הפ"ב 62158-06-15 סילבר נ' דואק ואח'

לפניי בקשה שהוגשה תחת הכותרת "בקשה לביטול פסק בורר (שיש לדון בה כבערעור לפי החלטת ביה"מ)".

ראשיתם של ההליכים שבין הצדדים בהליך שהגיש המבקש/המערער מר הלל סילבר (להלן: "המערער") נגד המשיבים במסגרת ה"פ 5286-12-14 ואשר נדון בפני כב' השופט ד' מינץ. בהליך האמור הגיש המערער המרצת פתיחה בה ביקש מבית המשפט לתת פסק דין הצהרתי בקשר לפרויקטים נשוא הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 7.8.14, לרבות פרויקט פינוי-בינוי ברחוב הקרן מעלה אדומים, רחוב ברזיל ירושלים ורחוב מכסיקו ירושלים, לפיו יוצהר כי הסכם השותפות תקף, אכיף ומחייב את הצדדים, וכי הודעת הביטול של ההסכם אשר שלח המשיב 1 (להלן: "המשיב") למערער נשלחה שלא כדין והיא לא ביטלה את ההסכם.

בדיון שהתקיים בפני כב' השופט מינץ ביום 10.12.14 הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, לפיה יתנהל ביניהם הליך של בוררות, וכי בהקשר זה "תינתן זכות ערעור, כמשמעות המונח בתיקון לחוק הבוררות, על פסק דינו של הבורר, לבית המשפט. הבורר ידון הן בשאלת מסוימותו והאפשרות להשלמתו של ההסכם, הן בשאלת תוקף ההסכם, הן בשאלת הגדרתו, והן בשאלה אכיפתו."

בעקבות הסכמת הצדדים האמורה מונה עו"ד יובל בר-גיל לשמש כבורר ביניהם. לאחר קיום שתי ישיבות נתן הבורר את פסק דינו, ביום 2.6.15.

בפסק הבוררות מציין הבורר כדברי רקע את הדברים הבאים:

השאלה המרכזית העומדת להכרעה במסגרת בוררות זו הינה מה מהות ההתקשרות שבין הצדדים בהסכם מיום 7.8.14 והאם הודעת הביטול שניתנה על ידי מר דואק (להלן - הנתבע) למר סילבר (להלן – התובע) ניתנה כדין. בין הצדדים נכרת הסכם ביום 7.8.14, הצדדים חלוקים ביניהם באשר למהותו של אותו הסכם ... התובע טוען כי ההסכם מיום7.8.14 הינו הסכם שותפות, כי בין הצדדים נקשרו יחסי שותפות וכי ביטול ההסכם על ידי הנתבע נעשה שלא כדין ובחוסר תום לב, לאחר שערכו של הפרויקט עלה באופן משמעותי והנתבע הגיע למסקנה כי הוא טעה בכדאיות העסקה עת התקשר עם התובע בהסכם האמור. הנתבע טוען בשמו ובשם הנתבעות האחרות, כי ההסכם מיום 7.8.14 נועד אך ורק להסדיר את הליך בדיקת הנאותות לרבות את לוח הזמנים להשלמת בדיקת הנאותות האמורה, וכי רק לאחר השלמת הליך בדיקת הנאותות היו הצדדים אמורים להתקשר בהסכם שותפות מחייב. לשיטת הנתבע, משעה שחלפה התקופה שנועדה להשלמת בדיקת הנאותות והתובע לא המציא מסמכים כלשהם המעידים על יכולתו לגייס את ההון הדרוש למימון הפרויקטים, וגם את התשלום בסך 130,000 ₪ שנקבע בהסכם לא שילם התובע במועד, הוא היה רשאי לבטל את ההתקשרות האמורה.

הנה כי כן, השאלה הראשונה העומדת להכרעתי הינה מהותו של ההסכם מיום 7.8.14, דהיינו, האם מדובר בהסכם שותפות כטענת התובע או שמא מדובר בהסכם שנועד אך ורק לצורך הסדרת הליך בדיקת הנאותות".

