אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הקצאת חלקות קרקעיות ביישוב יבניאל, שהעותרים הם תושביו ומבקשים להיכלל בין מקבלי החלקות בו. העותרים טוענים לביטול ההקצאה מחמת קריטריונים מפלים פסולים

הקצאת חלקות קרקעיות ביישוב יבניאל, שהעותרים הם תושביו ומבקשים להיכלל בין מקבלי החלקות בו. העותרים טוענים לביטול ההקצאה מחמת קריטריונים מפלים פסולים

תאריך פרסום : 15/03/2001 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
219-81
03/08/1983
בפני השופט:
1. מ. אלון
2. א. ברק
3. י. שילה


- נגד -
התובע:
מאיר שטרית ואח
עו"ד ז. ולנר + ע. יגור
הנתבע:
שר החקלאות ואח
עו"ד א. בן טובים- פרקליטות המדינה + א. פינצ'וק
פסק דין

השופט מ' אלון: 1. העותרים, בשתי העתירות המאוחדות, תושבי יבניאל הם, ועתירתם היא
להיות כלולים בין אלה, שהקצו להם יחידות חקלאיות במסגרת הקצאת הנחלות מטעם מינהל
מקרקעי ישראל לתושבי יבניאל. בנוסף לעתירה משותפת זו, מצויה בעתירה אחת בקשה לבטל
את כל הפעולות, שנעשו עד כה במסגרת ההקצאה האמורה, ובעתירה אחרת באה בקשה לבטל
מועמדותם של אחרים, ששמותיהם נקובים בגוף העתירה, שזכו להיכלל בין אלה, שהוקצו להם
יחידות חקלאיות. בשתי העתירות ניתנו צווים-על-תנאי בהתאם ביום 17.4.81 וביום
21.4.81. לאחר שמיעת בעלי הדין החלטנו ביום 23.3.82 לדחות את העתירות, ולהלן
נימוקינו להחלטתנו זו.

 

 

 

2. טענות מטענות שונות עלו בעתירות שלפנינו, ובתצהירים ותצהירי תצהירים, שהוגשו
במהלך הדיון, שנתארך מעבר לכל מידה נכונה. סמוך לאחר הגשת העתירות צורפה המשיבה
השביעית )תוצרת ואשראי( כאחת מבעלי הדין; לעומת זאת, העותרים לא צירפו כמשיבים את
אלה שהוכרו כמועמדים לקבלת היחידות, ושההיענות לעתירה הייתה פוגעת בהם. עוד לפני
תחילת הדיון הצביעו המשיבים 1, 2, 3 ו-5 על מחדל זה של העותרים, אך משום מה לא שעו
העותרים לכך, ורק בעיצומו של הדיון ביקשו העותרים צירופם של הנ"ל כמשיבים, אך
החלטנו, כי בשלב זה אנו דוחים את הבקשה; ולהלן נתייחס לכך. על-אף מחדלם זה של
העותרים, ביססנו את החלטתנו על נימוקים לגופה של העתירה.

 

 

 

3. הטענה העיקרית והמרכזית שבפי העותרים היא, שהופלו לרעה לעומת אחרים בהקצאת
קרקעות הלאום ביבניאל רבתי, כפי שזו נקבעה כתוצאה מהחלטת מנכ"ל משרד החקלאות, מר בן
מאיר. ומסביב ובקשר לטענה זו באו טענות בדבר שיקולים פסולים וזרים, קביעת
קריטריונים שונים לגביהם לעומת הקריטריונים שנקבעו לגבי בני קבוצה אחרת, העמדת
קריטריונים שאינם עומדים בפני הביקורת ואי-מתן זכות טיעון לעותרים. להלן נתייחס
לעיקרי טענות אלה, ומתוך כך תעלה לפנינו פרשת הדברים אשר לפנינו. אך בטרם נדון
בעיקרן של הטענות, מן הראוי להקדים דברים, שנאמרו בבית- משפט זה לעניין פרשה אחרת
של בחירת מועמדים והקצאת קרקעות, אשר אף היא אירעה ביבניאל, דברים שעניינם יפה הוא
אף לעניין הפרשה שלפנינו )בג"צ 267/76 [1[, בעמ' 639, מפי הנשיא י' כהן(:

 

 

 

"בהעדר זכויות חוזיות, יכול היה העותר להשתית את עתירתו רק על

 

החובה הכללית של רשויות השלטון לנהוג כלפי האזרח בהגינות, ללא

 

