אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הקדש משפחת בודיירי(ווקאף אל בודיירי) נ' אזרק יעקוב ואח'

הקדש משפחת בודיירי(ווקאף אל בודיירי) נ' אזרק יעקוב ואח'

תאריך פרסום : 02/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
7314-07
02/01/2014
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
הקדש משפחת בודיירי (וואקף אל-בודיירי)
הנתבע:
יעקוב אנטואן אזרק

החלטה

עניינה של החלטה זו הוא בקשה מיום 6.10.2013 לתיקון כתב התביעה. על-פי החלטת בית המשפט (כבוד השופט א' רון) מיום 8.10.2013, הגיש התובע ביום 9.10.2013 הבהרה לבקשתו. בהחלטה מיום 9.10.2013 נקבע כי על הנתבע להגיב תוך עשרים יום ותגובתו הוגשה ביום 28.10.2013. התובע לא השיב לתגובה זו, הגם שהיה רשאי לעשות כן תוך עשרה ימים (תקנה 241(ג1) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בהתאם להחלטת סגן הנשיאה, כבוד השופט א' רובין, מיום 31.12.2013, התביעה הנדונה הועברה להמשך שמיעתה לפניי.

העובדות הצריכות לבקשה וטענות הצדדים בעניינה

2.ביום 19.6.2007 הגיש התובע את כתב התביעה המקורי, שבו עתר לפינוי הנתבע ועוד שלושה נתבעים, מחנות בנכס המצוי ברובע הנוצרי באזור הידוע בשם "עקבת אל חאנקה" (להלן – החנות ו-הנכס, לפי העניין). על-פי הנטען בכתב התביעה, התובע הוא הקדש שהנכס מצוי בבעלותו והנתבע ושלושה נוספים שנתבעו בתביעה הנדונה, החזיקו בו. יוער, כי בכתב התביעה אין ציון של אף לא מועד אחד, כך שלא ברור לאלו מועדים מתייחסות טענות התובע. מכל מקום, על-פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעים שהחזיקו בנכס במעמד של דיירים מוגנים, נטשו אותו והפסיקו לשלם דמי שכירות, ולפיכך נתבע פינויים מהנכס.

התביעה מתבררת רק בעניינו של הנתבע, יעקב אנטואן אזרק (שאר הנתבעים לא הגישו כתבי הגנה).

3.בדיון שהתקיים ביום 19.6.2013 הורה בית המשפט (כבוד השופט א' רון) על הגשת תצהירי עדות ראשית, כך שתצהירי התובע יוגשו תוך שלושים יום ממועד אותו דיון, ותצהירי הנתבע יוגשו שלושים יום לאחר מכן. עוד נקבע, כי ימי הפגרה לא יובאו במניין הימים שנקבעו.

התובע, שבהתאם להחלטה האמורה נדרש להגיש את תצהיריו עד יום 19.7.20013, לא הגיש את תצהיריו במועד שנקבע, לא הגישם במועד מאוחר יותר ואף לא ביקש ארכה להגשתם. תחת זאת, ביום 6.10.2013 הגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, שנתמכה בתצהיר, אך לבקשה לא צורף נוסח כתב התביעה המתוקן.

4.על-פי הנטען בבקשה לתיקון כתב התביעה ובעיקר בתצהיר שצורף אליה, לשם הכנת תצהירי העדות הראשית פנה התובע אל שוכרים אחרים של הנכס המחזיקים בחנויות סמוכות, כדי לבקש מהם להעיד מטעמו. אז התברר לתובע, כי הנתבע אינו מחזיק בחנות נושא התביעה וכי הוא משכיר אותה לאחר, ששמו איוואן דלדליאן, אשר מנהל במקום חנות לממכר נרגילות. בנסיבות אלו טען התובע, כי עומדת לו עילת פינוי נוספת נגד הנתבע, הנובעת מכך שהשכיר את הנכס לדייר אחר בשכירות משנה.

יוער כבר עתה, כי בבקשה ובתצהיר לא נאמר ממתי מחזיק אותו דלדליאן בנכס, לא נאמר מדוע התובע לא ידע על כך קודם לכן, או מדוע לא יכול היה לדעת על כך קודם לכן. בבקשה ובתצהיר גם לא נאמר באופן ברור מה התיקון המבוקש ומאחר שלא צורף נוסח כתב התביעה המתוקן, אף לא הייתה דרך ללמוד על כך.

בהחלטה מיום 8.10.2013 (החלטת כבוד השופט א' רון) התבקש התובע להבהיר אם הכוונה היא להחלפת בעלי הנכס בשל שינויי במחזיקים בו. שכן כאמור בהחלטה, במקרה של החלפת נתבע, יש למחוק את התביעה נגדו.

הבהרת התובע הוגשה ביום 10.10.2013, שבה נאמר כי שהכוונה לשנות את עילת התביעה, כך שתתווסף העילה הנובעת מהשכרת הנכס לצד שלישי. כמו כן, בהיר, כי הוא מבקש לתקן את הסעד המבוקש, כך שיכלול סעד לפינוי הנכס מכל אדם וחפץ, אפילו הנכס מוחזק בידי צד שלישי. עוד הוסיף, כי "ככל הנראה יהיה צורך להוסיף בעל-דין נוסף, את אותו צד שלישי".

5.בהחלטה נוספת מיום 9.10.2013 נקבע כי לאחר קבלת ההבהרה האמורה של התובע, על הנתבע להגיב תוך עשרים יום. בנוסף לכך, והגם שלא התבקשה דחיית מועד הגשת התצהירים, נקבע בהחלטה זו כי בית המשפט מאשר לתובע להשהות את הגשת התצהירים מטעמו.

תגובת הנתבע, המתנגד לאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה עתה, הוגשה ביום 28.10.2013. לטענתו, אם התיקון המבוקש כולל הוספת עילת תביעה חדשה או החלפתה באחרת, אין מתירים את התיקון. מאחר שהתובע מבקש לשנות את עילת הפינוי שנטענה בכתב התביעה המקורי, או להוסיף עליה, טען הנתבע, שאין לאפשר לתקן את כתב התביעה. כך לטענתו, במיוחד במקום שבו הראיות הדרושות להוכחת העילה החדשה שונות מאלו שנדרשו להוכחת עילות התביעה המקוריות. לעניין זה הפנה אל פסק הדין בעניין ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1) 755 (1987).

עוד טען הנתבע, כי יש לבחון את התנהגות בעלי הדין ואת השלב שבו הוגשה הבקשה. לטענתו, התובע הגיש את התביעה מבלי שבדק את הנכס ומבלי שבדק את מצבו, אם הוא מוחזק בידי אחר ומכאן שפעל בחוסר תום-לב בהגשת התביעה. עוד טען הנתבע, כי במקום שבו מבוקש להוסיף עילה חדשה לעילת התביעה, יש לבחון אף את השיהוי שחל בהגשת הבקשה. לטענתו, הבקשה הוגשה בשלב מאוחר, לאחר סיום שלב ההליכים המקדמיים, בעוד שכבר במהלכם היה על התובע לדעת על הצורך בתיקון כתב התביעה. כך גם לטענתו, הבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת תצהירי עדות התובע וסמוך לישיבת קדם משפט נוספת שנקבעה ליום 17.11.2013. בנסיבות אלו, המשמעות של תיקון כתב התביעה תהיה, להתחיל עכשיו את בירור התביעה מראשיתה. הנתבע הוסיף וטען, כי התובע גם לא הבהיר מה הייתה מהות שגיאתו, שהובילה לכך שהעילה שהוספתה מבוקשת, הושמטה מכתב התביעה המקורי. לחלופין ביקש הנתבע, כי אם יורשה התובע לתקן את כתב התביעה, כי אז הוא יחויב בתשלום הוצאות בסכום משמעותי.

6.כאמור בפתח הדברים, הגם שהתובע היה רשאי להשיב לתגובת הנתבע תוך עשרה ימים (בהתאם להוראת תקנה 241(ג1) בתקנות סדר הדין האזרחי), לא הוגשה תשובה מטעמו.

ביום 17.11.2013 התייצבו באי-כוח הצדדים לקדם המשפט שנקבע, אולם בדיון זה ביקשו הם את דחיית הדיון, והדיון נדחה ליום 23.1.2014.

דיון והחלטה

7.אין מחלוקת על כך שמדיניות בית המשפט בבקשות לתיקון כתב תביעה היא מדיניות ליברלית, המאפשרת תיקון בכל שלב של המשפט ואף בשלביו המתקדמים. כפי שנקבע בעניין משען הנזכר (כבוד השופט א' חלימה, בפסקה 6 וכן ראו הפסיקה הנזכרת שם): "לא יכולה לקום מחלוקת לגבי יכולתו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי-טענות בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על טרחתו הנוספת על-ידי פסיקת הוצאות". עם זאת הוסיף בית המשפט (שם), כי לא בכל מקרה הדבר אפשרי. כאמור שם, "אך כאשר מדובר בתוספת עילה חדשה, שהראיות לגביה שונות הן מאלה שלעניין העילה שהובאה בכתב התביעה במקור וכאשר בקשת התיקון מוגשת בשלב, שמסכת הראיות בעניין התביעה המקורית כמעט שנסתיימה, ובהרשאת התיקון יהא משום הכבדה רבה והארכת הדיון וסרבולו, אין להרשות את התיקון".

על נסיבות נוספות שבהן עשוי בית המשפט לדחות בקשה לתיקון כתב תביעה, עמד בית המשפט בין השאר, בעניין ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992) (כבוד הנשיא מ' שמגר בפסקה 5): "לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש שיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא ייעתר בית המשפט לבקשת התיקון. כמו כן לא יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה, אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה, שהייתה קמה לו, לו הייתה מוגשת הבקשה מחדש".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