לאחר בדיקת תוכן ההסכם על פרטיו השונים, הגיע הבורר למסקנה, "כי ניתן לראות בהסכם ביום 7.8.14 הסכם שותפות, המחייב השלמה של פרטים מסוימים, אותם ניתן להשלים בהתאם להוראות הדין". ברם, על אף קביעתו זו, מציין הבורר כי הקביעה שניתן לראות בהסכם ההתקשרות הסכם שותפות, "אין בה כשלעצמה כדי להביא להכרעה במחלוקת שבין הצדדים, שכן ההסכם קובע במפורש כי הצדדים יהיו רשאים לבטל את ההתקשרות אם לא יגיעו להסכמות בקשר לבדיקות הנאותות." בהקשר זה מציין הבורר את הדברים הבאים:

אין חולק כי בתום התקופה שנקבעה בהסכם (80 הימים) הודיע הנתבע לתובע על ביטול ההתקשרות והשיב למר סילבר את הכספים שקיבל ממנו. במסגרת הליך הבוררות התובע לא העלה טענות ביחס להליך בדיקת הנאותות, וכעולה מכתבי הטענות שהוגשו על ידו הוא מוכן להמשיך בהתקשרות בין הצדדים על בסיס המצגים השונים שהוצגו בפניו. הנתבע טען בכתב, בזמן אמת, וחזר על טענתו זו גם במסגרת כתבי הטענות שהוגשו מטעמו ובעדותו בפניי, כי הוא מצא לנכון לבטל את ההתקשרות מאחר והתובע לא הוכיח בפניו את האיתנות הפיננסית הנדרשת ממנו כמי שאחראי על מימון הפרויקטים מושא ההסכם.

בשאלה זו הגיע הבורר לידי מסקנה כי

בנסיבות שהוכחו בפניי היה רשאי הנתבע לבטל את ההתקשרות בין הצדדים, והוא עשה כן כדין... בעדותו בפניי התייחס התובע לסוגיית הוכחת האיתנות הפיננסית וטען כי הוא הציג בפני הנתבע נתונים אודות שני פרויקטים: האחד בטבריה והשני בירושלים, וטען כי הנתבע ידע על קיומן של פרויקטים אלו. לא הוכח כי הנתבע ידע מה שווי הפרויקטים האמורים, לא הוצגו מסמכים כלשהם המעידים כי התובע נמצא במשא ומתן לצורך קבלת מימון, וגם לא הוכח כי הנתבע צריך היה לצפות כי בכוונת התובע לשעבד פרויקטים אלו לצורך גיוס ההון הנדרש לפרויקטים. זאת ועוד, מהעדויות שהוצגו בפניי עולה כי המסמכים בדבר זכויות התובע בפרויקטים האמורים, הומצאו לנתבע רק לאחר הודעת הביטול (ר' עמ' 14 לפרוטוקול). הדרישה להוכיח את היכולת לגייס את ההון הדרוש, לא נולדה יש מאין במועד ביטול ההתקשרות על ידי הנתבע. כאמור דרישה זו מופיעה באופן מפורש בהסכם מיום 7.8.14.

על בסיס כל האמור פסק הבורר כי מצד אחד ניתן לראות בהסכם מיום 7.8.14 הסכם שותפות,

ואולם הוראות ההסכם הקנו לנתבע, מר דואק, את זכות הביטול וזאת במקרה שתוצאות בדיקת הנאותות לא יהיו לשביעות רצונו. מהמסמכים השונים שהוצגו בפניי עולה כי הנתבע מר דואק ביקש מהתובע מר סילבר להמציא הוכחות בדבר איתנותו הפיננסית לפחות בשני מועדים שונים, דרישות שלא זכו למענה לגופם של דברים... התובע לא הרים את נטל ההוכחה במסגרת הליך בוררות זה להוכיח כי הוא הציג בפני הנתבע בזמן האמת הוכחת בדבר איתנותו הפיננסית.

(ההדגשה במקור – ב.ג.)