שרירות והפליה פסולה ושלא מתוך שיקולים פסולים. כפי שהראה אב-

 

בית-הדין, השופט ברנזון, בפסק-דינו, שיקולי מוסדות השלטון

 

שטיפלו בענין לא היו פסולים. מכיון שהיה הכרח להפלות בין

 

המועמדים שמספרם עלה בהרבה על מספר המקומות הפנויים, לא היה כל

 

484

 

פסול בקביעת קריטריונים שלפיהם יש לדחות סוגים מסויימים של המועמדים. העותר טוען,

 

שהקריטריון שנקבע מפלה לרעה את בניהם של חקלאים כלפי בניהם של

 

בעלי הון אחרים, שאינם נפסלים להתיישבות בגלל נכסי הוריהם.

 

בקורת זו אינה משוללת יסוד, אך מסופק אני אם ניתן למצוא

 

קריטריונים שיהיו צודקים מכל הבחינות ושגם ניתן יהיה ליישם אותם

 

ללא קשיים מיוחדים. כל עוד הקריטריון שנקבע הוא סביר, אין לפסול

 

אותו, גם אם ניתן היה למצוא קריטריון יותר טוב ממנו".

 

 

 

וכך הוא בפרשת הדברים שלפנינו. מרובים צורכי תושבי יבניאל, ומספר המבקשים הקצאת
קרקעות עולה על הקרקעות המוצעות והמצויות, ועל כורחו זקוק המינהל, הממונה על מלאכת
ההקצאה, לקריטריונים, אשר לפיהם יפעל במשימה זו. ובית-משפט זה בבואו לבדוק טיבם של
קריטריונים אלה אינו משים עצמו במקום הרשות המינהלית, ואינו בודק, אם מקום יש
להדגיש ולהוסיף עליהם עניין פלוני או לשנות ולהשמיט מהם דבר פלמוני. כדרכה של
ביקורת בית-משפט זה, אין אנו מעבירים תחת שבט ביקורתנו החלטתה של רשות מינהלית,
ואין אנו מתערבים בשיקול-דעתה, אלא אם נפלו בהם פגמים

 

מהפגמים המצדיקים התערבות זו, כגון שיקולים זרים שאינם לעניין, קביעות שרירותיות,
חוסר תום-לב, חוסר סבירות קיצוני היורד לשורשו של עניין, וכיוצא באלה. זאת ועוד:
מטבע הדברים, שכל מקום שבו המבקשים מרובים מהמקבלים, אזי רק חלק מהמבקשים באים על
סיפוקם, ואחרים פניהם מושבים ריקם: זוהי הבחנה בלתי נמנעת והכרחית בין המבקשים
השונים, וכל עוד הבחנה זו אינה פגומה באחד מהפגמים. שמנינו לעיל, כשרה היא לבוא
בקהל שיקוליה של הרשות המינהלית, ואין היא לוקה בפסול של הפליה. נעיין איפוא, לאור
עקרונות אלה בתורת המשפט המינהלי ועל-פיהם, בפרשת הדברים שלפנינו.

 

 

 

