אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הקשר המוסיקלי א.ק בע"מ נ' נאסר

הקשר המוסיקלי א.ק בע"מ נ' נאסר

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום ירושלים
42727-03-12
21/01/2014
בפני השופט:
מאיה אב-גנים ויינשטיין

- נגד -
התובע:
אחמד נאסר
הנתבע:
הקשר המוסיקלי א.ק בע"מ

החלטה

הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות לביצוע שטר, הועברו לעיוני.

אליבא דמבקש, האזהרה מעולם לא נמסרה לידיו. בתשובה לטענה שהאזהרה הומצאה לבנו העונה לשם "מוסטפא" הבהיר, כי אין לו בן בשם זה. בתמיכה צרף המבקש ספח תעודת הזהות. באשר לטעמי ההתנגדות נטען, שהמדובר בשטר שנמסר למר שעבאן ונפרע במזומן לידיו בנוכחות עדים.

המשיבה התנגדה לבקשה להארכת מועד וטענה, כי אף אם האזהרה לא הומצאה לידי המבקש, ידע המבקש אודות הליכי ההוצאה לפועל הננקטים כנגדו. לנוכח האמור ובהעדר טעם מיוחד, אין מקום להעתר לבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות. לטענת המשיבה, יש לדחות את ההתנגדות גם לגופה, מאחר שטענות ההגנה אינן מפורטות.

מעיון בטענות הצדדים ובאסמכתאות שצורפו עולה, כי האזהרה לא הומצאה לידי המבקש כדין. כאשר בהליכי הוצאה לפועל עסקינן, כלל הידיעה יהווה תחליף להמצאה במקרים חריגים בלבד:

"ברע"א 2793/01, לידיה לאופר נ' דוד גבאי, פ"ד נו(1), 668 קבע בית המשפט העליון כי הכלל הוא שתנאי מוקדם לנקיטת הליכי גבייה בהוצאה לפועל הוא המצאת אזהרה בפועל בהתאם לכללי ההמצאה שבדין ואילו הידיעה אודות דבר האזהרה יהווה תחליף המצאה רק במקרים חריגים. בחינת שורשיה של גישה זו מעלה כי תכליתה להעמיד את החייב על פתיחת הליכי גבייה בהוצאה לפועל. בע"א (ב"ש) 68/90, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל נ' אליהו פישל (פורסם בנבו) (1990) קבע בית המשפט כי: "מסירת האזהרה...היא מהלך חיוני לנקיטה בהליכי הוצאה לפועל ואין היא בגדר מהלך טכני ופורמלי. הרעיון הוא שאין לפגוע בזכויותיו של חייב אלא לאחר שהוזהר כהלכה בדבר הכוונה לעשות כן..." (רע"צ (כ"ס) 15058-01-11 אווה מיהיי עמיחי נ' בנק אגוד לישראל. פורסם בנבו, ניתן ביום 29/12/11).

אף אלמלא הפגם בהמצאה, היה מקום לשקול בחיוב את הבקשה להארכת מועד. לעניין האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים בכל הנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות נפסק, כי:

"המשיבה לא זכתה בפסק דין לאחר התדיינות בבית המשפט. המדובר בהליך של ביצוע שטר שהינו בבחינת פסק דין על תנאי, כאשר התנגדות הינה ההזדמנות הראשונה של החייב להציג את הגנתו כנגד ביצוע השטר, ולפיכך, בדומה לשיקולים בעת ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, יש לתת משקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות של בעל הדין (ולבחון את סיכויי הגנתו) ופחות לאינטרס הזוכה בסופיות הדיון" (הדגשה במקור)(ער (קריות) 23-07 אחים רחמני בע"מ ואח' נ' טמבור בע"מ. פורסם בנבו. ניתן ביום 13/04/09).

בנוסף, יש מקום ליתן עדיפות לדיון המהותי על פני הפרוצדורה:

" בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות יסוד זו שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית-המשפט, וזאת אף בלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין ולהביא לאכיפת שלטון החוק.

יתרה מזאת, בית-המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמאליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית-המשפט להוסיף ולבחון אם קיימים אמצעים חלופיים העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על-ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכות היסוד. בפרט, בדרך-כלל ראוי הוא כי בית-המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על-ידיו, אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית-המשפט" (רע"א 1958/00ב אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על ואח', פ"ד נה(5) 43, 47).

הדרישה בפסיקה ל"טעם מיוחד" הוגמשה מקום בו מדובר בהליך בפני הערכאה הדיונית להבדיל משלב הגשת ערעור. סבורני כי לנוכח הפגם שנפל בהמצאה ומהטעמים שפורטו בתצהיר המבקש, אין מקום לנעול את שערי בית המשפט בפניו.

יפים לענייננו דברי כב' השופט דרורי, אשר אומנם עסק בנושאים דיוניים שונים מהנושא שבפניי, אולם דומה כי העיקרון העולה מהם יפה גם לסוגיה שעל הפרק:

"הרצון לנהל משפט באופן יעיל ומהיר חשוב הוא, אולם יש לזכור כי סדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת היעד של עשיית משפט צדק, ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. על כן, בנסיבות אלו, אין מקום למנוע מהמשיב לקבל את יומו בבית המשפט ולהתגונן בפני תביעה על סכום כסף לא מבוטל, וזאת אך ורק בשל איחור, שאינו איחור משמעותי מאוד, בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה" (בר"ע (מחוזי י-ם) 756/05 בנק סטנדרט צ'רטר בע"מ נ' ויסאם מוסא מוחמד אבו אלהווא, פורסם בנבו. ניתן ביום 12/06/06).

באשר לטעמי ההתנגדות, המבקש העלה בתצהירו טענה לפרעון השטר במזומן ובפני עדים. עסקינן בטענה המצריכה בירור עובדתי והמצדיקה קבלת ההתנגדות:

"ההלכה היא, שבבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. השופט מצדו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות. אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין... הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו... מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שלנתבע סיכוי טוב בהגנתו; מספיקה המסקנה, שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה - אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. לטובת התובע ניתן לפסוק רק, כאשר אין ספק בכך, שאין לנתבע הגנה כלשהי, ולא התעוררה כל נקודה הגיונית, שאפשר לטעון לטובת הנתבע." [ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ"] (צוטט בהסכמה בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם באתר נבו).

לנוכח מכלול האמור לעיל, יש להיעתר לבקשה להארכת מועד ואף לקבל את ההתנגדות.

לאור סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטתי זו לידיה וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, בתוך 45 ימים מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