1. בפני מונחת בקשה לפסיקת שכר טרחת מנהל עזבון המנוח ד. א. ז"ל (להלן: "
המנוח").
2. תחילתם של הליכי ניהול העזבון, ביום 15.7.03, עת מונה המבקש למנהל עזבון זמני. ביום 1.10.03 מונה המבקש למנהל עזבון קבוע.
הליכי ניהול העזבון נמשכו לאורך תקופה של כשלוש וחצי שנים.
3. לקראת סיום הליכי ניהול העזבון, עותר, עתה, מנהל העזבון לפסיקת שכר טרחה סופי. מנהל העזבון מבקש לפסוק לו שכר טרחה בגובה % ¼ 4 משווי העזבון, בתוספת מע"מ.
4. עניין לנו בעזבון עתיר נכסים וממון. בין נכסי העזבון - נכסי מקרקעין רבים, כספים בארץ ובחו"ל וכן מניות בחברת "א. א. י." (להלן: "
החברה"), אשר בבעלותה מלון פעיל באילת (להלן: "
המלון").
5. שווי העזבון לצורך פסיקת שכר הטרחה הוערך על ידי מנהל העזבון בסך של 15,157,164.23$ ארה"ב, עפ"י הפירוט הבא: נכסי מקרקעין - 2,196,000 $ ארה"ב; כספים בבנק בישראל נכון ליום הפטירה - 469,378.23 $ ארה"ב; כספים שהועברו מארצות הברית לישראל - 191,786 $ ארה"ב; כספים משוויץ - 300,000 $ ארה"ב; שווי המלון - 12,000,000 $ ארה"ב.
6. לאור מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשווי העזבון וגובה שכר הטרחה המבוקש, נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 1.5.07.
בדיון, הושגה הסכמה בנוגע לשווי המלון - הוא החלק הארי העזבון. הוסכם כי לצורך פסיקת שכר טרחה ייקבע שוויו על סך של 6,000,000 $ ארה"ב (ולא 12,000,000 $ ארה"ב עפ"י הערכת מנהל העזבון).
7. כך, שבסיכומם של דברים, קיימת הסכמה של כל הנוגעים בדבר כי שווי העזבון לצורך פסיקת שכר הטרחה הינו -
9,157,164.23 $ ארה"ב.
8. ברם, כפי שצוין לעיל, נותרה מחלוקת בין הצדדים באשר לגובה שכר הטרחה המבוקש ואופן חישובו, כפי שיפורט להלן.
טענות הצדדים
מנהל העזבון
9. לטענת מנהל העזבון, העבודה הרבה שהושקעה בניהול העזבון מצדיקה פסיקת שכר טרחה בשיעור מקסימאלי הקבוע בתקנות הירושה, דהיינו 4% משווי העזבון, בתוספת מע"מ. בנוסף, מבוקש לפסוק % ¼ משווי העזבון עבור הגשת הבקשות לצו קיום צוואה, למינוי מנהל עזבון זמני וקבוע ולמתן הוראות בניהול העזבון;
* פעולות ניהול העזבון נדרשו בהיקף רב מחמת טיבו, גודלו ומורכבותו של העזבון. ניהול העזבון היה כרוך בביצוע פעולות רבות, החורגות באופן משמעותי ובולט מפעולות רגילות ושגרתיות של ניהול עזבון. עבודה רבה ומורכבת זו הצריכה שעות עבודה אין ספור ומאמצים ניכרים ממנהל העזבון ושלושה עורכי-דין נוספים עמו, כמעט מדי יום ביומו, משך קרוב לשלוש וחצי שנים.
* במסגרת ניהול העזבון נעשו פעולות רבות הן מן ההיבט המשפטי והן מן ההיבט הניהולי, כפי שיפורט בתמצית להלן;
מן ההיבט המשפטי - נעשו פעולות לאיתור נכסי מקרקעין וביצוע רישום הערות להבטחת זכויותיו של העזבון אצל רשם המקרקעין, רשם החברות, מנהל מקרקעי ישראל ורשויות נוספות; נעשה טיפול שוטף בהיבטי מיסוי הכרוכים בניהולו השוטף של העזבון וכן בעסקאות ממוקדות לגבי נכסים מנכסי העזבון; נערכו מכרזים למכירת נכסים, מו"מ עם רוכשים והתמחרות, הסכמי מכר וביצועם; נעשו פעולות רחבות היקף בארץ ובחו"ל למציאת נכסים נוספים לעזבון. פעולות אלה נשאו פרי - דבר שהעשיר את קופת העזבון; נוהלו הליכים משפטיים כדי להכליל נכסים במחלוקת במסגרת העזבון.
מן ההיבט הניהולי - הוגשו חמש פרטות לאפוט' הכללי ולבית-המשפט; הוגשו שני דו"חות ניהול עזבון מקיפים ומפורטים לאפוט' הכללי ולבית-המשפט ויהא צורך בהגשת דו"ח נוסף; הוגשו בקשות רבות בעניינים שונים ומגוונים למתן הוראות ולשמירה על רכוש העזבון; הוגשו תגובות רבות לבקשות שהגישו הזוכים על פי הצוואה וצדדים נוספים; פורסמו הודעות פומביות לרבות הזמנה לנושים, בהתאם לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965, הצעות מכר של נכסי העזבון וכיוצ"ב;
* אף בעניין חלוקת מניות החברה וניהול המלון נעשתה עבודה מרובה; לצורך העברת המניות לזוכים על פי הצוואה, בדק מנהל העזבון את מצבן המשפטי של המניות ועל מנת להשיג איזון חשבונאי נכון לצורך חלוקתם, פעל להפיכת חלקן למניות נדחות. לשם כך נדרשה החלטה באסיפה הכללית של החברה המאשרת את דחיית המניות הנ"ל. בנוסף, טרם העברת המניות לזוכים ואף לאחר העברתן, הועסק מנהל העזבון באופן רציף וכמעט יום יומי בפתרון בעיות שוטפות שהתעוררו בניהול החברה והמלון ובצורך ליישב מחלוקות שהתעוררו בין הזוכים העיקריים (המשיבים מס' 5-1) בקשר לניהול המלון ותפעולו. מנהל העזבון ייעץ למנהלים הזמניים של החברה והמלון ולזוכים העיקריים, כנדרש, ואף ניסה לאחות הקרעים שנתגלעו באשר לניהול המלון והשליטה בחברה.
* כובד האחריות וחובת הזהירות שהיו מוטלים על כתפי מנהל העזבון בניהול העזבון הינם גדולים ומשמעותיים. מנהל העזבון השקיע זמן רב וחריג בניהול העזבון, כמפורט לעיל. בנסיבות אלה, מתקיימים בענייננו שני הפרמטרים המצדיקים פסיקת שכר טרחה מקסימאלי על פי תקנות הירושה; האחד, שוויו הגבוה של העזבון, הכורך בחובו אחריות כבדה. והשני, היקף פעילות חריג ומאומץ.