4. טוענים העותרים, כי בקריטריונים לזכאות לנחלה, שנקבעו לקבוצת תוצרת ואשראי, מצוי
שוני לעומת הקריטריונים, שנקבעו לקבוצות אחרות, והבחנה זו שרירותית היא, ויש בה
משום הפליה פסולה. השוני הוא בכך, שבניהם של חברי קבוצת תוצרת ואשראי, גם אם נמצאים
הם רק על סף גיוסם לצה"ל או שלא השלימו את שירותם וטרם נישאו, יכולים להיות מועמדים
לקבלת נחלאות ויזכו בהן, אם בשובם מהשירות הצבאי יעמדו בקריטריונים הכלליים, החלים
על יתר הקבוצות. לעומת זאת נקבע לגבי יתר הקבוצות, כי הנמנה עמן אינו כשיר להיות
מועמד, אלא אם הוא נשוי ולאחר שירות צבאי. המשיבים הסבירו שוני זה בטעמים שונים,
והעיקרי שבהם הוא, שחברי קבוצת תוצרת ואשראי, שהם מוותיקי החקלאים במקום, התנדבו
להפריש למאגר הכללי של מקרקעי ישראל מאות דונמים קרקע - "שעובדו על ידם במשך עשרות
שנים, דבר שנעשה מתוך הבנה והסכמה, כי אכן יימצא פתרון חיובי לבעיית הבנים של אנשי
הקבוצה הנמצאים על סף הגיוס לצבא או שטרם סיימו את השרות בו" )סעיף 13)ב( לתצהיר
תשובה של יואל צימרמן, בשם אגודת תוצרת ואשראי(. ומאחר שחברי תוצרת ואשראי הסכימו
איפוא להוסיף למאגר הכללי כמות ניכרת של מקרקעין מאדמתם הפרטית, אין למצוא פגם בכך,
שהסכמתם זו הותנתה במציאת פתרון מתאים לבני אגודתם, ואין לראות בהבחנה זו משום
הפליה פסולה. טענה זו נכונה היא עובדתית, ואין אנו מוצאים פגם בשיקול - הבא לידי
ביטוי בקריטריון האמור לגבי בני קבוצת תוצרת ואשראי - שמשרד החקלאות הסיק ממנה.
אמנם, נאמר בתצהירו של אחד העותרים )תצהירו של אהרון מידן, המ' 615/81, סעיף 15(,
כי גם הם מוכנים להעביר למינהל מקרקעי ישראל שטחי קרקע שבבעלותם או בבעלות הוריהם,
אך מתוך חומר התצהירים מתברר, כי אין קרקע כזו בנמצא אצל העותרים, פרט לכמות של 20
דונם קרקע פרטית שברשות העותר אהרון מידן, וכמות מסוימת נוספת, ששיעורה לא פורט, של
קרקע השייכת למינהל, והוריהם חכרוה מהמינהל )ראה תצהירו הנ"ל של יואל צימרמן ותצהיר
נוסף של אהרון מידן(, שעה שחברי אגודת תוצרת ואשראי הוסיפו כמות גדולה מאוד מאדמתם
הפרטית, המתקרבת לכמות האדמות שהוקצו להם מטעם המינהל. לעניין הבחנה זו גופה כבר
קבע בית-משפט זה את עמדתו בבג"צ 267/76 [1[ הנ"ל, בעמ' 637, מפי השופט ברנזון:

 

 

 

"בהקשר זה אין גם להתעלם מן העובדה שמקורה של משבצת הקרקע

 

המיועדת להתיישבות הנדונה היא באדמה פרטית שבעליה ויתרו עליה

 

למטרת התיישבותם של הבנים וחיילים משוחררים מחוסרי קרקע ונרשמה

 

לצורך זה על שם המדינה".

 

 

 

בשיקול זה אין למצוא טעם לפגם, ועל-כן ההבחנה הנובעת הימנו אין בה משום הפליה
פסולה: "העוקץ איננו בהפליה אלא בשיקולים המשמשים יסוד להפליה. אם השיקולים פסולים
הם ..... אזי גם ההפליה פסולה" )בג"צ 104/54 [2[, בעמ' 103(.

 

 

 

5. על מאמציהם הבלתי נלאים של משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל למציאת הסדרים
הולמים בהקצאת הנחלות, שיספקו, עד כמה שאפשר, משאלתם של מירב המבקשים, נימצא למדים
גם מכך, כי ועדת הביצוע, היא הוועדה שמינה מר בן מאיר לעיין ולבדוק את המועמדים
השונים על-פי הקריטריונים שהוא קבע, המליצה לפניו ולפני שר החקלאות על 15 מועמדים
מעל למכסה, שהוקצתה לקבוצה שעמה נמנים העותרים, ובלבד שיימצאו אמצעי ייצור נוספים,
שניתן יהא להקצות להם )תצהירו של מר קטייביץ, מי שהיה בשעתו מנכ"ל משרד החקלאות,
סעיף 24)א((, ושר החקלאות אישר המלצה זו והורה על איתור מספר נוסף של נחלות, באופן
שמספר הנחלות שיוקצו לבני קבוצה זו יגדל מ-8 ל-23 נחלות. גיוס אמצעי הייצור ייעשה,
בין היתר, גם על- ידי הכשרת קרקעות נוספות שבבעלות המינהל, המיועדות היום למרעה.
מעיון בכל החומר שלפנינו התרשמנו, כי אופן הקצאת הנחלות על-ידי מר בן מאיר בא
להסדיר נושא כאוב ומסובך, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית, שהעסיק רבות את
הרשויות השונות, וכפי שראינו, בחלקו הובא גם לפני בית המשפט הזה )בג"צ 267/76 [1[
הנ"ל(, וכל הניסיונות הקודמים להסדר הנושא עלו בתוהו בשל המירקם החברתי המיוחד של
המושבה, המורכבת מקבוצות תושבים שונות. בנסיבות כגון אלה, יהסס בית-משפט זה היסוס
רב להתערב בהסדר, שאליו הגיעה, סוף סוף, הרשות המינהלית, אלא אם מצא שיקולים פסולים
ופגומים ביסודו של הסדר זה )ראה: בג"צ 2[ 104/54[ הנ"ל, בעמ' 103(.

