הע"ז 58886-07-13 מדינת ישראל נ' רוית נמרודי ואח'

1.כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין העסקת עובדת זרה ללא היתר, עבירה לפי סעיף 2(א)(1) ו – 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 (להלן – חוק עובדים זרים).

2.בתום שמיעת פרשת התביעה, הנאשמים הגישו בקשה לביטול כתב האישום לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי) ולחילופין בקשה לזיכוי הנאשם מס' 2 בטענת הגנה מן הצדק ו"אין להשיב לאשמה".

3.בקליפת אגוז (כיוון שהבקשה עצמה משתרעת על כ – 40 עמודים), יובהר כי הבקשה לביטול כתב האישום מבוססת על הטיעון לפיו החיפוש בחצרי הנאשמים נעשה בניגוד לדין ומכאן נובע כי הראיות שנתפסו באותו חיפוש – פרטי העובדת הזרה, פרטי הנאשמים, חקירותיהם והודעותיהם, כל אלה אינם קבילים, על פי הנפסק בפרשת יששכרוב (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד סא(1) 461 (2006)).

הטענות בדבר זיכוי הנאשם מס' 2 הן טענות בדבר אכיפה בררנית ואפלייה ובעניין זה נטען כי במקרים רבים הוגשו כתבי אישום רק כנגד אחד מבני הזוג שבמשק ביתם נמצא עובד זר. עוד נטען כי אין להשיב לאשמה, כיוון שמהראיות עולה כי רק הנאשמת מס' 1 העסיקה את העובדת הזרה ולא הוכח היסוד הנפשי של הנאשם.

4.לאחר קריאה חוזרת של עדויות התביעה ומוצגיה, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה ברובה, למרות שנפלו פגמים בחיפוש בביתם של הנאשמים.

בעניין זה ראוי להזכיר את הנפסק בעניין יששכרוב -

"הנחת המוצא בשאלת קבילותן של ראיות היא זו הנוהגת עימנו מאז ומתמיד, ולפיה ראיה שהיא רלוונטית - קבילה במשפט. עם זאת, בהתאם לדוקטרינה האמורה לבית-המשפט שיקול-דעת לפסילת קבילותה של ראיה בפלילים, אם נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וקבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן שלא בהתאם לגדריה של פיסקת ההגבלה. מדובר בנוסחת איזון עקרונית השואפת להשגת פשרה ראויה בין מכלול הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים לשאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין, ובהם: חשיפת האמת העובדתית, הלחימה בעבריינות וכן ההגנה על שלום הציבור ועל זכויות נפגעי העבירה מחד גיסא; אל מול ההגנה על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו מאידך גיסא.

נוסחת האיזון האמורה תיושם על-פי שיקול-דעתו של בית-המשפט בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה לגופו ובהתאם לאמות-המידה המנחות עליהן עמדנו. אמות-מידה אלה נוגעות לאופיה ולחומרתה של אי החוקיות שהיתה כרוכה בהשגת הראיה; למידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה; וכן לשאלת הנזק מול התועלת החברתיים הכרוכים בפסילתה. הדוקטרינה האמורה תהא כללית ומיושמת על כל סוגי הראיות, לרבות הודאות נאשמים."

5.החיפוש בוצע ביום 27.11.12, בנכס בו הנאשמים מתגוררים, על פי צו מספר 36519-11-12 (ת/3), שהוא צו לכניסה למקום מגורים, בהתאם לסעיף 13ה(ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 וסעיף 6(א)(3) לחוק עובדים זרים.