הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושל נ' רפאל סלאח

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' סה"נ השופט ש' פיינברג) מיום 15.9.2011 בת.א. 17377/08 (להלן: "ההחלטה"), לפיה הותרה חקירתו הנגדית של העד, אירינאוס סקופליתיס, על תצהירו באמצעות כינוס וידאו, או במינוח שהשתמש בו בית המשפט העליון: "היוועדות חזוזתית", ככל שלא יאות העד להתייצב לדיון שנקבע ליום 30.1.2012.

כן מבוקש לדון בבקשה כבערעור עצמו, ולהורות כי חקירתו הנגדית של העד תתבצע בדרך המלך, באולם בית המשפט, כמקובל לגבי כל עד הנותן עדות בתצהיר.

טיעוני המבקשת

1.החלטת בית המשפט קמא נשענת כל כולה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת בזק-רפפורט), אשר התירה העדתו של העד אירינאוס סקופליתיס באמצעות כינוס וידאו, בתיק אחר.

לדעת המבקשת קביעה זו נעדרת כל בסיס ראייתי, שכן בית המשפט קמא לא קיים כל בירור, לא שמע כל ראיות ולא היו בפניו כל נתונים, שעל בסיסם יכולה היה להגיע למסקנה זו.

2.עניינה של התובענה נשוא הבקשה הוא תשלום דמי שכירות ופינוי מושכר, המצוי בבעלות המבקשת, בשל סיומו של הסכם השכירות שבינה לבין המשיב-הנתבע, ואף בשל הפרתו בתקופת תוקפו.

מנגד, טענת ההגנה המרכזית המועלית על-ידי המשיב הינה כי בינו לבין המבקשת נחתם הסכם נוסף – שהינו הסכם דיירות מוגנת, וזאת בהנחיית ומי ששימש באותה עת כפטריארך היווני-אורתודוכסי, הוא אותו אירינאוס סקופליתיס, שלימים הודח מכהונתו והורד למדרגת נזיר פשוט.

המשיב הגיש ביום 13.12.2010, תצהיר עדות ראשית אף מטעם אותו אירינאוס סקופליתיס.

לטענת המבקשת, לעדותו של אירינאוס סקופליתיס בעניין זה משנה חשיבות, שכן סמוך לאחר הגשת התביעה נפטר ארכימנדריט ליאקוס, ראש מחלקת הנכסים בפטריארכיה עוד בטרם נגבתה עדותו.

רק ביום 15.9.2011, בחלוף כעשרה חודשים ממועד הגשת תצהיר העד, ובמהלך דיון קדם משפט שהתקיים בתובענה שבכותרת, העלה ב"כ המשיב, לראשונה, בקשה בעל-פה, שלא נתמכה בתצהיר, כי חקירתו הנגדית של אירינאוס סקופליתיס תעשה על דרך של כינוס וידאו.

3.הליך של העדת עד באמצעות ועידת וידאו, הינו יוצא דופן המחייב את בחינת הנסיבות הקונקרטיות (בש"א (חי') 8967/05 דאוד נ' דאוד (פורסם בנבו, 21.9.2005).

עדותו של העד בת.א. 8480/09 הנ"ל, לשיטת התובע עצמו, אשר זימנו לעדות – לא הייתה מהותית, ובסופו של יום הוא ויתר עליה.

בא-כוחו של התובע (המשיב דכאן), הסומך על עדותו של אירינאוס, הוא גם פרקליטו של העד, באופן שיש לו (או לשולחו) אינטרס ברור להציג מצג שלא עולה בידו לשכנע את העד לבוא לבית המשפט – אינטרס שלא היה לו בת.א. 8480/09 הנ"ל.

4.ב"כ המבקשת מפנה לפסיקה בסוגיה לרבות רע"א 624/86 זילברמן נ' ספיר (פורסם בנבו, 30.10.1986); ברע"א 4649/92 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' זורח ועדנה גהל, פ"ד מז(1) 564; בש"א (י-ם) 2668/03 ETRADE Group Ins נ' קרדן טכנולוגיות בע"מ, פורסם בנבו (8.11.2004)); ע"א 7516/02 ד"א פישר נ' רו"ח צבי יוכמן (פורסם בנבו, 11.4.2005), וכן לרע"א 35950-04-11 משרד הביטחון נ' עיזבון המנוחה אמירה פרג' (פורסם בנבו)).

בהסתמך על הפסיקה, טוען ב"כ המבקשת כי בענייננו מדובר בעד אשר מצוי בירושלים, במרחק לא כל כך גדול מבנין בית המשפט, אשר אין כל דבר המונע מבעדו לבוא מבנין הפטריארכיה ברובע הנוצרי של העיר העתיקה אל מגרש הרוסים, מקום משכנו של בית משפט השלום, ומשעה שנתן מרצונו תצהיר עדות ראשית, לא אמור להיות דבר שיש בו כדי להצדיק אי-התייצבותו בבית המשפט להיחקר בחקירה נגדית תקינה ורגילה, ככל מצהיר.

5.אשר לגילו של העד טוען ב"כ המבקשת ומפנה לת"א (ת"א) 1419/08 Mallorca One Stop Homes S.L נ' א. לוי השקעות ובניין בע"מ (פורסם בנבו) – בו היה מדובר בעד מבוגר עוד יותר – שמקום מושבו בגרמניה ולא בעיר ירושלים, מקום מושבו של בית המשפט עצמו,שם נקבע:

"העד מר פריץ האבל הוא בן 77 לדברי המבקשת, ולא ראיתי כל תימוכין לקושי ולמצבו הרפואי הנטענים המונעים ממנו להגיע ממקום מושבו בגרמניה לארץ להעיד, כאשר יצוין שאלה מוכחשים בתוקף על ידי הצד שכנגד".

כך גם בב"ש 4553/08 מ"י נ' אהוד אולמרט (פורסם בנבו). באותו עניין בו העדתו של העד משה משה טלנסקי שהיה באותו מועד בן 75 שנה, קבע בית משפט זה כי "בענייננו מדובר בעד שאיננו בגיל מופלג".

נמצא, לדברי המבקשת, כי אין טעם ראוי, שעל-פי הפסיקה היה בו כדי לבסס החלטה להתיר לעד להיחקר בחקירה נגדית בוידאו קונפרנס.