 

 

 

6. טענות שונות בפי העותרים נגד הקריטריונים, שנקבעו לגבי כל בני הקבוצות, אם להלכה
ולגופם של הקריטריונים, ואם למעשה לעניין מידת יישומם של קריטריונים אלה לגבי
מבקשים שונים.

 

 

 

מתוך שמונה הקריטריונים, שנקבעו לקבלת מועמדים ליחידה חקלאית, מתרעמים העותרים על
טיבם של שלושה. אחד מאלה הוא, כי על המועמד להיות חסר מקור פרנסה יציב. טוענים
העותרים, כי אין זה סביר, שבמשך שנים יוותר אדם על מקור פרנסה יציב למען יזכה בעתיד
במשק חקלאי, ומה דמות תהא לחקלאות, אם רק מי שלא הצליח להתבסס במקום עבודה יציב
במשך שנים מרובות כשיר הוא להיות מועמד לנחלה חקלאית. משיבים המשיבים, כי העמדת
קריטריון זה באה להבטיח, כי הזוכים ביחידה החקלאית אכן יעבדו אותה ויתפרנסו הימנה,
ועל-ידי כך יתבסס מעמדם הכלכלי של בני המושבה כולה, וכי משרד החקלאות מקיים מעקב
אחר אלה שלא ממלאים אחר ציפייה זו ולא מעבדים את הנחלה באופן אישי )תצהירו של מר
קטייביץ, סעיפים 34 ו-37(. שיקול זה מעניינה של הרשות המנהלית הוא, ואף אם היינו
סוברים, שפנים יש לכאן ולכאן, לא לנו להתערב בו. והוא הדין באשר לטענת העותרים נגד
הקריטריון האחר, שלפיו אחד מכל משפחה זכאי לנחלה. במצב של חוסר קרקעות במידה מספקת
לכל המבקשים בא קריטריון זה למנוע, ובדין. ריכוז אדמות הלאום אצל משפחה אחת, המהווה
יחידה כלכלית אחת, כששאר בני המשפחה יוצאים נקיים מכל נחלה שהיא )וראה: בג"צ 1]
267/76[ הנ"ל, בעמ' 637(. קריטריון נוסף, שלישי, שאין דעת העותרים נוחה הימנו, הוא
זה הקובע "זכות קדימה למועמדים שאושרו בועדת קבלה קודמת משנת 1976", היינו ועדת
איילנד, אשר מטעמים שונים לא זכתה בשעתו לסיים בהצלחה משימת הקצאת הקרקעות בין
המבקשים השונים. אף בכך אין לראות משום פגם, הפוסל את שיקוליה של הרשות המנהלית.
כאמור, קריטריון זה אינו בבחינת תנאי-בל-יעבור - כפי שכך הוא לעניין שבעת
הקריטריונים האחרים - אלא מקנה הוא זכות קדימה, עדיפות, למקרה של צורך בברירה בין
שני מועמדים, שלגבי שניהם התקיימו כל יתר הקריטריונים. השיקול להעדיף בין שני
מועמדים שווים את זה אשר עוד בשנת 1976 הודעה לו זכאותו והיו לו ציפיות מוצדקות
למימושה, ורק מטעמים שאין להם ולא כלום עם זכאותו לא נסתייע הדבר, ראוי הוא לבוא
בחשבון שיקוליה התקינים של הרשות המנהלית, ולא לנו להתערב בכגון דא.

