי הרפז התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: