הפ"ב 7883-01-16 חיות נ' טייטר

בקשה למינוי בורר

1.המבקש עותר למינוי בורר, בין אם שמאי המקרקעין עופר אודלס ובין אם ימונה אחר, על מנת שיכריע בסכסוך שבינו לבין המשיב הנעוץ בדרישתו לקבל מהמשיב חוב כספי בגין שירותי בנייה שסיפק לו. הבקשה נסמכת על הסכם בוררות בחתימות הצדדים שאינו נושא תאריך, לפיו

1. מר נתן טיטר (להלן: 'נתן') ומר אהרון חיות (להלן: 'אהרון') הסכימו כי בכל מקרה של מחלוקת ביניהם, בכל דבר ועניין, בקשר לפרויקט הנמצא במקרקעין בחלקה 14, גוש 6442, מגרש 70, ברחוב כפר מנחם בהוד השרון (לשעבר גוש 6445 חלקות 157, 188 ו-189) תינתן סמכות הפסיקה בכל מחלוקת, כאמור, בין נתן ואהר'לה למר דורון לוי... 

2. דורון יפסוק בהתאם לשיקול דעתו ולאחר שהצדדים יציגו בפניו את עמדותיהם, והחלטתו תינתן ללא כל צורך בנימוק ותהא סופית, מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור ע"י מי מהצדדים.

3. למען הסר ספק, הצדדים מסכימים כי כל חילוקי הדעות הקיימים ביניהם בהווה ו/או אשר יתקיימו ביניהם בעתיד, ייפתרו בהתאם לפסיקתו של דורון בלבד, ללא כל פניה לערכאות שיפוטיות או גוף מוסמך אחר. 

   2.לפי המבקש, הוא מסר את הדירות שבנה לידי המשיב בחודש אוגוסט 2013, קודם שהתקבלה התמורה, ולולא נסמך על כי יוכל לפנות להליך בוררות מהיר היה והמשיב ישתמט מחבויותיו, לא היה עושה כן. עקב הסכסוך שנתגלע בעניין, אכן נערכה פנייה לבורר המוסכם, דורון לוי, וזה הסכים לקבל את התפקיד. עם זאת, המשיב הודיע כי הוא סבור שמר לוי מנוע מלשמש בורר נוכח קשריו הקרובים עם המבקש, ולא התייצב לישיבה הראשונה. בתגובה מר לוי הודיע כי אף שהוא חולק על התיאורים שנכללו בעמדת המשיב, אין ברצונו לכפות עצמו על מי שאינו מביע בו אמון, והתפטר מתפקידו.

   המבקש מוסיף וטוען כי לאחר התפטרות לוי נדברו הצדדים באשר למינוי בורר חליף, והמשיב הציע כבורר את שמאי המקרקעין עופר אודלס, ואף שנערכה עמו פגישה, סירב המשיב לחתום על שטר בוררות בפניו.

   3.המשיב אינו כופר במסמך שצורף לבקשה, ואינו טוען כי מדובר בהסכמה למנגנון הכרעה אחר שאינו בוררות [רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרוייקטים (בנייה) 1989 בע"מ נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ פ"ד נו(5) 156 (2002)]. עם זאת, לעמדתו, הסכמת הצדדים באשר לפנייה להליך בוררות הוגבלה לדורון לוי בלבד ולא לכל בורר אחר. זאת, על רקע ההיכרות רבת השנים עמו, ליוויו את הפרויקט נושא הסכסוך, הידיעה לפיה ניהל בוררויות בעבר, אף בקיאותו בדיני המסים. האמון שרחשו למר לוי באותו שלב בא לידי ביטוי גם בהוראות המהותיות המקנות לו שיקול דעת רחב, ופטור מהנמקה. דא עקא, שבמועד מאוחר יותר גילה המשיב, כך לדבריו, כי המבקש שימש בורר בסכסוך שדורון לוי היה צד לו וכי בין השניים שיתוף פעולה עסקי. משאין עוד חולק שדורון לוי לא ישמש בורר, פקעה תנית הבוררות. אשר לעופר אודלס, נטען כי נשקלה פניה אליו כמגשר ומשהוצע שישמש בורר, המשיב סירב לכך.

   4.הכלל הוא : "עצם נקיבת שמו של בורר בהסכם אין משמעו, שהצדדים התכוונו אליו בלבד, ולביהמ"ש יש סמכות למנות בורר חליף" [סמדר אוטולנגי, בוררות: דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, עמ' 395 (2005)].

   על כן: "...כשצדדים ממנים את פלוני כבורר מוסכם, תוך נקיבה בשמו, ההנחה היא שהם היו מעוניינים שבורר זה הוא שיפסוק בעניינם. אך עובדה זו כשלעצמה אין בה ללמד על כוונתם שלא ניתן יהיה למנות בורר חליף אם יתברר שהבורר שנבחר על-ידיהם אינו מעוניין או אינו מסוגל למלא את התפקיד שהצדדים ייעדו לו... אפילו נבחר פלוני כבורר בשל אמון מיוחד שהצדדים רחשו לו, בכך בלבד אין לשכנע שהכוונה הייתה שאותו בורר, והוא בלבד, ישמש בורר. כשכוונת הצדדים לייחד לבורר מסוים, ולו בלבד, את הסמכות לשמש בורר, יש לצפות ולהניח שהם יציינו זאת בדרך כלל במפורש... יש לבחון האם מנסיבות העניין ניתן להסיק כי השם של הבורר אותו נקבו הצדדים הוא שם קונקלוסיבי..." (רע"א 5987/12 לוי נ' פרידמן, פסקה 5 והאסמכתאות שם, ניתן ב-13.09.2012). וכן: "... נקבע זה מכבר כי העברת בורר מתפקידו, הגם שהוזכר שמו בהסכם הבוררות, אינה מובילה לפקיעת ההסכם אם לא התייחסו לכך הצדדים במפורש" (רע"א 6736/13 פלוני נ' עיזבון פלונית ז"ל, ניתן ב-05.11.2013).

    

    

   5.נניח לרגע קט את הנתון לפיו הבורר המוסכם היה נכון למלא את ייעודו, ומי שהביא להתפטרותו הוא המשיב, ונבחן את נוסח הסכם הבוררות עצמו, שמא יש בו לסייע להכרעה במחלוקת. עיון בהסכם מעלה מספר נתונים שיש ליתן עליהם את הדעת:

   א. אין למצוא בהסכם הוראה שלילית בדבר היעדר תוקף לתנית הבוררות ולביטול האפשרות למינויו של בורר אחר היה ומר לוי לא יוכל או לא יהא נכון להכריע בסכסוך.

   ב.ההיגד "דורון בלבד", שבסעיף 3 להסכם הבוררות, שלטעמי אין לפרשו אלא, נוכח מיקומו והקשר הדברים, כי כל סכסוך יוכרע רק במסגרת בוררות (עת ההיגד "דורון" בהקשר זה מייצג את מוסד הבוררות), וכי לא תיערכנה פניות לערכאות שיפוטיות.

   ג.הוראת הפטור מחובת הנמקה שבסעיף 2 להסכם הבוררות: הוראה מעין זו עשויה להינתן בין היתר מן הטעם של אמון מיוחד שניתן באותו בורר מסוים והמצביעה לכאורה על הסכמה למנות רק אותו, אלא משבית המשפט מוסמך, אגב מינוי בורר, להורות כי זה ינמק את פסקו על אף הוראת פטור (רע"א 2561/15 בראון נ' גונשיורובסקי, פסקה 13, ניתן ב-26.10.2015), אין לראות בהפטר מהנמקה מכשול למינוי בורר חליף.