 

 

 

7. חלק ניכר מטענות העותרים התרכז בדבר אופן יישומם של הקריטריונים השונים להלכה
ולמעשה, ולשם כך זוכינו בתצהירים ותצהירי תצהירים בבקשת פרטים ותשובה עליהם. לאחר
העיון בחומר מרובה אנפין זה לא מצאנו מש בטענות אלה, ולגבי רובן המכריע מוטב היה
שלא הועלו משהועלו. עלה בידינו, כי ועדת הביצוע חקרה כל מועמד

 

ומועמד בעניין הפרטים שנמסרו על-ידיו במיטב יכולתה; אין זה אלא מטבע הדברים,
שבבירור עובדתי מעין זה יש שפלוני או אלמוני מערים על האמת העובדתית, ולשם כך על
הרשות המינהלית להיות ערה ודרוכה ולתקן תקלה, אשר יצאה מתחת ידה בשגגה. כך הצהיר מר
קטייביץ, כי טענות העותרים, כי מועמדים שנבחרו בשעתו במסגרת סמדר )פרשה של הקצאת
מקרקעין ששוב אינה במסגרת העתירה שבפנינו(, אינם מתפרנסים מחקלאות ומחכירים את
משקיהם לאחרים, כי טענות אלה ייבדקו, ומשרד החקלאות יטפל בהן בהתאם )סעיף 34
לתצהירו(. ולעניין אחר תוקן הדבר עובר לעשייתו:"על פי השאלון שמילא המועמד יצחק
בוכריס בתאריך 1.2.80, הוא הצהיר כי הינו נשוי לרביטל. רק לאחרונה ולאחר הגשת תצהיר
התשובה מטעם המשיבים, התברר כי פרט זה שנמסר לגביו אינו נכון ולכן החליטה ועדת
הביצוע לבטל את בחירתו כמועמד כשיר" )תשובת בא-כוח המדינה לבקשת פרטים נוספים(.

 

 

 

8. טענות אחרות של העותרים מופנות כלפי הפרשנות שניתנה לקריטריונים שונים על-ידי
ועדת הביצוע. כך נטען, דרך משל, כי הוועדה פירשה בדרך שונה ומפלה את הקריטריון של
"מועמד אחד למשפחה" לעניין העותרים, ששניים מהם נפסלו, מאחר שאחיהם קיבלו הקצאות של
יחידות חקלאיות, לעומת שני מועמדים אחרים, שהם אחים, וכל אחד זכה בהקצאת יחידה
חקלאית. על כך באה תשובת המשיבים, כי "לאור גילם המבוגר והיותם בעלי משפחות כל אחד
בנפרד, החליטה ועדת הביצוע כי אין מקום לראותם כמשפחה אחת ולאחר שעמדו בכל
הקריטריונים הדרושים, נבחרו כמועמדים זכאים" )סעיף 37)ג(3 לתצהירו של מר קטייביץ(.
תשובה זו טעמה ונימוקה עמה, ומקובלת היא עלינו. פרשנותם של הקריטריונים, כפרשנותה
של כל הוראה והנחיה, צריך שתיעשה - במסגרת ניסוחה - על-פי המטרה המונחת ביסוד
קביעתם של הקריטריונים, ועל מלאכת פרשנות זו הופקדה ועדת הביצוע על- ידי מנכ"ל משרד
החקלאות, לאחר שקבע את הקריטריונים. כאמור לעיל, המטרה שביסוד ההוראה של מועמד אחד
למשפחה הייתה למנוע ריכוז יתר של קרקעות ביחידה כלכלית אחת על חשבון יחידות כלכליות
אחרות. כך, אליבא דכולי עלמא, ברור, שאין לפרש את המושג "משפחה" ככולל קרובים שאינם
אחים, המהווים כל אחד יחידה כלכלית בפני עצמה. ועדת הביצוע החליטה, שגם שני אחים
מבוגרים - ילידי 1935 ו-1939 - כשכל אחד בעל משפחה משלו, אף הם שתי יחידות כלכליות
נפרדות הם, וכי לא למקרה כזה מכוון התנאי המגביל של "מועמד אחד למשפחה". פרשנות זו,
שהיא אפשרית מבחינת לשונו של הקריטריון ומחויבת המציאות מבחינת המטרה שביסודו של
קריטריון זה, לא מצאנו בה כל טעם לפגם, ומסמכותה ומתפקידה של ועדת הביצוע היה
להחליט כך על-פי שיקול-דעתה. ומאותו נימוק עצמו אנו דוחים גם טענות דומות נוספות של
העותרים, כגון לעניין יישום הקריטריון של "חוסר מקור פרנסה יציב"; מטבעם של דברים
אין פרנסתו - וחוסר פרנסתו - של אחד דומה לפרנסתו - וחוסר פרנסתו - של רעהו, ועל
ועדת הביצוע לדון בכל מקרה ומקרה לפי עניינו ונסיבותיו, בתום-לב, ללא שרירות ושלא
על- פי שיקולי זרים ופסולים, ונחה דעתנו כי כך עשתה ונהגה. מן הראוי להוסיף ולציין,
כי ועדת הביצוע מורכבת הייתה ממר קטייביץ, מנהל משרד החקלאות באזור הגליל התחתון,
מר דרורי ממינהל מקרקעי ישראל ומר גולדשטיין ממשרד החקלאות, שאינם נמנים עם
אוכלוסייתה של יבניאל ואין הם מעורבים ברבדיה וקבוצותיה; הרכב זה של הוועדה, שמצד
אחד בקי הוא מבחינה עניינית ומקצועית בנושא שעליו הופקד ומצד אחר חסר פנייה אישית
במציאות החברתית שבמקום, יש בו להבטיח מידה מרבית של יעילות, הגינות וחוסר משוא
פנים במציאת פתרונות נאותים ובקבלת החלטות מתאימות בפרשה כלכלית וחברתית קשה וסבוכה
זו. וטוב עשה מנכ"ל משרד החקלאות, שבנוסף לקביעת הקריטריונים הקפיד גם על מינוי
הרכב מתאים להפעלתם של קריטריונים אלה, ופרשנותם תוך כדי יישומם.

