בפני בקשה לאישור ולהשלמת פסק בורר. הבקשה, כפי האמור בה, נסמכת על סעיפים 24 עד 27 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות"). המשיבות מסכימות לאישור פסק הבורר כפי שהוא אך מתנגדות להשלמתו.
הצדדים ניהלו ביניהם הליכי בוררות בפני עורך הדין חזי כהן. פסק הבוררות ניתן ולטענת המבקשים "כב' הבורר נפל לכלל טעות". הטעות בה מדובר היא הימנעותו של הבורר מלזכות את המבקשים בתשלומים ששילמו למשיבות במהלך תקופת ההתקשרות שיועדו לאותה עבודה עתידית אשר הבורר חייב את המבקשים לשלם תמורתה. פסק הבורר, התייחס אפוא לטענת המבקשים לצד החיוב בגין העבודה מבלי לשקלל את צד הזכות בכספים ששולמו עבורה. המבקשים מנתחים בהרחבה את כתבי הטענות, התצהירים והנספחים להם המעידים לשיטתם על הטעות. עוד מפנים המבקשים לכך שפנו לבורר בבקשה לפעול בהתאם לסעיף 22(א) לחוק הבוררות לתקן את הטעות מכוח סמכותו לתיקון טעות סופר, פליטת קולמוס או השמטה אך הבורר דחה את פנייתם בנימוק שאין מדובר בטעות שניתן לתקנה. עוד עמד הבורר על הנימוקים שלפיהם לדעתו לא נפלה טעות בקביעותיו.
המשיבות מסכימות לאישור פסק הבורר כפי שהוא אך מתנגדות להשלמת פסק הבוררות. הן סבורות כי המדובר בערעור על פסק הבוררות במסווה של בקשה לתיקון או השלמה. לבקשה מסוג זה אין בסיס בדין שכן הסעיפים שעליהם נסמכת הבקשה עוסקים בביטול פסק בוררות מעילות מוגדרות. אותו סעיף, סעיף 24 לחוק הבוררות, אכן מאפשר לבית המשפט לתקן פסק בוררות אך הדבר מותנה בקיום אחת מעילות הביטול. בהיעדר כל טענה להתקיימות עילות אלה אין סמכות לבית המשפט להשלים או לתקן את פסק הבוררות. עוד טוענות המשיבות כי לא נפלה טעות שכן בין הצדדים הייתה הסכמה לעניין סכום הקיזוז והבורר צדק כשלא נדרש לטענות החורגות מהסכמה זו. בנוסף מפנות המשיבות לנימוקי הבורר מדוע אין מדובר בטעות.
בתשובתם חוזרים המבקשים על טענתם כי אכן מדובר בטעות וכי פסק הדין נדרש להשלמה או לתיקון.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אין חולק כי המבקשים אינם טוענים לתיקון פסק הבוררות על ידי בית המשפט מכוח הסמכות המסורה לו לפי סעיף 22(ב) לחוק הבוררות אלא להשלמת הפסק על פי סעיף 24 לחוק האמור. סעיף 24 לחוק הבוררות קובע כי: "בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר מאחת העילות האלה:...". מכאן שלצורך שימוש בסמכות להשלים או לתקן את פסק הבוררות יש צורך להראות כי מתקיימת אחת מעילות הביטול. אין בפי המבקשים טענה להתקיימות איזו מעילות אלה. עיון בטענות המבקשים מלמד כי מדובר בטענות ערעוריות מובהקות – שבמהותן מבקשות לקבוע כי הבורר טעה בכך שלא קיזז סכומים שהיה עליו לקזז. משלא בחרו הצדדים להסדיר ביניהם אפשרות לערער על פסק הדין לפי סעיף 21א' לחוק הבוררות לא ניתן להכליל הליך ערעור בדרך של השלמה או תיקון. בית המשפט הדן באישור פסק בורר אינו הופך ערכאת ערעור על הפסק (השווה לגישות השונות כפי ברע"א 10001/08 אפרים פלינור ובניו חברה לבניין והשקעות (1994) נ' מיכל מלאך (5.10.10) וההפניות שם).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.