הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' ש. שלמה רכב בע"מ ואח'

פסק דין

1.עניינו של תיק זה בתאונה שארעה בתאריך 29.9.11, בשעות הבוקר המוקדמות בצומת הרחובות מורשת ישראל ובן סרוק בראשון לציון.

רכבו מסוג טויוטה של מבוטח התובעת חנה כדין בקרבת הצומת האמורה ועקב תאונת דרכים בה היו מעורבים נהג מטעם נתבעת 1 ונהג הרכב המבוטח אצל נתבעת 3 באמצעות בעלת הרכב, נתבעת 2, נפגע רכבו של מבוטח התובעת.

2.בדיון מיום 22.7.13, הודיעו ב"כ הצדדים כי אין מחלוקת כי התובעת זכאית למלוא נזקיה על פי הנתבע בכתב התביעה, והמחלוקת הינה בין הנהגים – הנתבעים לבין עצמם בשאלת האחריות לקרות התאונה.

על ההצהרה חזרו ב"כ הנתבעים בדיון מיום 13.3.14, ואף הבהירו שאין צורך בנוכחותה של ב"כ התובעת או בעדותו של מבוטח התובעת, שכן לא ראה התאונה ולא יכול לומר מי לדעתו אשם בה.

3.כמו כן הסכימו ב"כ הנתבעים כי בפועל הרכב שפגע ברכבו של מבוטח התובעת, הינו רכב ההונדה השייך לנתבעת 2, למרות שבהודעה שמסר מבוטח התובעת טען (כנראה בטעות) כי רכב השברולט השייך לנתבעת 1 הוא זה שפגע ברכבו.

4.ההוכחות נשמעו בתאריך 1.4.14, והעידו הנהגים המעורבים, מר תומר רז מטעם נתבעת 1 (להלן: "תומר") ומר יוסי אבוטבול מטעם נתבעות 2 ו- 3 (להלן: "יוסי") שנחקרו בחקירה נגדית ממצה ונוקבת כמיטב כשרונם של ב"כ הנתבעים.

אין מחלוקת כי בכיוון נסיעתו של תומר מוצב תמרור "עצור".

תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 קובעת כדלקמן:

"נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה, לפני קו עצירה וייתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר".

5.תומר שהגיע לצומת מרח' בן סרוק התכוון לפנות בצומת שמאלה כאשר ברחוב החוצה, מורשת ישראל הגיע רכבו של יוסי, מימין לכיוון יציאתו של תומר מרח' בן סרוק בנסיעה ישר.

רכבו של מבוטח התובעת חנה ברח' מורשת ישראל כ- 10 עד 15 מטר מהצומת בקצה מעקה הברזל המצוי בצד ימין וכפי שניתן לראות בתצלומים שהוצגו בדיון.

המגע בין שני כלי הרכב היה כאשר רכב ההונדה נפגע לאורך צדו הימני, ולא בפגוש הקדמי משפשוף עם הפגוש הקדמי השמאלי של רכב השברולט.

6.תומר טען בעדותו כי עצר לפני התמרור והתקדם כדי לקבל שדה ראיה, עבר את מעבר החציה ונעמד ואז הגיח רכב ההונדה ופגע ברכבו.

עוד טען כי אם עומד על מעבר החציה עדיין יכול רכב ההונדה לפגוע ברכבו.

יוסי העיד כי נהג במהירות של 30-40 קמ"ש והאט בהתקרבו לצומת, ראה את רכב השברולט על מעבר החציה קצת בולט לכביש וחשב כי עומד לצאת, ולכן אותת שמאלה כדי לעקוף ולעבור וברגע שעבר שמע רעש של מתן גז והשברולט פגע ברכבו.

יוסי העיד כי הבחין בשברולט ממרחק של 15-20 מטר מהצומת, השברולט כפי שעצר לא הפריע לנסיעה ואותת כי פחד שיתחיל בנסיעה, מהפחד שייכנס לכביש אותת.

לא הובאו עדים אשר נטען כי ראו התאונה ו/או היו באיזה מהרכבים ובפני, לצורך הכרעה רק גרסאותיהם של הנהגים, תצלומים שהוגשו, הודעה לחברת הבטוח וחוות דעת שמאי.

7.על פי התרשמותי לא "דייקו" הנהגים במסירת גרסאותיהם, מי יותר ומי פחות, ואולי הדבר נובע מהזמן שחלף מאז התאונה, ואולם אין ספק כי כל אחד מהם ניסה להסביר את גרסתו לאופן אירוע התאונה באופן המיטיב עמו.

מהעדויות ומכלל הנסיבות ניתן לקבוע כי תומר שיצא לצומת מדרך בו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, עליו האחריות שלא להיכנס לצומת אם איננה פנויה אף אם לא יוכל להשלים הפניה (פניה שמאלה לגרסתו) בבטחה.