 

 

 

9. בפי העותרים טענות שונות נגד ההליכים, שקדמו להקצאת הקרקעות. טוענים הם, בין
היתר, כי לא ידעו טיבם של הקריטריונים, וכי לא ניתנה להם הזדמנות נאותה לטעון
טענותיהם. יושב-ראש המועצה המקומית, שייצג את קבוצתם, אמנם השתתף בדיונים שקדמו
להחלטת הוועדה, אך הלה לא יכול היה, לטענתם, להיחשב כשלוחם, ועל-כן טיעוניו אינם
טיעוניהם. כמו כן, שמות המועמדים שאושרו הגיעו לידיעת העותרים, לטענתם, בדרך
"שמועות מקוטעות", ורק לקראת הגשת העתירות עמדו לראשונה על טיבם של הקריטריונים
והמועמדים. ואשר על כל אלה, וטענות רבות כיוצא בהן שאיננו רואים צורך לפרטן, יש בהם
בהליכים אלה, לטענת העותרים, משום פגיעה בצדק הטבעי.

 

 

 

טענות אלה אין בהן ממש, ועומדות הן בניגוד לכל החומר שהובא לפנינו, ובמידה לא מעטה
נסתרות הן גם במסמכים ובחומר, שהוגשו על-ידי העותרים עצמם. נחה דעתנו, כי מטעם משרד
החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל נעשה הכול כדי להביא לידיעת כל הנוגעים בדבר, כולל
העותרים, כל ההליכים שננקטו על-ידי משרד החקלאות להסדרה של בעיית הקצאת
המקרקעין,החל מיום 9.4.78, שבו כינס מר בן מאיר את תושבי יבניאל והודיעם, כי קיבל
על עצמו לטפל בנושא הסדר הקצאת הקרקעות, ועד לגמר כל הליכי הערר לפניו. במשך תקופה
ארוכה זו נשלחו לכל בני קהילת יבניאל חוזרים ומכתבים, פורסמו הודעות במקומות
ציבוריים, הופצו שאלונים שנתמלאו על- ידי העותרים, ונתכנסו אסיפות הסברה; כאשר ועדת
הביצוע ישבה ודנה כוועדת קבלה לבחירת המועמדים, הוקראו לכל אחד מהמועמדים
הקריטריונים, שעל-פיהם פעלה הוועדה, ובעת ישיבותיה נכחו נציגי הקבוצות השונות
שמועמדיהן נבחרו. בחודש פברואר 1981 נשלחו מסקנות הוועדה לכל המועמדים, ולאלה שלא
נבחרו ניתנה זכות לערור לפני מר בן מאיר, והחלטותיו נשלחו לכל המערערים. כל
העותרים, למעט עותר 3 בבג"צ225/81, מוריס אטיאס, הגישו עררים ועררם נדחה. מהחומר
שלפנינו עולה ברורות, כי במשך כל התקופה הארוכה הזו ידעו העותרים היטב על טיבם של
הקריטריונים והקבוצות השונות, דבריהם ומכתביהם זכו לאוזן קשבת ולדיון ענייני,
והעותרים עשו ככל אשר לאל ידם לזכות ביחידה חקלאית במסגרת הקריטריונים שנקבעו לשם
כך. אוסיף ואציין, שלאור מימצאינו אלה, הרי משום כך בלבד מקום היה לדחות טיעוניהם
של העותרים בדבר פסלותם של קריטריונים; שהרי לא זו בלבד שלא התנגדו לתקפותם של
קריטריונים אלה, אלא אף ביקשו, במשך זמן רב, לפעול במסגרתם ולזכות על-פיהם )בג"צ3]
191/64[, בעמ' 611; בג"צ 249/72 [4[(, בעמ' 631(. אך משדחינו טענות העותרים בעניין
