אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הראובני ואח' נ' אהרון

הראובני ואח' נ' אהרון

תאריך פרסום : 27/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
809-07-12
17/10/2013
בפני השופט:
עידית וינברגר

- נגד -
התובע:
1. מרים הראובני
2. שמעון מרקביץ
3. שרה רודולף

הנתבע:
רלו אהרון
פסק-דין

פסק דין

המנוחה גב' הלנה מרקוביץ (להלן:"המנוחה"), היתה בעלת חלק מהזכויות בחלקה 149 בגוש 18170, עליה נבנה בסמוך לשנת 1996 בניין ובו דירות למגורים, ברחוב וולפסון 7 בנהריה. את בניין המגורים בנה הנתבע, לאחר שהתקשר עם בעלי החלקה בהסכם. המנוחה היתה זכאית להירשם כבעלת הזכויות בשתי דירות בבית. אחת הדירות נמכרה לנתבע ואינה חלק מהמחלוקת שבפני, ואילו לגבי דירה נוספת, נושא המחלוקת, נערך בין המנוחה לבין הנתבע, ביום 31.12.96 זכרון דברים למכירתה (להלן:"הדירה").

התובעים הינם אחים, יורשיה של אימם המנוחה גב' מרקוביץ הלנה, שנפטרה ביום 6.3.2003 (להלן:"המנוחה").

כאמור, ביום 31.12.96 נחתם זיכרון דברים בין המנוחה לנתבע, בו הוסכם כי הדירה תימכר לו תמורת 190,000$.

אף שבזכרון הדברים נקבע שהסכם ייחתם תוך שנה, נחתם הסכם מכר בין יורשי המנוחה לבין הנתבע ורעייתו רק כשבע שנים מאוחר יותר, ביום 27.8.2003.

לטענת התובעים, נמסרה החזקה בדירה לנתבע עוד ביום 31.12.96, בעת עריכת זכרון הדברים. הנתבע מכחיש קבלת החזקה בדירה באותו מועד או בכל מועד אחר המוקדם לשנת 2003.

ביום 24.3.11 אישר בית משפט השלום בקריות הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בתיק ה"פ 19245-06-10. בהתאם להסכם, התחייבו התובעים לשלם לעיריית נהריה סך של 108,210 ₪ בגין חוב ארנונה לתקופה שתחילתה ביום 1.1.97 וסופה ביום 27.8.03. הסכום שולם על ידי התובעים.

ההליך נפתח כהמרצת פתיחה שהגישו התובעים נגד עיריית נהריה במטרה להצהיר כי חוב הארנונה ביחס לדירה, שלשם גבייתו החלו הליכי גבייה מנהליים, אינו חובם.

לטענת התובעים, בהתאם לזכרון הדברים, אשר היה הסכם לכל דבר ועניין, היה על הנתבע לשאת בתשלומי הארנונה החל מיום 1.1.97 המועד בו לטענתם קיבל חזקה, ולפיכך אי תשלום חוב הארנונה מהווה הפרת הסכם. בנוסף, תובעים הם פיצויים מוסכמים בסך 50,000 $ בשל הפרת סעיף 5 בזכרון הדברים, שעל פיו היה על הנתבע לשאת בתשלומי הארנונה החל ממועד מסירת החזקה.

הנתבע העלה טענת התיישנות.

לגופו של עניין, טוען הנתבע כי זיכרון דברים אמנם נחתם בשנת 1996, אך בוטל מאוחר יותר, עם חתימת ההסכם ביום 27.8.03 (להלן:"ההסכם").

לטענת הנתבע, התובעים החזיקו בדירה עד שנת 2003, ולראיה מציג הוא פניות בכתב של התובעת 1 (להלן:"התובעת") אל העירייה, בבקשה לקבל הנחה בארנונה. החזקה בדירה נמסרה לו לטענתו רק בשנת 2003, בהתאם לכתוב בהסכם מיום 27.8.03, ובהתאם לסעיף 8 להסכם כל חיובי הארנונה החלים על הדירה עד מועד חתימת ההסכם יחולו על המוכרים, היינו על התובעים.

עוד טען הנתבע, כי הסכום ששילמו התובעים לעירייה כולל למיטב ידיעתו גם היטל סלילה, וכי התובעים הם שהפרו את ההסכם משלא שילמו היטל השבחה. לא אדון בטענות הצדדים ביחס למחלוקת ביניהם בגין חוב היטל ההשבחה, שכן אינן רלוונטיות לדיון, אציין רק כי הוכח שהסכום ששילמו התובעים היה בגין חוב הארנונה בלבד (בהתאם לנספח ה' לתצהיר התובעת) וטענת הנתבע בנדון נזנחה בשלב הסיכומים.

הנתבע טען כי זכרון הדברים בוטל עם עריכת ההסכם בשנת 2003, אך לא העלה טענה כנגד תוקפו של זכרון הדברים בשנים שחלפו מיום חתימתו עד למועד החתימה על ההסכם. לא נשמעה מפיו טענה בדבר העדר גמירות דעת או מסוימות, ואין חולק כי החל לשלם את תמורת הדירה על סמך זכרון הדברים, למרות שלא נחתם הסכם בתוך שנה. כמו כן אין חולק כי התמורה במלואה שולמה לפני מועד חתימת ההסכם בשנת 2003.

במאמר מוסגר, התובעת העירה במהלך עדותה שעד היום נותר הנתבע חייב להם סכום כלשהו, אך אין להתעכב על הטענה משום שאף אם היה בה ממש, ברי כי תובעים זנחו טענתם זו לכל המאוחר בשנת 2003 במועד חתימת ההסכם.

דיון:

התיישנות:

לטענת הנתבע, התיישנה התביעה, שכן עילת התביעה נולדה במועד החתימה על זיכרון הדברים, לפני 16 שנים, ולכל המאוחר בעת כריתתו של ההסכם השני ביום 27.8.03. הנתבע מפנה להלכה הפסוקה ביחס לרציונל שבקביעת תקופת ההתיישנות, וטוען כי טבעי הדבר שלא שמר מסמכים שנערכו לפני 9 שנים או לפני 16 שנים. כמו כן, טבעי הוא שאין הוא זוכר את פרטי התשלומים.

לטענת הנתבע, לא מתקיימים בנדון התנאים לקיומה של התיישנות מדעת, הקבועים בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 (להלן:"חוק ההתיישנות").

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