תקפותם של הקריטריונים לגופם, שוב אין אנו זקוקים לכך. מטעם זה גם אין אנו נזקקים
לנימוק נוסף, שיש בו כדי לדחות עתירתם של העותרים, ואף הוא מבלי להיכנס לגופה של
העתירה. קבלת עתירתם של העותרים פירושה המעשי הוא שלילת זכות ליחידות חקלאיות מאת
אחרים, שזכו לכך על-פי החלטת הוועדה; ואכן, כאמור לעיל, עתירה כזו מופיעה בלשון
מפורשת כאחת העתירות שבתיק בג"צ 225/81, ואין להעלות על הדעת דיון בעתירה מבלי לצרף
אותם אחרים, שמועמדותם הוכרה על-ידי הוועדה, ואשר העותרים נקבו בשמותיהם בגופה של
העתירה. כאמור בראשיתם של דברינו, הופנתה לכך שימת לבם של העותרים עוד בתצהיר
תשובתו של מר קטייביץ. העותרים התעלמו מכך, ורק בעיצומו של הדיון לפנינו ביקשו
צירופם של משיבים אלה; ואילו צריכים היינו להחליט בבקשה זו, סביר להניח, שבשלב זה
של הדיונים הייתה נדחית )ראה: בג"צ 84/82 [5[(.

 

 

 

10. לא נחה דעתם של העותרים, ובין שלל המסמכים והתצהירים, שביקשו להוסיף על האמור
בעתירה המקורית, הביאו לידיעתנו תזכיר, שהוגש על-ידי חברת פיק"א ללשכה הראשית של
הקרן הקיימת לישראל בשנת 1957, ושהעתק הימנו נשלח אותה שעה למועצה המקומית יבניאל
עם סיום פעולותיה של פיק"א במושבה זו. לטענת מר יבור, בא-כוחם המלומד של חלק
מהעותרים, עולה ממסמך זה, המכונה על ידיו בשם "צוואת פיק"א", כיצד יש לחלק עתירתם.
לטענת מר יבור, זכתה צוואה זו לברכתה ולאישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת, ועל-כן
מחייבת היא, ויש לנהוג לפיה.

 

 

 

טענה זו, אם להשתמש בלשון המעטה, תמוהה ומתמיהה, ורק משום כבודה של חברת פיק"א
ופעולותיה הברוכות ביישובה של ארץ ישראל מצאנו לנכון להתייחס לה. לא זו בלבד שאין
במסמך זה משום התחייבות בעלת נפקות משפטית של רשות מינהלית- כטענת מר יבור בהסתמכו
על הלכת סאי-טקס, בג"צ 135/75, 321 [6[, והבאים בעקבותיה, אלא אף תוכנו של התזכיר
האמור אין לו ולא כלום לעניין שלפנינו, אם מבחינת הספק בקשר לזהות המקרקעין שמדובר
בהם, אם משום מרחק הזמן ושינוי הנסיבות והתנאים, מאז שנכתב ועד היום )כעשרים וארבע
שנים(, ואם משום שלפי תוכנו מוזכרים בו לטובת גופים ואנשים שונים, שאין בינם לבין
העותרים ולא כלום.

 

 

 

11. סיכומו של דבר. לא מצאנו עילה כלשהי להתערב בהסדר הקצאת המקרקעין, אליו הגיעו
משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל לאחר מאמצים נמשכים ומרובים ומתוך מטרה לספק את
מירב הבקשות הראויות של תושבי המקום. ואשר על-כן דחינו את העתירות על הצווים שניתנו
במסגרתן.

 

 

 

ניתן היום, כ"ד באב תשמ"ג )3.8.83(.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה